ברית הפריפריה
ברית הפריפריה או דוקטרינת הפריפריה הייתה אסטרטגיה דיפלומטית, שקראה לישראל לפתח בריתות אסטרטגיות חמות עם שכנותיהן של המדינות הערביות העוינות את ישראל ושוכנות במזרח התיכון. מטרתה של האסטרטגיה היא לנטרל את ההתנגדות הרחבה של מדינות ערב לקיומה של ישראל, האסטרטגיה נהגתה ופותחה על ידי ראובן שילוח יועצו הקרוב של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון והתמקדה בעיקר בטורקיה, איראן בתקופת שושלת פהלווי, אתיופיה בתקופת שלטונו של היילה סלאסי ואף הרחבת הקשרים בין ישראל לבין הקהילה הכורדית שמפוזרת ברחבי רוב מדינות המזרח התיכון אך מרוכזת בעיקר בעיראק ובאיראן.[1][2] בנוסף, קיימה ישראל קשרים חמים עם המורדים בדרום סודאן ועזרה להם במלחמות האזרחים שניהלה מול סודאן עצמה. המדיניות יושמה גם על אנשי בלוצ'ים של פקיסטן ואיראן.[3][4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "פריפריה" שימש בשל העובדה שלא-ערבים ולא-מוסלמים הקיפו גאוגרפית במידה רבה את האוכלוסייה הערבית-מוסלמית במזרח התיכון.[5] הברית כללה במקור את ישראל, טורקיה, המדינה האימפריאלית של איראן והאימפריה האתיופית.[6] הוא הוחל גם לגבי הדרוזים, הקופטים, הכורדים, הברברים, הנוצרים המזרח תיכוניים והדרום סודנים.[7][8] לדברי ברוך עוזיאל, הברית תכריע את הערבים ותסיים את האימפריאליזם שלהם, תביא שלום לקהילות לא ערביות ולא מוסלמיות, ובסופו של דבר לאזור כולו. עוזיאל הכיר באתגרים של ברית כזו, כמו האסלאמיזם והסכסוך בין כורדים לטורקים, וטען כי "אף רעיון חדש ונועז לא פילס את דרכו מעולם בקו ישיר וללא עיקולים".[9]
בעוד שמדיניות החוץ הישראלית נקטה בדרך כלל אינטרסים ישראליים, "היוצאים מן הכלל היחידים היו חלק מהקשרים עם מיעוטים, שבהם תמיכתה של ישראל שיקפה מידה אמיתית של אהדה ואמפתיה עם הסובלים מידי ערבים".[8] ישראל רדפה אחרי הברית גם לאחר ניצחונותיה הצבאיים על מדינות ערב השכנות.[10]
בשנת 1958 קיימו ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון וראש ממשלת טורקיה עדנאן מנדרס פגישה חשאית, בה דנו בברית, והחליפו תמיכה מודיעינית וצבאית. גם איראן הייתה מעורבת, אך במידה פחותה.[11][12] איראן, טורקיה וישראל ייסדו הסכם המכונה "הטריידנט" ב-1958.[5] ב-1967, טורקיה קראה לנסיגת ישראל מהשטחים הכבושים אך סירבה להצטרף לערבים בגינוי ישראל כ"מדינה תוקפנית". בישיבת ארגון הוועידה האסלאמית ברבאט התנגדה טורקיה להחלטה הקוראת למדינות מוסלמיות לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.[11]
המהפכה האיראנית של 1979 הייתה מכשול גדול למדיניות. הממשלה החדשה של איראן ניתקה את היחסים עם ישראל וחזרה בה מהכרה. מנהיגים איראנים כמו רוחאללה חומייני, עלי חמינאי ומחמוד אחמדינז'אד כינו את ישראל שוב ושוב "ישות בלתי חוקית" ואף קראו להשמדתה. ישראל עשתה כמה ניסיונות מפוקפקים לחידוש הברית עם הרפובליקה האסלאמית של איראן. ישראל גם מימנה וחימשה את איראן במהלך מלחמת איראן-עיראק, וסייעה לאיראן במכירת הנפט שלה.[13] טורקיה הקלה על היחסים בין ישראל לאיראן. יהודים איראנים המתגוררים בישראל היו מבקרים בטורקיה, שולחים את הדרכונים הישראלים בחזרה לישראל, ונכנסים לאיראן באמצעות הדרכונים האיראניים שלהם. פקידי ממשל איראניים טסו לישראל מטורקיה, ולא החתימו את הדרכונים שלהם.[14]
מכיוון שטורקיה ואיראן היו עמודי התווך של הברית, הכורדים לא מילאו תפקיד גדול. עם זאת, ישראל תמכה באופן פעיל בתנועה הבדלנית הכורדית בעיראק.[15] לא טורקיה ולא איראן רצו מדינה כורדית בגבולותיהן, למרות שהתמיכה בכורדים בעיראק החלה באמצע שנות ה-60 באישור איראן. בן-גוריון דחק במוסד לתמוך במפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן "מבלי לדרוך על בהונות איראן וטורקיה".[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיזוק דרך ברית הפריפריה, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2016
שלמה נקדימון, בחזרה לברית הסודית בין ישראל, איראן וטורקיה, באתר הארץ, 24 ביולי 2015- Whither the Persian-Jewish alliance? Trita Parsi
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://ctc.usma.edu/the-factors-behind-rebellion-in-iranian-kurdistan/
- ^ Reisinezhad, Arash (2018-08-10). The Shah of Iran, the Iraqi Kurds, and the Lebanese Shia. ISBN 9783319899473.
- ^ "Baloch Nationalists Take on Iran and Pakistan, Vow Close Ties with Israel". The Tower (באנגלית אמריקאית). 2013-05-15. נבדק ב-2024-12-20.
- ^ The Baloch Insurgency: Linking Iran to Pakistan, page 4, Rehman
- ^ 1 2 3 Nixon, Kissinger, and the Shah: The United States and Iran in the Cold War, Roham Alvandi, 2016, pp. 71-72, ISBN 9780190610685, 0190610689
- ^ Periphery: Israel’s Search for Middle East Allies, Joseph Alpher, Yossi Alpher, 2015, pp. 7, ISBN 9781442231023, 1442231025
- ^ Periphery: Israel’s Search for Middle East Allies, Joseph Alpher, Yossi Alpher, 2015, pp. 136, ISBN 9781442231023, 1442231025
- ^ 1 2 Periphery: Israel’s Search for Middle East Allies, Joseph Alpher, Yossi Alpher, 2015, pp. 73, ISBN 9781442231023, 1442231025
- ^ The Turkish-Israeli Relationship: Changing Ties of Middle Eastern Outsiders, O. Bengio, 2004, pp. 34, ISBN 9781403979452, 1403979456
- ^ Treacherous Alliance: The Secret Dealings of Israel, Iran, and the United States, Trita Parsi, 2007, pp. 90, ISBN 9780300138061, 0300138067
- ^ 1 2 "The Rise of the UAE and the Meaning of MbZ" (PDF). The Washington Institute. אורכב מ-המקור ב-19 במרץ 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Turkish-Israeli Relationship: Changing Ties of Middle Eastern Outsiders, O. Bengio, 2004, pp. 33, ISBN 9781403979452, 1403979456
- ^ Treacherous Alliance: The Secret Dealings of Israel, Iran, and the United States, Trita Parsi, 2007, pp. 104. ISBN 9780300138061, 0300138067
- ^ Treacherous Alliance: The Secret Dealings of Israel, Iran, and the United States, Trita Parsi, 2007, pp. 9, 26. ISBN 9780300138061, 0300138067
- ^ Kurds and Their Struggle for Autonomy: Enduring Identity and Clientelism, Mehran Tamadonfar, Roman Lewis, 2024, pp. 234, ISBN 9781498571197, 1498571190
.jpg)