ברכה רמות

ברכה רמות (5 באוקטובר 1927 - 29 במאי 2006) הייתה רופאה פנימאית ומומחית המטולוגית ישראלית, פרופסור לרפואה, בעלת שם עולמי בהמטולוגיה וכלת פרס ישראל לשנת תשס"א במדעי הרפואה.

ביוגרפיה

נולדה בקובנה שבליטא בשנת 1927. ביוני 1941 היא ומשפחתה הוגלו לעיר סיקטיבקר שבצפון ברית המועצות. בסיום מלחמת העולם השנייה נסעה ברכבות עד להגיעה לליטא ללא אישור ומשם התחברה לארגון "הבריחה" ועברה את הגבול לפולין. בפולין היא גרה פרק זמן קצר עם קבוצת צעירים יהודים ואז המשיכה לצרפת. בשנת 1947 עלתה מצרפת לארץ ישראל כמעפילה, בספינה "תיאודור הרצל". הספינה נתפסה על ידי שלטונות המנדט, ונוסעיה הוגלו לקפריסין. בסוף 1947 הגיעה לארץ ישראל.

בשנת 1952 קיבלה תואר ד"ר לרפואה במחזור הראשון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. התמחתה ברפואה פנימית בבית החולים תל השומר. בשנים 1954–1957 השתלמה בהמטולוגיה בארצות הברית, עם שובה לארץ הקימה את המכון ההמטולוגי בתל השומר, ובשנים 1959–1991 עמדה בראשו.

את הקריירה האקדמית שלה החלה בשנת 1961, כמרצה בכירה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1966 מונתה לפרופסור חבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1971 עלתה לדרגת פרופסור מן המניין. ב-1984 הופקדה על הקתדרה לממאירויות המטולוגיות.

בשנים 1973–1979 מילאה בהתנדבות את תפקיד ראש שירותי הדם של מגן דוד אדום. משנת 1990 מילאה תפקידים בכירים בהנהלת קופת חולים מכבי ובהם מנהלת האגף הרפואי.

פרופסור רמות הייתה מומחית בעלת שם עולמי בתחום הסרטן ובמיוחד במחלות סרטן הדם והלימפה. הייתה חברה בהנהלת האגודה למלחמה בסרטן בישראל.

בשנת 2001 זכתה בפרס ישראל ברפואה על תרומתה הרבה לפיתוח התחום ההמטולוגי ועל מחקריה היחודיים. ועדת הפרס כתבה עליה ״דמות מופת המשמשת מודל לחיקוי בנוף הרפואה הישראלית״. תפקידה הציבורי האחרון היה בוועדת סל התרופות.

הייתה נשואה לד"ר יהושע רמות, שהקים את השירות הפסיכולוגי בצה"ל. לבני הזוג נולדו בן ובת. בשנת 1971 נפטר בעלה. רמות נפטרה בשנת 2006 בגיל 79.

קישורים חיצוניים

• פרופ' ברכה רמות, באתר פרס ישראל
• נורית קירש, ברכה רמות, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.