ברכה רמות

ברכה רמות

לידה	5 בספטמבר 1927 קובנה, ליטא
פטירה	29 במאי 2006 (בגיל 78)
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מדינה	ישראל
ענף מדעי	רפואה פנימית, המטולוגיה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מספר ילדים	2
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2001)

ברכה רמות (5 בספטמבר 1927 – 29 במאי 2006) הייתה רופאה פנימאית ומומחית המטולוגית ישראלית, פרופסור לרפואה, בעלת שם עולמי בהמטולוגיה וכלת פרס ישראל לשנת תשס"א במדעי הרפואה.

קורות חיים

רמות נולדה בקובנה שבליטא. שמה היה בריינלה חווידן (Brinalle Chweidan). הוריה: האם-מרגלית לבית פינקלברנד (1981-1890), האבא-מוטל-ברל מרדכי חווידן (1957-1895). שנתיים לאחר לידתה של ברכה נולד אחיה מיכאל (1929-2015). רמות דיברה יידיש כשפת אם ולמדה עברית בבית ספר יסודי היהודי בליטא. ביוני 1941 היא ומשפחתה הוגלו לעיר סיקטיבקר שבצפון ברית המועצות. בסיקטיבקר נשללו מהמשפחה כל זכויותיה האזרחיות, והיא חיה בצריף דל וצפוף ועבדה בייצור לבני-בוץ תמורת מזון – חוויה קשה שבמהלכה החלום של חווידן היה להגיע לישראל בסיום מלחמת העולם השנייה נסעה ברכבות עד להגיעה לליטא ללא אישור ומשם התחברה לארגון "הבריחה" ועברה את הגבול לפולין. בפולין היא גרה פרק זמן קצר עם קבוצת צעירים יהודים ואז המשיכה לצרפת. בגיל 20 בשנת 1947 עלתה מצרפת לארץ ישראל כמעפילה, בספינה "תיאודור הרצל". הספינה נתפסה על ידי שלטונות המנדט, ונוסעיה הוגלו לקפריסין. בסוף 1947 הגיעה לארץ ישראל, במלחמת השחרור שירתה כחובשת בחטיבת "יפתח" של הפלמ"ח.

הייתה נשואה לד"ר יהושע רמות, שהקים את השירות הפסיכולוגי בצה"ל. לבני הזוג נולדו בן ובת. בשנת 1971 נפטר בעלה. רמות נפטרה בשנת 2006 בגיל 79.

קריירה מקצועית

בשנת 1941 בהיותה עם משפחתה בצפון מערב רוסיה, למדה תחילה קורס אחיות ובהמשך קורס פלצ'רים (Feldsher) מטפלים רפואיים זוטרים, במקביל ללימודיה התיכוניים.

חיים שיבא וברוך פדה, שפגשו בה במהלך מלחמת השחרור, עודדו אותה לפנות ללימודי רפואה. בראיון הקבלה התנגד אחד המראיינים לקבלה, בטענה שבתקופה זו יש צורך רב יותר באחיות מאשר ברופאות. במאי 1949 היא נמנתה בין 45 הסטודנטים שנבחרו ללמוד במחזור הראשון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1952 קיבלה תואר ד"ר לרפואה. בסיום לימודיה הוענק לה פרס דולז'נסקי כסטודנטית מצטיינת של המחזור. התמחתה ברפואה פנימית בבית החולים תל השומר. בשנים 1954–1957 השתלמה בהמטולוגיה בארצות הברית. התמחות בהמטולוגיה החלה בבית חולים מיכאל ריס (Michael Reese Hospital) שבשיקגו בשנים 1954-1956 ובשנים 1956-1957 מונתה למדריכה במחלות פנימיות ואחראית על המעבדה להמטולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין (Albert Einstein College of Medicine) בניו יורק.

עם שובה לארץ הקימה את המכון ההמטולוגי בתל השומר, ובשנים 1957–1991 עמדה בראשו. מונתה לתפקיד זה כשהייתה בגיל 32.

את הקריירה האקדמית שלה החלה בשנת 1961, כמרצה בכירה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1966 מונתה לפרופסור חבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1971 עלתה לדרגת פרופסור מן המניין. ב-1984 הופקדה על הקתדרה לממאירויות המטולוגיות.

"מחקריה של פרופסור רמות בנושאים הקשורים בהפרעות אנזימטיות בכדוריות דם האדומות היו ייחודיים בארץ ובעולם באותה עת ופתחו את האשנב למחקר גנטי של העדות השונות בישראל" תחומי מחקר: הפרעות אנזימטיות בכדורית האדומה - חסר G6PD (הפרעה אנזימטית שמופיעה בעדות המזרח) ותלסמיה. כמו כן חקרה לימפומות של המעי הדק, לוקמיה וכן במחקר העוסק בהשפעת גורמים סביבתיים וגנטיים על מחלות המטולוגיות ממאירות. כמו כן חקרה את מחלת הלוקמיה ומחלת הודג'קין.

בשנים 1973–1979 מילאה בהתנדבות את תפקיד ראש שירותי הדם של מגן דוד אדום. משנת 1990 מילאה תפקידים בכירים בהנהלת קופת חולים מכבי ובהם מנהלת האגף הרפואי.

פרופסור רמות הייתה מומחית בעלת שם עולמי בתחום הסרטן ובמיוחד במחלות סרטן הדם והלימפה. הייתה חברה בהנהלת האגודה למלחמה בסרטן בישראל.

בשנת 2001 זכתה בפרס ישראל ברפואה על תרומתה הרבה לפיתוח התחום ההמטולוגי ועל מחקריה הייחודיים. ועדת הפרס כתבה עליה ״דמות מופת המשמשת מודל לחיקוי בנוף הרפואה הישראלית״.

לצד הטיפול בחולים וההשקעה במחקר רמות לימדה בבתי הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון. הייתה חברה באגודה למלחמה בסרטן, במגן דוד אדום ובעמותת ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד. בנוסף, כיהנה גם כעורכת ראשית של Acta Haematologica . ושימשה חברת מערכת ב-Israel Journal of Medical Science. תפקידה הציבורי האחרון היה בוועדת סל התרופות.

בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ניתן פרס על שמה למצוינות בתקשורת רופא-חולה.

פרסים והוקרה

• 1979: פרס כבוד על תרומה לקידום שירותי הרפואה והרווחה לכבוד יום העצמאות ה-30 למדינת ישראל
• 1980: ציון לשבח על מסירות יוצאת דופן לקידום הרפואה בישראל על ידי American Physicians’ Fellowship
• 1980: פרס ארגון בני ברית על מצוינות ברפואה ובמחקר רפואי
• 2001: פרס ישראל ברפואה, בשל תרומה ייחודית לפיתוח התחום ההמטולוגי
• 2009: הוקם פסל לזכרה "ספירלת האור" שממוקם סמוך לבניין שרמן למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ומטרתו לסמל את תרומתה של רמות למחקר המדעי הרפואי.
• פרס "רוח ברכה", מוענק על שמה על-ידי שלושת הגופים בהם עבדה, תרמה והטביעה את חותמה: המרכז הרפואי שיבא, מכבי שירותי בריאות ואוניברסיטת ת"א.

פרסומים (רשימה חלקית)

• Haemoglobin O in An Arab Family (1960)

• Heredity and Coagulation Studies in Ten Families with Factor XI (Plasma Thromboplastin Antecedent) Deficiency (1965)
• Transformation of chronic lymphocytic leukemia to plasmacytoma (1984)
• (1986) Effect of cardiac operation on platelets

• Intracranial Hemorrhage in Patients with Hemophilia (1986)
• The pathology of so-called mediterranean abdominal lymphoma with malabsorption (1972)
• (1990) Dental extraction for patients on oral anticoagulant therapy

• Familial aggregation of nonhematological malignancies in relatives of patients with hematological neoplasms (1999)
• Expression of Wild-Type p53 and Bcl-2 Family Genes Oscillates with Recurrent Remission and Relapse in an Unusual Case of Low-Grade Lymphoma((2000)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברכה רמות בוויקישיתוף

• פרופ' ברכה רמות, באתר פרס ישראל
• נורית קירש, ברכה רמות, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)