ברכת בורא נפשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת בורא נפשות

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ (יש גורסים: שֶּׁבָּרָא) לְהַחֲיוֹת בָּהֶם (יש משמיטים מלת "בָּהֶם") נֶפֶשׁ כָּל חַי, בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים".

למנהג התימנים[1]: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָא חַי הָעוֹלָמִים.

ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת חלק מהפרשנים[2], בתקופת התלמוד הבבלי ברכה זו הייתה נאמרת רק אחרי בשר וביצה, שהם מאכלים שמקורם בנפש, אולם אחרי שאר מיני המאכל הייתה ברכה זו רשות. כך גם מובן הביטוי המובא בתלמוד על ברכה זו, מברך "ולא כלום" המלמד שלא כולם היו מברכים ברכה זו.

ברכה זו הובאה לראשונה במשנה[3] "השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות" כוונת רבי טרפון לברך לפני שתית המים בורא נפשות רבות, דעה זו לא נפסקה להלכה.

כברכה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שיטות בהלכה לפיהן "בורא נפשות" היא גם ברכה כללית, המשמשת במקרה שלא ידוע מהי הברכה שצריך לברך לאחר אכילת מזון מסוים, לדוגמה: עוגה שלא ידוע היחס בין הקמח שבה לשאר מוצריה, אם ישנו אחוז מסוים של קמח יש לברך עליה ברכה אחת מעין שלוש ומתחת לאחוז מסוים הקמח נחשב טפל ליתר המרכיבים ויש לברך עליה ברכת בורא נפשות. לפי השיטה שברכת בורא נפשות היא ברכה כללית, יש לברך ברכת בורא נפשות אחרי אכילת עוגה כזו.

ברם יש חולקים וסוברים שברכת בורא נפשות, בניגוד לברכת שהכל, אינה פוטרת כלל ברכות אחרונות אחרות, לפיכך במצב של ספק אין לברך ברכה אחרונה בכלל.

חתימת הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תלמוד הבבלי אין חותמים בברכה הזאת כלל (לומר בסיומה 'ברוך'). לעומת זאת בתלמוד ירושלמי סברו שיש לחתום עם שם ה'. להלכה נוהגים (מלבד נוסח הרמב"ם) לחתום ב'ברוך' בלי שם ה'. אך הגר"א פוסק כירושלמי שחותמים גם בברכה זו בשם השם בצורה הבאה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', חֵי הָעוֹלָמִים.

משמעות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן פירושה המילולי של הברכה: בורא נפשות רבות - בורא את בני האדם ובעלי החיים, וחסרונן - ואת כל מה שהם חסרים, את כל צורכיהם, על כל מה שבראת - על כל הדברים שבראת בעולם, להחיות בהם - שבאמצעותם להחיות, נפש כל חי - את נפשות כל היצורים החיים, ברוך חי העולמים - ה' המחיה את כל העולמות.

בעל הטור מפרש בספרו כי הברכה מתייחסת לכל מה שנברא בעולם שאינו חיוני לחיי האדם, להבדיל מלחם למשל, שזכה לברכה מיוחדת בשל חיוניותו, ברכת המזון. על כן אנו מזכירים את מציאות המזון החיוני, ומודים גם על בריאת מזון שאינו חיוני לחיינו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (נוסח הרמב"ם)
  2. ^ ביאור הגר"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ח, סעיף ז' וכך גם דעת כמה ראשונים
  3. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ח'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.