ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ברכת ברוך שפטרני

בָּרוּךְ ( לא אומרים חלק זה אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם) שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶל זֶה

ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנהגו שאבי הנער מברך בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצווה), המנהג לברך ברכה זו, מיד לאחר שהנער עולה לתורה. שלא כמרבית הברכות, העוסקות בחוויית האדם עצמו, בין אם זו הנאה פיזית, תופעה גשמית, חוויית משמעותית בחיים, קיום מצווה כלשהיא, וכך הלאה – ברכת "ברוך שפטרני" קשורה דווקא לבנו של האדם.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הראשון לברכה זו היא במדרש רבה על פרשת תולדות. על הפסוק "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"[1], מבאר רש"י שהתכונות השונות של יעקב ועשו משקפות כיוון שונה בחייהם: יעקב פנה ל"אוהלה של תורה", לעבוד את ה’, ואילו עשו פנה לעבודה זרה. על כך כותב המדרש "רבי פינחס בשם רבי לוי: משל להדס ועצבונית [מין קוץ] שהיו גדלים זה על גבי זה. כיוון שהגדילו הפריחו – זה ריחו וזה חוחיו. כך כל שלוש-עשרה שנה הולכים שניהם לבית הספר ובאים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה  זרה.
אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מענשו של זה"[2].

דעות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך לשון המדרש, לא מוכרח שרבי אלעזר התכוון לפסק הלכה ממש שיש לברך ברכת "ברוך שפטרני". המילים "מכאן ואילך", יתכן שמשמעותן שלאורך חיי האדם, מגיל י"ג שנה ואילך, עליו להכיר תודה כלפי הקב"ה – אך לא בהכרח לברך ברכה על אירוע מסוים. אולם, במספר מקורות מוקדמים אנו מוצאים שמדובר בברכה ממש. בדברי רבי אהרן הכהן מלוניל[3], הוסיף לבאר: "ויש אומרים אותה בפעם ראשונה שעולה הבן לקרות בתורה. והגאון רבי יהודאי ז"ל קם על רגליו בבית הכנסת ובירך ברכה זו בפעם ראשונה שקרא בנו בתורה".

בפסקי רבנו יחיאל מפריז[4] הביא הלכה זו בשם אחד מחכמי אשכנז במאה ה-11, רבי יהודה בן ברוך[5]: "מי שיש לו בן והגיע לשלוש-עשרה שנה, פעם ראשון שעומד בציבור לקרות בתורה צריך האב לברך ברוך אתה ה'[6] אשר פדאני מענשו של זה. והגאון רבי יהודה ברבי ברוך קם בעמידה בבית הכנסת ובירך ברכה זו כשעמד בנו וקרא בתורה תחילה, וברכה זו חובה היא".

כתב בדומה בספר המנהגים (קריאת התורה ה) למהרי"ל: "מהר"י סג"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך עליו בא"י אמ"ה אשר פטרני מענשו של זה".

אמנם אחרים חולקים וסוברים שמאחר שברכה זו אינה מוזכרת בתלמוד אין לברך אותה בשם ומלכות, כך כתב בספר לקט יושר (ח"א עמוד מ עניין ה) ממנהגי בעל תרומת הדשן.

מעבר למקור במדרש, נראה שמדובר במנהג אשכנז עתיק. אמנם, הברכה לא מוזכרת אמנם בגדולי ראשוני הפוסקים[7] ואף לא בספרות הגאונים, אך היא מובאת, בהתאם למסורת אשכנז, בדברי הרמ"א[8].

טעם הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגן אברהם[9] כתב שני פירושים לבאר את הלשון "שפטרני מעונשו של זה":

  • הפירוש הראשון - הכוונה שעד עכשיו האב נענש כאשר הבן חטא, בגלל שלא חינך את הבן להתנהג כראוי. מהגיעו לגיל מצוות נעשה הבן אדון לעצמו, ושוב אין האב נענש על מעשי בנו, כי "מחויב הוא להתחזק בעצמו למצוות השי"ת"[10]. נמצא אם כן שכיון שנעשה פטור מעונש, מברך האב "שפטרני מעונשו של זה". במשנה ברורה הוסיף שעדיין מוטלת על האב אחריות מסוימת עבור בנו: "ודע דאע"פ ששוב אין עליו ענין חינוך, מכל מקום יש על האב מצות הוכחה כשרואה שאינו מתנהג כשורה, וכשאינו מוחה בידו נענש עליו". אולם, אין בכך כדי לעכב ברכת "ברוך שפטרני", שכן אחריות זו אינה מיוחדת רק לבנו, אלא משותפת לכל ישראל: "דלא גרע משאר ישראל".
  • הפירוש השני - מביא המגן אברהם בשם הלבוש, שעד עתה נענש הבן בעוון האב, ואילו מכאן ואילך שוב אין הבן נענש בעוון האב. לפי ביאור זה, לכאורה היה על הבן לברך את הברכה, ולא על האב, שכן הבן נפטר מעוון אביו, ולא האב מעוון בנו. אכן, בשו"ת שואלים ודורשים[11] הביא מפירוש הש"ך[12] שהבן מברך ברכה זו בהגיעו למצוות. אולם, לפי המדרש וכל הראשונים המזכירים את הברכה ברור שהאב הוא זה שמברך. בדברי חמודות ביאר שהכוונה שאם נענש הבן בשביל עוון האב, בוודאי שגם האב נענש עבור כך (כלומר, שנענש עבור מה שבנו נענש עבורו), ואף הוא מסיים שפירוש זה דחוק.

להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשולחן ערוך לא הזכיר כלל את קיומה של ברכה זו. אך בהגהות הרמ"א בהסתמכו על מנהג המהר"י סגל, הנ"ל, כתב: "יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצווה יברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה". אך הרמ"א עצמו הסתייג מהברכה והוסיף מדעת עצמו "אך טוב לברך בלא שם ומלכות".

הרב יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן כתב "והרבה נהגו לברכה בשם ומלכות בעת קריאת התורה שקוראים נער בר מצווה לעלות לתורה".

הגאון מווילנא בביאורו לשולחן ערוך (סימן רכה ג) כתב למעשה שיש לברך בשם ומלכות.

דעה נוספת ומפשרת כתב בספר בן איש חי "ביום הראשון של שנת י"ד יתפוס האב את בנו בידו ויאמר ברוך שפטרני מענשו של זה, ויהרהר שם ומלכות בלבבו".

הברכה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג האשכנזים לברך ברכה זו, בלא שם ומלכות, כפי הכרעת הרמ"א. מנהג בני ספרד יש שכתבו שלא נתקבלה ברכה זו כלל, אמנם יש שנהגו לברך בלא שם ומלכות, וכן פסק ביביע אומר[13].

זמן הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שכתבו שיש לברך הברכה מיד שנעשה בן י"ג.[14]

מנהג האשכנזים הוא לברך בשעה שהנער עולה לתורה, כפי המובא בספר אורחות חיים (ברכות סימן יח). הטעם למנהג זה כתב במגן אברהם (אורח חיים סימן רכה ב), מפני שאז נודע לרבים שהוא בר מצווה.

טעם מחודש למנהג הברכה לאחר קריאת התורה, כתב אחד האחרונים מאחר שצריך לברך ברכה זו בפני עשרה גדולים, ודינה כברכת הגומל שאף אותה נוהגים לברך בשעת קריאת התורה.[15]

נידונים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאומים - בספרי הפוסקים דנו בבר מצווה של תאומים, יש שכתבו שיברך האב פעמים את הברכה, אך יש שכתבו שיכול לברך בפעם אחת בלשון רבים 'ברוך שפטרני מעונשם של אלה'. לדעת החולקים אין לברך בלשון זה מאחר שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות.
  • נכד- דנו בפוסקים האם סב צריך לברך ברכה זו על נכדו שנעשה בר מצווה או לא.
  • בת - כמו כן דנו בפוסקים האם אף על בת שהגיעה לגיל בת מצווה, מברכים ברכה זו או לא.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית כה, כז
  2. ^ בראשית רבה סג, י
  3. ^ ארחות חיים, הלכות ברכות, סימן נח, דף מ ע"ג
  4. ^ הוצאת מכון ירושלים, תשל"ג, הוראות מרבני צרפת, סימן כג - מצורף לפסקי רבינו יחיאל מפאריש
  5. ^ היה תלמידו של רבנו גרשום מאור הגולה
  6. ^ וכיום מברכים ללא שם ומלכות הן לדעת האשכנזים והן לדעת הספרדים
  7. ^ הרי"ף, רמב"ם, רא"ש, הטור, ושולחן ערוך
  8. ^ סימן רכה, סעיף ב
  9. ^ אורח חיים, סימן רכה, ס"ק ה
  10. ^ לשון המשנה ברורה, שם ס"ק ז
  11. ^ סימן ה
  12. ^ מתלמידי האר"י, פרשת לך לך
  13. ^ ח"ו, כט
  14. ^ בן איש חי, שנה ראשונה פרשת ראה יז
  15. ^ הרב מלכיאל צבי טננבוים, בספרו דברי מלכיאל, אורח חיים סימן ד
  16. ^ הרב יוסף תאומים בספרו פרי מגדים (אורח חיים סימן רכה).