ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת ברוך שפטרני

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶל זֶה

ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנהגו שאבי הנער מברך בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצווה), המנהג לברך ברכה זו, מיד לאחר שהנער עולה לתורה.

מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה זו נזכרה כבר במדרש בראשית רבה[1] על הפסוק "ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד ויעקב איש תם יושב אהלים":

ר' פינחס בשם ר' לוי אומר: "משל להדס ועיצבונות שהיו גדולים זה על גבי זה. וכיון שהגדילו הפריחו זה ריחו וזה חוחו, כך כל שלוש-עשרה שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר שלש-עשרה שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה-זרה. אמר ר' אלעזר: צריך אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה ומכאן והילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה".

בראשית רבה פרשה סג י

טעם הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר טעמים נאמרו בספרי האחרונים לטעם שתיקנו ברכה זו.

יש שכתבו שהטעם הוא, משום שעד שנעשה הבן בן י"ג (בר מצווה) מוטל על האב לחנך את בנו לקיום המצוות, ואם נתרשל בזה, נענש, אך משעה שנתחייב הבן במצוות נפטר האב ממצוות חינוך, ולכך תיקנו שיברך ברוך שפטרני מעונשו של זה[2].

טעם נוסף הובא בספרי הפוסקים, כיון שכל זמן שהבן קטן, הוא נענש מחמת עבירות של אביו, ולכך בשעה שנעשה גדול, ונפטר מעונשי אביו, תקנו ברכה זו. אישוש לטעם זה אף נראה בדברי רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים שכתב[2]

לטעם זה היה צריך להיות שהבן יברך ברכה זו, ואכן ישנה דעה שהבן עצמו מברך את הברכה, בספר שפתי כהן על התורה להרב מרדכי כהן.[3]

דעות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחיאל מפריז[4] בהסתמכו על רבי יהודה בן ברוך, כתב לראשונה על ברכת "ברוך שפטרני מעונשו של זה" שמברך אבי הנער בהגיע הנער לגיל בר מצווה. וכך כתב בספר המנהגים (קריאת התורה ה) למהרי"ל: "מהר"י סג"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך עליו בא"י אמ"ה אשר פטרני מענשו של זה".

אמנם אחרים חולקים וסוברים שמאחר שברכה זו אינה מוזכרת בתלמוד אין לברך אותה בשם ומלכות, כך כתב בספר לקט יושר (ח"א עמוד מ עניין ה) ממנהגי בעל תרומת הדשן.

ברכה זו לא נזכרה בספרות חז"ל לאחר מכן, בתלמוד בגאונים או ברמב"ם.

דעות הפוסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשולחן ערוך לא הזכיר כלל את קיומה של ברכה זו. אך בהגהות הרמ"א בהסתמכו על מנהג המהר"י סגל, הנ"ל, כתב: "יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצווה יברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה". אך הרמ"א עצמו הסתייג מהברכה והוסיף מדעת עצמו "אך טוב לברך בלא שם ומלכות".

הרב יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן כתב "והרבה נהגו לברכה בשם ומלכות בעת קריאת התורה שקוראים נער בר מצווה לעלות לתורה".

הגאון מווילנא בביאורו לשולחן ערוך (סימן רכה ג) כתב למעשה שיש לברך בשם ומלכות.

דעה נוספת ומפשרת כתב בספר בן איש חי "ביום הראשון של שנת י"ד יתפוס האב את בנו בידו ויאמר ברוך שפטרני מענשו של זה, ויהרהר שם ומלכות בלבבו".

הברכה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג האשכנזים לברך ברכה זו, אמנם בלא שם ומלכות, כפי הכרעת הרמ"א.

מנהג בני ספרד יש שכתבו שלא נתקבלה ברכה זו כלל, אמנם יש שנהגו לברך בלא שם ומלכות, וכן פסק ביביע אומר[5].

זמן הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שכתבו שיש לברך הברכה מיד שנעשה בן י"ג.[6]

מנהג האשכנזים הוא לברך בשעה שהנער עולה לתורה, כפי המובא בספר אורחות חיים (ברכות סימן יח). הטעם למנהג זה כתב במגן אברהם (אורח חיים סימן רכה ב), מפני שאז נודע לרבים שהוא בר מצווה.

טעם מחודש למנהג הברכה לאחר קריאת התורה, כתב אחד האחרונים מאחר שצריך לברך ברכה זו בפני עשרה גדולים, ודינה כברכת הגומל שאף אותה נוהגים לברך בשעת קריאת התורה.[7]

נידונים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאומים - בספרי הפוסקים דנו בבר מצווה של תאומים, יש שכתבו שיברך האב פעמים את הברכה, אך יש שכתבו שיכול לברך בפעם אחת בלשון רבים 'ברוך שפטרני מעונשם של אלה'. לדעת החולקים אין לברך בלשון זה מאחר שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות.
  • נכד- דנו בפוסקים האם סב צריך לברך ברכה זו על נכדו שנעשה בר מצווה או לא.
  • בת - כמו כן דנו בפוסקים האם אף על בת שהגיעה לגיל בת מצווה, מברכים ברכה זו או לא.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרשה סג, י, עמ' 692 במהדורת תיאודור-אלבק. הנוסח על פי 'מאגרים' מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ 2.0 2.1 הובא במגן אברהם, אורח חיים, סימן רכה
  3. ^ לבוש. באחרונים הקשו שלטעם זה היה על הבן לברך הברכה.
  4. ^ הוראות מרבני צרפת, סימן כג - מצורף לפסקי רבינו יחיאל מפאריש
  5. ^ ח"ו, כט
  6. ^ בן איש חי, שנה ראשונה פרשת ראה יז
  7. ^ הרב מלכיאל צבי טננבוים, בספרו דברי מלכיאל, אורח חיים סימן ד
  8. ^ הרב יוסף תאומים בספרו פרי מגדים (אורח חיים סימן רכה).