ברכת הגומל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת הגומל

המברך אומר:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב"
השומעים עונים:
אָמֵן. "מִי שֶׁגְּמָלְךָ[1] כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה"

בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.

פירוש הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.

מתי מברכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל:

ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא

בשולחן ערוך כתב סימן לארבעה אלו "וכל החיים יודוך" - חבוש יסורין ים מדבר.

מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, נפסק בשולחן ערוך שהוא הדין לכל מי שהיה בסכנה וניצל ממנה, או שאירע לו נס, שצריך לברך את ברכת הגומל. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר לידה.

בימינו יש דעות שונות בנוגע למקרים המוזכרים בגמרא שבהם צריך לברך ברכת הגומל. שכן כיום אין כמעט סכנה בטיסות, במאסר או בשייט בים, שלא כבעבר, שאז אירועים אלו היו מלווים בסכנת נפשות מוחשית. בעוד יש הנוהגים לברך ברכת הגומל גם אחרי נסיעה ארוכה, יש שאינם מברכים גם אחרי טיסה.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סוברים שנשים אינן נוהגות לברך את ברכת הגומל. היו שנתנו טעם למנהג זה בכך שאין מנהג נשים להימצא בפני מניין גברים על מנת לברך ("כל כבודה בת מלך פנימה"). אחרים סוברים שנשים חייבות לברך את הברכה כמו גברים שכן גם הן צריכות להודות[2].

היו שכתבו שאין לנשים לברך אלא בפני עשרה גברים. המשנה ברורה כתב "ויש שכתבו שמכל מקום נכון הוא שתברך בפני עשרה על כל פנים בפני נשים ואיש אחד". הרב יהודה הרצל הנקין כתב שאישה יכולה גם לברך לפני נשים בלבד[3].

זמן הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכתחילה יש לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים מזמן החיוב. אפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן קריאת התורה ובפני ספר תורה, אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה במניין. בדיעבד אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה תמיד[4].

כיום נוהגים לברך ברכת הגומל לאחר עליה לתורה.

בפני מי מברכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין של עשרה גברים, כאשר לפחות שניים מהם הם חכמי-תורה שעוסקים בהלכות (על-פי קיצור שולחן ערוך), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ". אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.

יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח עדות המזרח - הָאֵל שֶׁגְּמָלְךָ
  2. ^ הרב חנוך גולדברג, חובת נשים לברך ברכת הגומל, שנה בשנה תש"ן
  3. ^ הרב יהודה הרצל הנקין, ‏ברכת הגומל של אשה בפני נשים אחרות, הדרום, אלול תשנ"ט, עמודים 48-51, באתר HebrewBooks
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ט, ובמשנה ברורה שם.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.