ברכת השנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים

ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. ברכת השנים עוסקת בבקשות הקשורות לכלכלה, והיא נאמרת לאחר ברכת רפואה ולפני ברכת קיבוץ גלויות. הברכה תוקנה כשעיקר פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה, ולכן פרנסתו הייתה תלויה מאוד בגשם ובהצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח אשכנז וספרד:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, בקיץ: וְתֵן בְּרָכָה בחורף: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עָל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ (נ"א: "מטובך"), וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, בנוסח ספרד מוסיפים: כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

נוסח הספרדים:

  • בקיץ: "ברכנו ה' אלהינו בכל מעשה ידינו, וברך שנתנו בטללי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים וְשָׂבָע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים."
  • בחורף: "ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה, ורוה פני תבל, ושבע את העולם כלו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך, שמרה והצילה שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענות, ועשה לה תקוה טובה ואחרית שלום. חוס ורחם עליה ועל כל תבואתה ופרותיה, וברכה בגשמי רצון ברכה ונדבה, ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום כשנים הטובות לברכה, כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה ה' מברך השנים."

נוסח תימן בלדי:

  • בקיץ: " בָּרְכֵנוּ הֳ' אֱלֹדֵ'ינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּך אַתָּה הֳ', מְבָרֵך הַשָּׁנִים."
  • בחורף: "בָּרְכֵנוּ הֳ' אֱלֹדֵ'ינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵך אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה הֳ' אֱלֹדֵ'ינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנִיּוֹת. וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשׂוֹבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּך אַתָּה הֳ', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים."

שינויים בעונות השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותן טל ומטר לברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השורה השנייה של הברכה בנוסח אשכנז וספרד, והברכה כולה בנוסח הספרדים, משתנה על פי הזמן בו היא נאמרת. השורה "ותן טל ומטר לברכה" קרויה שאילת גשמים ומתחילים לאומרה בארץ ישראל בליל ז' בחשוון. זאת בניגוד ל"הזכרת גשמים" הנאמרת בברכת מחיה המתים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת. הסיבה לכך היא שלא רצו שיחלו גשמים לרדת בטרם כל העולים לרגל לירושלים בסוכות ישובו לביתם, וז' במרחשוון היה התאריך בו הגיעו לביתם אחרוני העולים. מפסיקים לשאול גשמים ביום הראשון של חג הפסח והחל מתפילת מוסף של יום זה מתחילים לומר "ותן ברכה".

מחוץ לארץ ישראל מתחילים לשאול את הגשמים ב-5 בדצמבר כשפברואר אינו מעובר וב-6 בדצמבר כשפברואר מעובר (60 יום לאחר תקופת תשרי).

טעות בהזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:

  • אם לא סיים את הברכה (דהיינו, שלא אמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") יאמר "ותן טל ומטר" במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר אחר שאמר "וברך שנתנו כשנים הטובות" יאמר "ותן טל ומטר" ויאמר שוב "וברך שנתנו כשנים הטובות" כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר.
  • אם סיים את הברכה (דהיינו, שאמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת.
  • אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו.
  • אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש. (אם נזכר לפני חזרת הש"ץ ימתין ויחזור על תפילתו עם החזן, אך אם נזכר לאחר מכן יחזור ביחידות)

מתפלל ששאל גשמים בקיץ (במקום לומר ותן ברכה):

  • אם סיים את הברכה יחזור לברכת השנים,
  • אם נזכר לאחר סיום תפילת שמונה עשרה יתחיל תפילתו מחדש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.