ברכת השנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים

ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. ברכת השנים עוסקת בבקשות הקשורות לכלכלה, והיא נאמרת לאחר ברכת רפואה ולפני ברכת קיבוץ גלויות.

הברכה תוקנה כשעיקר פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה, ולכן פרנסתו הייתה תלויה מאוד בגשם ובהצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח אשכנז וספרד:

בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, בקיץ: וְתֵן בְּרָכָה בחורף: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ (נ"א: "מִטּוּבֶךָ"), וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת (בנוסח ספרד מוסיפים:לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים). בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

נוסח הספרדים:

  • בקיץ: "בַּרְכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ השָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵך הַשָּׁנִים."
  • בחורף: "בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְאֶת כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל־דָּבָּר רע, וּמִכָּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל־מִינֵי פּוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבה ואַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל־תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ השָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵך הַשָּׁנִים."

נוסח תימן בלדי:

  • בקיץ: "בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵך הַשָּׁנִים."
  • בחורף: "בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵך אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוֹרְעָנִיּוֹת. וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים."

נוסח איטליה:

"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, וְתֵן טַל (בחורף מוסיפים: וּמָטָר) לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם מִבִּרְכוֹתֶיךָ, וְתֵן בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ[1] כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הַמְבֹרָכוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים."

נוסח רומניא:

"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, בחורף: וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְרַוֵּה אֶת פְּנֵי תֵּבֵל מֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנִוּת, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם, בכל השנה ממשיכים: וְתֵן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּתְבָרְכֵנוּ וּתְבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ כְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְבוֹרָכוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים."

נוסח פרובאנס:

"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן טַל (בחורף מוסיפים: וּמָטָר) לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוּ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִכָּל פֶּגַע רַע מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנִוּת, וְתְהִי לָנוּ אַחֲרִיתָהּ שְׁנַת שׂוֹבַע חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים."

שינויים בעונות השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ותן טל ומטר לברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ותן טל ומטר

קצת ממילות הברכה בנוסח אשכנז וספרד, והברכה כולה בנוסח הספרדים, משתנה על פי הזמן בו היא נאמרת. המילים "ותן טל ומטר לברכה" קרויים 'שאילת גשמים' ומתחילים לאומרם בארץ ישראל בליל ז' בחשוון. זאת בניגוד ל"הזכרת גשמים" הנאמרת בברכת מחיה המתים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת. הסיבה לכך היא שלא רצו שיחלו גשמים לרדת בטרם כל העולים לרגל לירושלים בסוכות יעברו את נהר פרת, כדי שלא יחסמו על ידי עליית מימיו. לפי סיבה זאת היום (כל עוד אין בית מקדש) אמורים לשאול גשמים בשמיני עצרת, ואכן כך מבינים רוב הראשונים[2] אולם למעשה בפסיקה המקובלת נהוג לשאול בז' בחשוון מסיבות שונות[3]. מפסיקים לשאול גשמים ביום הראשון של חג הפסח והחל מתפילת ערבית של לילה זה מתחילים לומר "ותן ברכה".[4]

בחוץ לארץ ישראל מתחילים לשאול את הגשמים 60 יום לאחר תקופת תשרי לפי חשבון שמואל, שבמאה ה-20 וה-21 תמיד חל בערבית שלפני 5 בדצמבר כשפברואר של שנה הבאה אינו מעובר ובערבית שלפני 6 בדצמבר כשפברואר של השנה הבאה מעובר.

הרא"ש[5] שואל שהרי אם התחלת שאלת מטר 60 הימים אחרי התקופה מבוססת על צורך הגשמים בבל (ששם נכתב התלמוד), אם כן, במקומות כמו ספרד (או אמריקה), שצריכים לגשמים בכל השנה, צריכים לשאול גשמים בכל השנה. בשולחן ערוך לא נפסק כדברי הרא"ש, אלא שכל העולם, חוץ מארץ ישראל, נגרר אחרי בבל.

טעות בהזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:

  • אם לא סיים את הברכה (דהיינו, שלא אמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") יאמר "ותן טל ומטר" במקום בו נזכר וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר אחר שאמר "וברך שנתנו כשנים הטובות" יאמר "ותן טל ומטר" ויאמר שוב "וברך שנתנו כשנים הטובות" כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה וטוב יותר שיתחיל ותן טל ומטר ויגמור כסדר.
  • אם סיים את הברכה (דהיינו, שאמר את ה' שבין "ברוך אתה" ל"מברך השנים") ונזכר לפני ברכת שומע תפילה יאמר אחרי המילים "ושמע תפילתנו" בברכת "שומע תפילה": "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וימשיך בתפילתו.
  • אם נזכר לאחר ברכת שומע תפילה אך לא התחיל בברכת העבודה חוזר לברכת שומע תפילה וממשיך כבאפשרות הקודמת.
  • אם נזכר לאחר ברכת העבודה יחזור לברכת השנים ויחזור משם על תפילתו.
  • אם נזכר לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה יחל את תפילתו מחדש. (אם נזכר לפני חזרת הש"ץ ימתין ויחזור על תפילתו עם החזן, אך אם נזכר לאחר מכן יחזור ביחידות)

מתפלל ששאל גשמים בקיץ (במקום לומר ותן ברכה):

  • אם סיים את הברכה יחזור לברכת השנים,
  • אם נזכר לאחר סיום תפילת שמונה עשרה יתחיל תפילתו מחדש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך הוא הנוסח המקורי, אבל בטורינו אומרים אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וברומא ובמילנו אומרים אֶת שְׁנָתֵנוּ.
  2. ^ ר"ח רבינו גרשום הרמב"ן הריטב"א הגאונים תוס' לפי הבנת הגר"א הר"ן הרי"ד הריא"ז והמארי, על הסוגיא בתענית ד:, וכך פוסק הירושלמי: "והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים? א"ר תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני" (מסכת תענית פרק א הלכה ב).
  3. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏הזכרת גשמים ושאלתם, באתר פניני הלכה
  4. ^ שולחן ערוך אורח חיים קיז:א. ועיין בביאור הלכה שם ד"ה עד תפילת המנחה שמציין נפקא מינה למעשה בזה מתחילים בערבית למרות שבחג מתפללים תפילת יום טוב שאין מזכירים כלל.
  5. ^ מובא בטור או"ח קיז


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.