ברכת חונן הדעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. עניינה הוא בקשה לקבלת חכמה ודעת מבורא עולם. הברכה נאמרת לאחר ברכת קדושת ה' ולפני ברכת תשובה.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.
(וְ)חָנֵּנוּ מֵאִתָּך דֵּעָה [וּ]בִינָה וְהַשְכֵּל.
בָּרוּך אַתָּה הֳ' חוֹנֵן הַדָּעַת.

בנוסח ספרד ורוב קהילות הספרדים במקום "דעה בינה והשכל" גורסים "חכמה בינה ודעת". מדובר בשינוי מאוחר למדי לנוסח התפילה שחדר רק עם התפשטות דברי מהרש"ו[1] ולא נמצא אצל הראשונים ובשאר נוסחי התפילה (נוסח ארץ ישראל, אשכנז, תימן, איטליה ועוד).

תוספת הבדלה במוצאי שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוצאי שבתות וימים טובים מוסיפים בברכת חונן הדעת, לפני "חננו מאיתך", נוסח של הבדלה בין השבת לחול:

אתה חוננתנו ה' אלוקינו מדע והשכל. אתה אמרת להבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך, ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. כשם שהבדלתנו ה' אלוקינו מעמי הארצות וממשפחות האדמה, כך פדנו והצילנו משטן רע ומפגע רע וכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבוא בעולם.
אתה חוננתנו למדע תורתך, ותלמדנו לעשות חוקי רצונך. ותבדל ה' אלוקינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכנו החל עלינו את הימים הבאים לקראתנו לשלום, חשוכים מכל חטא, ומנוקים מכל עוון, ומדובקים ביראתך.
אתה הבדלת בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. וכשם שהבדלתנו מגויי הארצות וממשפחות האדמה כן תטהרנו ותנקנו מכל חטא ועוון.
אתה הבדלת בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לגויים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. וכשם שהבדלתנו ה' אלהינו מכל גויי הארצות וממשפחות האדמה כן תבדילנו וטהרנו ותנקנו מכל חטא ועוון ופשע ואשמה.
וְאַתָּה הִבְדַּלְתָּ בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל, וּבֵין אוֹר לַחוֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם, וּבֵין יוֹם הַשַּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּ בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל כָּךְ פְּדֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם, וְשָׁמְרֵנוּ מִן הַכֹּל וְחָנֵּנוּ וכו'.
  • בגניזה הקהירית נמצא נוסח ארץ ישראל: אתה הבדלת בין חושך לאור ובין המים העליונים לתחתונים ובין הים ליבשה בין הטמא לטהור ובן יום השבת לששת ימי המעשה ובין ישראל לגויים כאמור והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.

לדעת חלק מן הראשונים (למשל רב עמרם גאון[2] ורש"י[3]) לאחר אמירת נוסח זה בברכת חונן הדעת, ובתנאי שיצאה כבר השבת, מותר לעשות מלאכה האסורה בשבת, אולם אסור לאכול ולשתות עד לאחר ההבדלה על הכוס. אם שכח לומר את הנוסח הזה אומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות ומותר בעשיית מלאכה. לדעת ראשונים אחרים אין די בנוסח "אתה חוננתנו" על מנת לעשות מלאכה ובין אם אמר אותו ובין אם לא יש לומר בפירוש "ברוך המבדיל בין קודש לחול" על מנת לעשות מלאכה קודם הבדלה. יש אף המצריכים לומר בשם ומלכות, כדוגמת הרא"ש[4]. בשולחן ערוך נפסק כדעה הראשונה שאם אמר אתה חוננתנו מותר בעשיית מלאכה אפילו בלי לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואם שכח לומר אתה חוננתנו מספיק לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (בלי שם ומלכות) ומותר בעשיית מלאכה.

אדם ששכח ולא אמר תוספת זו במוצאי שבת ויום טוב אינו צריך לחזור משום שאומרים שוב הבדלה על הכוס. אולם אדם כזה לא יעשה מלאכה עד אחרי ההבדלה על הכוס, או שיגיד "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (כאמור לעיל). יש חריג אחד לכלל זה והוא אם תענית תשעה באב חלה במוצאי שבת שאז אין הבדלה על הכוס או אפילו בשאר ימות השנה מי שיודע שלא יוכל להבדיל על הכוס או לשמוע הבדלה על הכוס ושכח להוסיף "אתה חוננתנו" בתפילת חונן הדעת צריך לחזור לראש הברכה אם לא סיים את תפילת העמידה ולחזור על כל התפילה אם נזכר לאחר שסיים אותה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגהות וביאורים אות יא. ותמצא כן גם בספר "תפילת חיים"-בירור נוסח האר"י ז"ל של הרב דניאל מרדכי הכהן רימר.
  2. ^ סדר רב עמרם גאון, מהדורת פרומקין סימן מ"ג
  3. ^ מסכת שבת דף ק"נ ע"ב
  4. ^ הובא טור אורח חיים סימן רצ"ט סעיף י'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.