ברכת לשמור חוקיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכת לשמור חוקיו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹר חֻקָּיו

ברכת לשמור חוקיו היא ברכת המצוות שהייתה נהוגה בנוסח ארץ ישראל כברכה על מעשה חליצת התפילין, בתום הנחתן. הברכה מופיעה בתלמוד הירושלמי ונזכרת גם בתלמוד הבבלי.

מקור ונוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברכה מופיעה בתלמוד הירושלמי יחד עם שאר ברכות התפילין: ”כשהוא חולצן מהו אומר ברוך אקב"ו לשמור חוקיו” (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'). הברכה נזכרת דרך אגב גם בתלמוד הבבלי כמנהגם של "בני מערבא" (כלומר, בני ארץ ישראל): ”בני מערבא דמברכי בתר דסליקו תפילייהו אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמור חוקיו...”[1]

הירושלמי מציין כי לשון הברכה לקוח מן הפסוק ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה” (שמות, י"ג, י'), ומבוסס על הדעה כי החוקה האמורה בפסוק היא חוקת תפילין (בניגוד לשיטה שהוא עוסק בחוקת הפסח).[2]

לדעת רבינו תם ברכה זו הייתה רק לאחר קיום מצוות תפילין,[3] אך לדעת ראשונים אחרים בני ארץ ישראל היו מברכים ברכה זו לאחר כל סיום מצווה[4].

טעם והגדרת הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת חלק מהראשונים הטעם שתיקנו בני ארץ ישראל לברך ברכה זו, היא לפי שדעתם הייתה כי יש איסור ללבוש תפילין בלילה (לילה לאו זמן תפילין), ואם כן הפושט את התפילין קודם הלילה מקיים בכך מצווה, ותיקנו ברכה אף על מצווה זו ככל המצוות.

עדויות שונות לברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר על הכל[5] הביא שהיו בזמנו מחזורים שהייתה מודפסת בהם ברכת 'לשמור חוקיו', וכתב ששיבוש הוא כי ברכה זו לא נתקנה אלא לפי בני ארץ ישראל.

בספר המאירי (ברכות מ"ד ע"ב) כתב: "ויש נוהגים כן [לברך ברכת לשמור חוקיו] בזמן הזה", עדות נוספת לברכה זו היא בספר הרוקח (סי' שסו) שם כתב: "ואין מנהג לברך אלא על תפילין [ולא בסיום מצוות אחרות]". אף ראבי"ה פסק לברך ברכה זו בחליצת תפילין, והעיד שכך המנהג הרווח בימיו.[6]

פסיקת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להוציא מאותן דעות שכתבו לברך, כתב בשולחן ערוך ”אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין אפילו כשחולצם ערב שבת בין השמשות:” (אורח חיים, סימן כ"ט, סעיף א').

ובספר באר היטב כתב שלכן עדיף לחלוץ התפילין ביד שמאל, להראות שאינה טעונה ברכה, שהרי כל מצווה שמברכין עליה יש להחזיקה בידו הימנית, משום חשיבות.

יש שכתבו כי נכון להסיר את התפילין בעת אמירת "שנשמור חוקיך" שבסוף קדושה דסידרא, כדי לחוש לבני ארץ ישראל, אך דעה זו נדחתה, שמשום שאין הלכה כמותם – אין צורך לעשות רמז לכך.[7] אמנם יש שנהגו להסיר את כריכת הרצועות שעל האצבעות בעת אמירת "שנשמור חוקיך", ויש ששללו אף את זה מאותה הסיבה.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף נ"א, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ג'.
  3. ^ תוספות, מסכת נדה, דף נ"א, עמוד ב', ד"ה ולבני מערבא.
  4. ^ חידושי הרמב"ן, נדה נא: ד"ה הא דאמרי'; רבי יואל הלוי מבונא, מובא בראבי"ה ברכות קסח.
  5. ^ לאחד הראשונים, סי' א, הובא גם בסמ"ק מצוריך ח"א סי' קמח אות קנב
  6. ^ פסקי ראבי"ה, הלכות ברכות, סימן קכב.
  7. ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן כ"ה, ד"ה כתבו הגהות מיימון
  8. ^ ראו פסקי תשובות, סימן כ"ט, אות א'.