ברכת עושה מעשה בראשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת עושה מעשה בראשית

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ז, סעיף א'

ברכת עושה מעשה בראשית היא ברכה שתיקנו חז"ל לאומרה על תפועות טבע יוצאות מגדר הרגיל שאנו יודעים בהם שנברא בששת ימי בראשית כגון על הימים ונהרות גבעות ומדבריות. אמנם לא תקנו ברכה זו על כל הנהרות, אלא רק על נהרות גדולים במיוחד שידוע שנבראו בששת ימי בראשית. וכן יכול לברך ברכה זו על ראיית ברק או שמיעת קול רעם, רוחות סוערות במיוחד, וכן כוכב שביט וכוכב נופל.

מקור ופרטי הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברכה היא אחת מברכות הראיה שתיקנו חז"ל. מקורה בדברי המשנה: "על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית"[1].

עניין הברכה הוא שבח לקב"ה על תופעות טבע מרשימות שניכר בהם שנבראו בששת ימי בראשית.

התלמוד[2] מפריד בין ברכה זו לברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. אך הפוסקים מחלקים בין נופים ותופעות טבע הראויים רק לברכת עושה מעשה בראשית ולאלו הראויים גם לברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. תופעות טבע מיוחדות כמו הרים, ימים, נהרות, נופים וכדומה - שייכת בהן רק עושה מעשה בראשית ולא כוחו וגבורתו מלא עולם[3].

אך על שאר תופעות הטבע עליהן יש לברך, ניתן לברך את אחת משתי הברכות. רש"י מבאר שבכל אחד ממקרים אלו יש לברך את שתי הברכות גם יחד. אך ראשונים אחרים מפרשים שכוונת הגמרא לומר שבמקרים אלו ניתן לברך כל אחת מברכות אלו, איזו מהן שירצה.[4] וכדעה זו נפסק בשולחן ערוך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
  3. ^ לפי שאלו תופעות מקומיות ואינן "מלאים עולם" – רש"י שם.
  4. ^ תוספות שם ד"ה רבא; רא"ש ברכות פרק ט סימן יג; רמב"ם הלכות ברכות, פרק י הלכה יז, אך מדבריו נראה שישנה עדיפות לברך על תופעות אלו ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם.