ברנבאש פשטי
 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1920 שאטוראליאויהיי, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1944 (בגיל 24) שופרונקהידה, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של צרפת |
  | |
ברנבאש פשטי בשמו המקורי: יוז'ף גצלר - József Getzler (בהונגרית: Pesti Barnabás; שאטוראליאויהיי, 4 באוקטובר 1920 – שופרונקהידה, 24 בדצמבר 1944) היה מהנדס כימיה יהודי-הונגרי, חבר בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית בהונגריה, נספה בשואה כקורבן הדיקטטורה של אנשי מפלגת צלב החץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פשטי נולד בשם יוז'ף גצלר. לאביו הייתה חנות בדים בעיר הולדתו, אך הוא נפטר עוד בילדותו של פשטי ולכן אמו עברה לעיר מישקולץ לבית הוריה. אביה היה אדם דתי וניהל מזקקה. אחרי שגם אמה והורי אמה נפטרו בעודו גלצר עדיין ילד, מגיל שמונה גידלו אותו אחותו פאולה ובעלה, אוסקר וינצה, שהיה פקיד בבנק. וינצה היה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) והיה לו עבר של חייל בצבא אדום ההונגרי של 1919 (הרפובליקה הסובייטית ההונגרית). ברנבאש פשטי סיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית יאנוש הונפאלבי במישקולץ, שם היה תלמיד מצטיין וגם למד צרפתית על בוריה. הוא סיים את לימודיו בשנת 1938.
בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא התכונן ללמוד הנדסה כימית, אבל בשל מוצאו היהודי, חוק הנומרוס קלאוזוס המפלה לא נתן לו הזדמנויות ללמוד באוניברסיטה בהונגריה ובשנת 1938 החל את לימודיו בטולוז, צרפת. כסטודנט באוניברסיטה הוא התגורר עם שני סטודנטים הונגרים, ג'רג' הונטי (מקודם: דויטש) וארווין גזדג שלמדו שם מאותה סיבה. הוא סיים בשנת 1941 תואר בהנדסה כימית.
בשנת 1940 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של צרפת, שחבריה ארגנו כינוס עבור לוחמי מלחמת האזרחים בספרד מהבריגדה הבינלאומית שנכלאו בצרפת. בשנת 1941 הוא היה כבר חבר מלא במפלגה הקומוניסטית של צרפת והצטרף גם למחתרת הצרפתית. הוא השיג תלושי מזון והפיץ מסמכים מזויפים למהגרים וכן הפיץ עלונים נגד היטלר. הוא המציא שיטה להפצת העלונים בסיכון נמוך, על יד כך שקשר את העלונים העטופים בגליל עם חוט, שם את קצה החוט בחומצה חנקתית והניח את כל חבילה בחלון חדר מדרגות. לאחר כ-10–15 דקות, החומצה עיכלה את החוט והעלונים התפזרו לרחוב.
בחזרה להונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1943 חזר להונגריה עם ויזה תקפה, אך במסע הרפתקני וזאת, כדי להמשיך בעבודות ההתארגנות הקומוניסטית הבלתי חוקית שם. הוא השיג את מסמכי הזיהוי של ברנבאש פכר, בן כיתתו במישקולץ שנפטר בינתיים והשתמש בהם על ידי זיוף השם "פכר" ל"פשטי". מסופר שגם ביצע מעשי חבלה במקום עבודתו במפעל הכימי לשם הלך לעבוד כפועל פשוט.
לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה (19 במרץ 1944), בהוראת המפלגה עזב את המפעל הכימי והלך באופן בלתי חוקי לקחת חלק פעיל בתנועת ההתנגדות. הוא הוביל "קבוצת פעולה" באי צ'פל. הם ציירו כתובות נאצה אנטי-פשיסטיות והניחו שלטים קשורים לקווי חשמל. ברנבאש פשטי המציא אז את "סליל שאגווארי", שכלל חבילה של מאות עלונים קשורים ביחד כסליל, בחיבור רופף. זה הורכב על קצה טמבון החשמלית. עם התחלת נסיעת החשמלית התגלגל הגליל ופיזר את העלונים. היא נקראה "סליל שאגווארי" מכיוון שהעלונים שהופצו בדרך זו היו הראשונים שבישרו על הריגתו של אנדרה שאגווארי. בנוסף, פשטי היה מעורב בהכנת תעודות זהות מזויפות וזיוף כרטיסי אוכל. בתוך כל אלה ליוותה אותו כלתו דאז, שרה ישראל, עמה היה בקשר עד ה-13 בספטמבר 1944.
ב-23 בנובמבר 1944 הצליחו שלטונות צלב החץ ללכוד ולעצור את שני שותפיו לפעולות החבלה ותוך זמן קצר לאחר מכן לכדו גם את ברנבאש פשטי. הם הועברו לכלא הריכוז בשדרת מרגיט ועונו קשות. משם, ב-12 בדצמבר, הועברו כאסירים פוליטיים באוטובוסים לכלא בשופרונקהידה. גם בית המשפט צבאי של מפלגת צלב החץ העביר לשם את מטהו והחל במשפטים ובגזרי דין המוניים של עונש מוות. ב-22 בדצמבר נשמע עניינם של ברנבאש פשטי וחבריו. הם נידונו למוות בתלייה, שלמחרת הומתק לירי. העונשים הוצאו לפועל ב-24 בדצמבר 1944 על ידי חיילים מתנדבים בחצר הכלא. באותו יום הוצא להורג בשופרונהידה גם אנדרה בייצ'י-ז'ילינסקי, הפוליטיקאי ההונגרי רב ההשפעה אשר נודע בהתנגדותו לגרמניה הנאצית.
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אטה נאג': ברנבאש פשטי, סקירת שופרונן 17 (1963), 343-342.
- אלברט גאל: האיש בעל שלושה שמות [רומן ביוגרפי], בודפשט : 1965.
- שאנדור הגדוש: ברנבאש פשטי (1920–1944), פרסומי היסטוריה של המפלגה 25 (1979), 213–229. היא. (גישה מקוונת: Historical Miniatures V. - הוא היה רק בן 24, Barnabás Pesti (1920-1944), חוברות 149, בודפשט, 2013)