ברנדה מילנר

ברנדה מילנר
Brenda Milner
לידה	15 ביולי 1918 (בת 105); מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
ענף מדעי	נוירופסיכולוגיה
מקום מגורים	מונטריאול
מקום לימודים	אוניברסיטת מקגיל (1952); אוניברסיטת קיימברידג'; קולג' ניונהאם, אוניברסיטת קיימברידג'; Withington Girls' School ;
מנחה לדוקטורט	דונלד הב
מוסדות	אוניברסיטת מקגיל
פרסים והוקרה	פרס דן דוד (2014); הפלסטיות של מערכת העצבים (1995); היכל התהילה הקנדי של הרפואה (1997); פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (1989); פרס וילדר פנפילד (1993); פרס קילאם (1983); פרס האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה לתרומות מדעיות נכבדות לפסיכולוגיה (1973); CPA Donald O. Hebb Award for Distinguished Contributions to Psychology as a Science (1981); פרס רלף ג'רארד (1987); פרס קארל ספנסר לשלי (1979); פרס NAS למדעי המוח (2004); פרס פרל מייסטר גרינגרד (2011); פרס קוולי למדעי המוח (2014); קצין גבוה במסדר הלאומי של קוויבק (2009); קצינה במסדר הלאומי של קוויבק (1985); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2005); פרס בלצן (2009); מסדר קנדה; המסדר הלאומי של קוויבק; עמית החברה המלכותית; עמית החברה המלכותית של קנדה; שותף במסדר קנדה; עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; עמית אגודת המדעים הקוגניטיביים; Prix Michel-Sarrazin ;
בן או בת זוג	Peter Milner

ברנדה מילנר (באנגלית: Brenda Milner; נולדה ב-15 ביולי 1918) היא נוירופסיכולוגית קנדית הידועה כאחת מהחלוצות בתחום. בעבודותיה חקרה את השפעת הפגיעה במוח בבני אדם ופרימטים על הפעילות הרגשית והאינטלקטואלית שלהם. בנוסף השוותה בין עבודות ידועות על המוח של בעלי חיים לבין עבודות על מוח האדם. עבודותיה איפשרו למנתחים להימנע מלפגוע בחיי אדם בעת ניתוחי מוח. ד"ר מילנר ידועה כחלוצה בתחום חקר יכולות קוגניטיביות והזיכרון. בתחום זה התמקדה בבדיקה של השפעת הפגיעה במוח על הזיכרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר מילנר נולדה להורים מוזיקאים מצליחים, אך לא התעניינה כלל בעולם המוזיקה.^[1] בגיל 18 היא קיבלה מלגה באוניברסיטת קיימברידג' והחלה בלימודי מתמטיקה. כעבור זמן קצר הבינה שנושא זה פחות מתאים לה והחלה ללמוד פסיכולוגיה. היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ניסויית בשנת 1939. בזמן מלחמת העולם השנייה ד"ר מילנר שירתה בצבא הבריטי, במהלך שירותה היא הייתה בצוות שניסח מבחנים למיון של טייסי הפצצות וטייסי קרב.^[2]^[3]^[4] בשנת 1941 פגשה את בעלה, פיטר מילנר, אשר שירת איתה בצוות במהלך השירות הצבאי.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 ד"ר מילנר פרסמה מאמר בשם: "התפקוד האינטלקטואלי של האונה הרקתית", במאמר זה היא הראתה לראשונה שפגיעה באונה הרקתית יכולה להביא לפגיעה ושינוי בתפקוד הרגשי והאינטלקטואלי בבני אדם ופרימטים.^[5] מחקרה גרם למנתחי מוח רבים לשנות את דרכי ניתוחיהם כאשר הבינו את הפגיעה אשר הם עלולים לגרום למנותחים.^[6] במהלך ניסיונה של ד"ר מילנר להבין את פעולת הזיכרון היא נפגשה עם הנרי מולייסון (אנ') (הידוע בכינויו H.M.‎) שממנו הוסר בניתוח איבר ההיפוקמפוס, לאחר שפרצו משם התקפים אפילפטיים רבים שהקשו על תפקודו היומיומי. הסרת האיבר גרמה לכך שמולייסון איבד את יכולתו לזכור אירועים חדשים שקרו בסביבתו. במהלך פגישותיהם, ד"ר מילנר למדה כי H.M.‎ מסוגל להתרכז במשימה ספציפית רק אם דעתו לא מוסחת באמצע. ד"ר מילנר הציגה בפניו מבחן שבו הוא היה צריך לעקוב אחרי קו בצורת כוכב כאשר הוא משתמש במראה כדי לראות את פעולתו. משימה זו ידועה בכך שנראה בה שיפור ניכר עם הזמן בעקבות למידה של המוח. כאשר ד"ר מילנר ביצעה שוב על H.M.‎ את אותו מבחן נראה כי למרות שלא זכר כלל שביצע את המבחן בעבר ניכר שיפור ולמידה של הפעולה אצלו, ניסוי זה הוכיח שלא אותם חלקים במוח אחראים על למידה (זיכרון מרומז) ועל זיכרון (זיכרון מפורש). בנוסף היא גילתה שהליקויים שלו באו לידי ביטוי בקושי ליצור תאי זיכרון חדשים (זיכרון לטווח קצר והתגבשות זיכרון) ובקושי לקרוא מידע מתאי מידע הקיימים במערכת (שליפה).^[7]^[8]

לד"ר מילנר הייתה תרומה משמעותית בהבנת תפקיד האונה הרקתית בעיבוד הזיכרון וארגון המידע.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר ברנדה מילנר זכתה במספר תארים ופרסים במהלך חייה:

פרס על עבודתה בנוירופסיכולוגיה מהחברה המלכותית הבריטית, מהחברה המלכותית הקנדית ומהאקדמיה הלאומית במדעים (ארצות הברית)^[9]^[6]
פרס בלזן על עבודתה בנושא מדעי המוח קוגניטיביים
פרס קוולי במדעי המוח^[6] - 2014
פרס דן דייוויד
פרס פרל מייסטר גרינגרד
פרס מפעל החיים על שם נורמן א. אנדרסון
פרס גולדמן רקיק על הישגיה במדעי המוח הקוגניטיביים
פרס המצוינות של NSERC
תואר גאירדנר הבינלאומי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ברנדה מילנר בוויקישיתוף

על ברנדה מילנר, באתר הפסיכולוגיה הקנדי (באנגלית)
מחקרה החלוצי של ברנדה מילנר בנושא הזיכרון שעליו קיבלה את פרס pearl meister Greengard (באנגלית)
"אגדת המדעים ברנדה מילנר", כתבה באתר GEN (באנגלית)
על ברנדה מילנר, באתר "קנדים למען מחקרי בריאות" (באנגלית)
היסטורית מדעי המוח באוטוביוגרפיות, עמ' 276: פרק על ברנדה מילנר (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ האתר של אוניברסיטת מקגיל (באנגלית)
^ "פרס התרומה המדעית המשמעותית בשנת 1973", הפסיכולוג האמריקאי, 29: 27 - 43
^ מחקרה החלוצי של ברנדה מילנר בנושא הזיכרון שעליו קיבלה את פרס pearl meister Greengard (באנגלית)
^ ברנדה מילנר, "התפקוד האינטלקטואלי של האונה הרקתית", באתר העלון הפסיכולוגי, עמ' 42 - 62, ‏ינואר 1954 (באנגלית)
^ מיצי פרדיו, אגדת המדעים ברנדה מילנר, באתר GEN, ‏15 באפריל 2015 (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ד"ר ברנדה מילנר, באתר קנדים למען מחקרי בריאות, ‏ינואר 2005 (באנגלית) (ארכיון)
^ מספר 20170308045756:0
^ Scoville, William Beecher, and Brenda Milner. "Loss of recent memory after bilateral hippocampal lesions." Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry20.1 (1957): 11-21
^ לארי סקווייר (עורך), היסטורית מדעי המוח באוטוביוגרפיות, כרך 2 (עמ' עמ' 257), ‏1998 (באנגלית)

[1] האתר של אוניברסיטת מקגיל (באנגלית)

[הערה_מספר_20170308045756:0-2] "פרס התרומה המדעית המשמעותית בשנת 1973", הפסיכולוג האמריקאי, 29: 27 - 43

[3] מחקרה החלוצי של ברנדה מילנר בנושא הזיכרון שעליו קיבלה את פרס pearl meister Greengard (באנגלית)

[4] ברנדה מילנר, "התפקוד האינטלקטואלי של האונה הרקתית", באתר העלון הפסיכולוגי, עמ' 42 - 62, ‏ינואר 1954 (באנגלית)

[5] מיצי פרדיו, אגדת המדעים ברנדה מילנר, באתר GEN, ‏15 באפריל 2015 (באנגלית)

[הערה_מספר_20170308045756:1-6] ¹ ² ³ ד"ר ברנדה מילנר, באתר קנדים למען מחקרי בריאות, ‏ינואר 2005 (באנגלית) (ארכיון)

[הערה-7] מספר 20170308045756:0

[8] Scoville, William Beecher, and Brenda Milner. "Loss of recent memory after bilateral hippocampal lesions." Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry20.1 (1957): 11-21

[9] לארי סקווייר (עורך), היסטורית מדעי המוח באוטוביוגרפיות, כרך 2 (עמ' עמ' 257), ‏1998 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]