לדלג לתוכן

ברנדן שנהאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברנדן שנהאן
Brendan Shanahan
שנהאן ב-2020
שנהאן ב-2020
לידה 23 בינואר 1969 (בן 56)
אטוביקוק, אונטריו, קנדה
מדינה קנדהקנדה קנדה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משקל 100 קילו
גובה 1.91 מטר
השכלה
  • Father John Redmond Catholic Secondary School
  • Catholic Central High School עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1987–2009 (כ־22 שנים)
פרסים והוקרה
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה חלוץ אגף שמאלי
נבחר בדראפט 1987, מקום 2 כללי
ניו ג'רזי דווילס
מועדון לונדון נייטס
ניו ג'רזי דווילס
סנט לואיס בלוז
דיסלדורף
הרטפורד ויילרס
דטרויט רד וינגס
ניו יורק ריינג'רס
מאזן מדליות
מתחרה עבור קנדהקנדה קנדה
אולימפיאדה
זהבסולט לייק סיטי 2002הוקי קרח
אליפות העולם
זהבאיטליה 1994הוקי קרח
גביע קנדה
זהבגביע קנדה 1991הוקי קרח
גביע העולם
כסף גביע העולם 1996הוקי קרח

ברנדן פרדריק שנהאן (באנגלית: Brendan Frederick Shanahan; נולד ב-23 בינואר 1969) הוא מנהל הוקי קרח קנדי-אמריקאי מקצועני ושחקן עבר המשמש כנשיא ומושל חלופי של טורונטו מייפל ליפס, לאחר ששימש בעבר כמנהל בטיחות השחקנים בליגת ההוקי הלאומית.

שנהאן נבחר על ידי ניו ג'רזי דווילס כבחירה שנייה בדראפט 1987 ושיחק ב-NHL עם ניו ג'רזי דווילס, סנט לואיס בלוז, הרטפורד ויילרס, דטרויט רד וינגס וניו יורק ריינג'רס. זכה שלוש פעמים בגביע סטנלי עם דטרויט רד וינגס. בשנת 2017 נבחר שנהאן לאחד מ-100 שחקני ה-NHL הגדולים בהיסטוריה.[1]

שנהאן, הידוע במשחקו הפיזי וביכולת כבישת שערים, הבקיע 656 שערים בקריירת ה-NHL שלו המשתרעת על פני למעלה מ-1,500 משחקי NHL, ובזמן פרישתו היה המוביל בין שחקני NHL פעילים עבור שערים שהובקעו. שנהאן הוא השחקן היחיד בתולדות ה-NHL עם למעלה מ-600 שערים ו-2,000 דקות עונשין.

כשחקן שייצג את קנדה, זכה שנהאן במדליות זהב באליפות העולם 1994, אולימפיאדת החורף 2002 ובגביע קנדה 1991. לאחר שזכה בשלושת התארים הבולטים בהוקי קרח; מדליית זהב אולימפית, מדליית זהב באליפות העולם וזכייה בגביע סטנלי, הפך שנהאן לחבר במועדון הזהב המשולש.[2] שנהאן התקבל להיכל התהילה של ההוקי ב-8 בנובמבר 2013.[3]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו ג'רזי דווילס (1988–1991)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנהאן נבחר על ידי ניו ג'רזי דווילס במקום השני בדראפט 1987, אחרי פייר טורז'ון. הציפיות לגביו היו גבוהות למדי לאחר קריירתו עם לונדון נייטס מליגת ההוקי של אונטריו בה כיכב ובעקבות כך, מספר 19 שלו הופרש. בעונת הרוקי שלו עם הדווילס ב-1988, צבר 26 נקודות ב-65 משחקים כנער בן 18. בעונה שלאחר מכן, ניכר היה שהשתפר עם 22 שערים ו-50 נקודות. בעונתו השלישית הופיע כמפיק נקודה למשחק עם 72 נקודות ב-73 משחקים והוביל בניקוד בקבוצתו; 30 שעריו העמידוהו במקום השני בהבקעת שערי הקבוצה לאחר ג'ון מקלין.[4] בשנה הרביעית והאחרונה שלו בקדנציה הראשונה שלו עם הדווילס ב-1991, כבש 29 שערים ו-66 נקודות. בגיל 22, שנהאן כבר היה נחשב למבקיע רציני ב-NHL. כן שיחק טוב בריצות הפלייאוף של הדווילס.

סנט לואיס בלוז (1991–1995)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהפך לשחקן חופשי בעקבות עונת 1991, שנהאן הוחתם על ידי סנט לואיס בלוז ב-25 ביולי 1991.[5] על פי ההסכם הקיבוצי, הוא היה שחקן חופשי מוגבל ולפיכך הדווילס היו זכאים לפיצוי. בדרך כלל, הפיצוי בא לידי ביטוי עם בחירות דראפט, אך הבלוז כבר היו חייבים ארבע בחירות דראפט בסיבוב הראשון לוושינגטון קפיטלס עקב החתמת המגן סקוט סטיבנס בשנה הקודמת. הבלוז הציעו הצעה לפיצוי שכללה את קרטיס ג'וזף, רוד ברינד'אמור ושתי בחירות דראפט מאוחר יותר. עם זאת, הדווילס התעניינו רק בסקוט סטיבנס. הבורר החליט בסופו של דבר שסטיבן הוא הפיצוי וכך שנהאן הצטרף לבלוז בתמורה לסקוט סטיבנס.[5]

עונתו הראשונה עם הבלוז הניבה נתונים סטטיסטיים דומים לעונותיו עם הדווילס, אך העפיל לרמה גבוהה יותר ב-1993 עם 51 שערים ו-94 נקודות ב-71 משחקים. סיים שני בכבישת שערי הקבוצה מתחת לברט האל ושלישי בניקוד בקרב חבריו לקבוצה. בעודו ממשיך במשחקו המשובח ב-1994, רשם שנהאן שיא אישי של 52 שערים, 50 אסיסטים ו-102 נקודות. בנוסף להובלת קבוצתו בניקוד, נבחר שנהאן למשחק האולסטאר של 1994 באמצע העונה ולנבחרת האולסטאר הראשונה בסוף השנה.

במהלך העונה המקוצרת 1995, שיחק שנהאן שלושה משחקים עבור דיסלדורף בליגה הגרמנית (DEL), כבש חמישה שערים ושלושה אסיסטים בשהותו הקצרה מעבר לים. כאשר עונת ה-NHL התחדשה, המשיך שנהאן לשחק נהדר עבור הבלוז וצבר 41 נקודות בעונה המקוצרת. בפלייאוף 1995, הוביל את הקבוצה בניקוד עם תשע נקודות בחמישה משחקים.

הרטפורד ויילרס (1995–1996)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ארבע עונות עם הבלוז, ב-27 ביולי 1995, הועבר שנהאן להרטפורד ויילרס בתמורה למגן כריס פרונגר,[5] וירש את פט ורביק כקפטן הקבוצה. בעונתו המלאה והיחידה בהרטפורד, כבש שנהאן שיא קבוצתי של 44 שערים ו-78 נקודות ועל מאמציו נבחר למשחק האולסטאר ב-1996. עם זאת, עם חוסר הוודאות של הקבוצה הזכיינית, ביקש שנהאן לעבור קבוצה[5] וב-9 באוקטובר 1996, לאחר שני משחקים בלבד בתחילת עונת 1997, הועבר עם בראיין גלין לדטרויט רד וינגס תמורת החלוץ קית' פרימו, המגן פול קופי, ובחירת דראפט בסיבוב הראשון.[5]

דטרויט רד וינגס ושלוש זכיות בגביע סטנלי (1996–2002)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנהאן סיים את עונת 1997 עם ניקוד האופייני לו, עם כבישת 47 שערים ונבחר למשחק האולסטאר ב-1997. בפלייאוף 1997, גם כבש תשעה שערים ושמונה אסיסטים, ועזר לרד וינגס לזכות בגביע סטנלי הראשון שלהם מאז 1955. הם חזרו הגנו על תוארם כאלופי הגביע בשנה שלאחר מכן, למרות עונת הבצורת של שנהאן בה צבר 57 נקודות בלבד. בעונה שלאחר מכן, שנהאן המשיך עם ירידתו בניקוד עם צבירת 58 נקודות, אך עדיין הוזמן למשחק אולסטאר נוסף. הקבוצה לא הצליחה לשלש את ניצחונה עונה לאחר מכן, כאשר הודחו על ידי קולורדו אוולאנש. בשנה שלאחר מכן, כבש שנהאן 41 שערים, מה שהעיד על חזרתו לעונותיו הפוריות, אולם הרד וינגס נוצחו שוב על ידי האוולאנש בפלייאוף 2000. לאחר העונה נבחר לנבחרת האולסטאר הראשונה בפעם השנייה בקריירה שלו. הוא שחזר את הצלחתו בעונת 2001 וצבר 76 נקודות, אך דטרויט המשיכה בנפילתה מול יריבותיה והפעם זה היה בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול לוס אנג'לס קינגס.

עונת 2002 היוותה מטרה עבור שנהאן והרד וינגס. לאחר שצירפה את חברי היכל התהילה לעתיד ברט האל, לוק רוביטאי ודומיניק האשק, הקבוצה הייתה מיועדת לזכות בגביע השלישי שלה מאז 1997. הם הפליגו לניצחון ושנהאן המשיך לשחק בתפקיד גדול בהצלחתם, וכבש 37 שערים במהלך העונה הסדירה ו-19 נקודות בניצחון הסופי שלהם בגביע סטנלי. שנהאן גם זכה במדליית זהב אולימפית בסולט לייק סיטי עם נבחרת קנדה ונבחר לנבחרת האולסטאר השנייה. העונה הייתה גם בעלת משמעות סטטיסטית במיוחד עבור שנהאן, שכן זמן קצר קודם זכייתו במדליית הזהב האולימפית, צבר את הנקודה ה-1,000 שלו ב-NHL לאחר שכבש שני שערים נגד מרטי טורקו בניצחון 2–4 על דאלאס סטארס ב-12 בינואר 2002.[6] מאוחר יותר בעונה, שנהאן הגיע גם להישג 500 השערים, כשכבש את השער המנצח במשחק נגד פטריק רואה בניצחון 0–2 על קולורדו ב-23 במרץ. הניצחון גם עזר לדטרויט לזכות בגביע הנשיאים כקבוצת העונה הסדירה המדורגת ראשונה.[7]

עונה לאחר זכייתו בגביע סטנלי השלישי של דטרויט, כבש שנהאן 30 שערים ו-68 נקודות וזכה בגביע קינג קלנסי על מאמציו ההומניטריים. עונה לאחר מכן לעומת זאת, תפוקתו ירדה ל-25 שערים ו-53 נקודות, הסכומים הנמוכים ביותר שלו מזה 15 שנים. לאחר היעדרות של שנה אחת עקב עונת 2005 שבוטלה, הוכיח שנהאן שכוחו עוד במותניו ב-2006 וכבש 40 שערים ו-81 נקודות מרשימים, במקום השלישי מבין שחקני רד וינגס בניקוד.

ניו יורק ריינג'רס (2006–2009)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנהאן הפך לשחקן חופשי לאחר עונת 2006 ובעקבות כך חתם על עסקה לשנה של 4 מיליון דולר עם ניו יורק ריינג'רס.[8] לאחר שהשלים שהות מוצלחת של תשע שנים בדטרויט, הוא הביע רצון להמשיך בקריירת ה-NHL שלו והצהיר: "זה באמת הסתכם באינסטינקט שהיה לי. לדטרויט יש עבר גדול ועתיד גדול לפניהם גם כן, אבל אני מניח שפשוט הרגשתי שאולי אני מזוהה עם העבר קצת יותר מאשר עם העתיד".

שנהאן (מקדימה) בחימום לפני משחק טרום עונתי בספטמבר 2007; חברו לקבוצת רד וינגס לשעבר שון אוורי מאחוריו

שנהאן החל את עונתו הראשונה עם הריינג'רס בהבקעת השערים ה-599 וה-600 שלו בקריירה נגד אולף קולציג ב-5 באוקטובר 2006, בניצחון 3–5 בפתיחת העונה מול וושינגטון קפיטלס במדיסון סקוור גארדן.[9] האסיסטים נמסרו מפטר פרוכה בשני השערים וכך הפך לשחקן ה-15 בלבד בתולדות ה-NHL שמגיע לרף 600 השערים. זמן קצר לאחר מכן, ב-14 בנובמבר 2006, קיבל שנהאן את פרס המנהיגות הראשון של מרק מסיה, פרס שניתן מדי חודש לשחקן שנבחר על ידי מרק מסיה המדגים בצורה הטובה ביותר כישורי מנהיגות על הקרח ומחוצה לו. לאחר מכן, נבחר למשחק האולסטאר השמיני שלו ומונה לקפטן החטיבה המזרחית במשחק האולסטאר 2007.[10] ב-1 בפברואר 2007, עלה לכותרות לאחר שהביע תסכול במסיבת עיתונאים על תפיסתו כי שופטי NHL מוטים נגד קפטן הקבוצה יארומיר יאגר.[11] בהמשך החודש היה מעורב בהתנגשות קשה על הקרח עם חלוץ פילדלפיה פליירס וחברו לשעבר מהרד וינגס מייק קנובל, במשחק ב-17 בפברואר. שנהאן וקנובל פגעו זה בזה בעודם מחליקים מכיוונים מנוגדים כאשר שנהאן פנה לספסל ואז נפל כאשר ראשו נוחת על הקרח ונותר מחוסר הכרה במשך עשר דקות. נלקח על אלונקה לבית החולים, שם שוחרר למחרת.[12] לאחר שהחמיץ 15 משחקים, חזר שנהאן להרכב בזמן לפלייאוף 2007, בו הובסו הריינג'רס על ידי באפלו סייברס בסיבוב השני. שנהאן השלים את עונתו הראשונה עם הריינג'רס במקום הרביעי בקבוצה עם 62 נקודות ב-67 משחקים כקפטן חלופי ליאגר.[9]

לאחר שחתם מחדש על חוזה נוסף לשנה עם הריינג'רס, שנהאן התקשה בניקוד כאשר סך הנקודות שלו צנח ל-46 נקודות בלבד ב-2008, סכומו הנמוך ביותר מאז עונת הרוקי שלו ב-1988. עם סיום חוזהו בתום העונה, הוא לא קיבל הצעה על ידי הריינג'רס להמשיך, שלדעתו העניין נבע כתוצאה ממרדף הריינג'רס אחר השחקן החופשי מאטס סונדין.[5]

חזרה לניו ג'רזי (2009)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא הצליח להמשיך לשחק עם הריינג'רס, שנהאן חיכה במהלך המחצית הראשונה של עונת 2009. לאחר מכן, ב-10 בינואר 2009, פורסם כי שנהאן הסכים להצטרף לניו ג'רזי דווילס כקדנציה השנייה שלו בקבוצה. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-14 בינואר, סוכמו תנאי החוזה ושנהאן חתם על חוזה יחסי לשנה של 800,000 דולר.[13] הזמן בין עזיבתו של שנהאן מהדווילס והחזרה אליהם היה 17 שנים ו-294 ימים, הפער הארוך ביותר בקדנציה עם קבוצה אחת בתולדות ה-NHL.[14] כששיחק במשחקו הראשון עם הדווילס מאז 1991, כבש את השער הראשון במשחק נגד נאשוויל פרדטורס במשחק כוח של 5 על 3 על ידי גרירת הדסקית סביב שחקן יריב ולאחר מכן חבט לכיוון מגן השוער ב-19 בינואר בניצחון 3-1.[15] ב-5 באוגוסט 2009, הסכים על חוזה לשנה עם הדווילס שיחזור לעונה 22,[16] כדי לשחק במהלך עונת 2010. זו הייתה העונה השישית של שנהאן כשחקן דווילס. עם זאת, ב-1 באוקטובר 2009 נפרדו דרכיהם של הדווילס ושנהאן. שנהאן אמר, "כשחתמתי בקיץ האחרון, לו למורילו, ז'אק למר ואני הסכמנו שאם לא נוכל למצוא כימיה טובה בה אוכל להתחרות ולתרום ברמה שאני מצפה מעצמי, אז אני פשוט אתקדם הלאה". שנהאן שיחק רק ארבעה משחקי קדם העונה בעונת 2010. הוא כבש את שער קדם העונה האחרון של הדווילס באותה שנה, באחד מהמשחקים האחרונים שלו ב-NHL.[17]

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 2005 שבוטלה, שנהאן היה המוח של מה שכונה "פסגת שנהאן", ועידה בת יומיים בטורונטו. הוא אסף שחקנים, מאמנים וקולות משפיעים אחרים כדי לדון בשיפורים בזרימה ובקצב של המשחק. עשר המלצות הוצגו הן לאיגוד שחקני ליגת ההוקי הלאומית והן לליגה.

בזמן פרישתו, הוביל שנהאן שחקני NHL פעילים בשלושער של גורדי האו עם 17 כאלו.[18] עם זאת, לא כל הקבוצות שמרו תיעוד של ההישג הזה, ואף מאמינים שלגורדי האו עצמו היו רק שניים. על פי דיווח של Yahoo!, שנהאן היה בוחר להיכנס להיכל התהילה כשחקן המייצג את רד וינגס, אם היה צריך לבחור.[19]

קריירת ניהול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

NHL

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בנובמבר 2009, שנהאן הודיע רשמית על פרישה לאחר 21 שנים ב-NHL. "אני רוצה להודות למשפחה שלי ולכל החברים שעזרו לי להשיג ולשמר את חלום הילדות שלי לשחק בליגת ההוקי הלאומית", אמר שנהאן בהודעה לעיתונות. "אני אסיר תודה לכל המאמנים והחברים שלי לקבוצה שהייתה לי הזכות ללמוד מהם ולשחק לצידם, לאורך הקריירה שלי. למרות שתמיד חלמתי לשחק ב-NHL, אני לא יכול לומר בכנות שאי פעם הייתי מעלה על דעתי שאהיה כל כך בר מזל ומבורך. אני רוצה להודות מקרב לב לכל מי שעזר לי להגשים את החלום הזה."[20]

בדצמבר 2009, קיבל שנהאן הצעה מה-NHL להפוך לסגן נשיא הוקי ופיתוח עסקי של ה-NHL.[21] "במובן הרחב, אני חושב שברור, אני הולך להיות קול נוסף באופציות ההוקי, אבל באותו זמן אנשים כמו ג'ון קולינס וגארי וסגן נציב NHL ביל דיילי הולכים לאפשר לי וללמד אותי על עסקי ההוקי", אמר שנהאן לאתר הליגה. "מה שהתרגשתי מההצעה שלהם להכניס אותי לעניינים, זה שהאפשרויות היו פתוחות לרווחה עבורי. לא היה שם שום מקום עם דלת סגורה ונתנו לי הזדמנות לראות וללמוד. במשך הזמן יהיו זמנים שבהם התפקיד שלי יהיה יותר ספציפי להוקי ויהיו זמנים שבהם התפקיד שלי יהיה יותר עסקי או שיווקי".

שנהאן נאם בפסגת ההוקי העולמי ב-2010 וביקש להחזיר את הכיף לנוער בפיתוח מיומנויות למשחק. הרגיש ש"בכל פעם שאתה יכול להוציא ילד על הקרח ופשוט לעשות את זה כיף והוא מתפתח ומשתפר בלי לדעת שהוא מתפתח ומשתפר וכל מה שמעניין אותו זה שהוא נהנה מאוד שם בחוץ, אז באמת נפלת על דבר בעל ערך".[22]

ב-1 ביוני 2011, ירש שנהאן את קולין קמפבל כסגן הנשיא הבכיר של ה-NHL. כאשר חילק פסקי דין על אירועים במשחק שנשלחו למשרדו לבדיקה, פרסם שנהאן סרטונים לאתר הרשמי של ה-NHL שבהם הסביר כיצד הם עשו או לא הפרו את חוקי ה-NHL. קריין את כל הסרטונים למעט סרטונים בשפה הצרפתית בהם היו מעורבים מונטריאול קנדיאנס או אוטווה סנטורס; אלה קריין סטפן קווינטל. סרטונים אלו זויפו בטקס פרסי הליגה בשנת 2012 בלאס וגאס, כאשר ויל ארנט גילם את שנהאן.[23]

בעונתו הראשונה כסגן נשיא בכיר, העביר שנהאן מספר השעיות לשחקנים עקב פגיעות לא חוקיות.

טורונטו מייפל ליפס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנהאן ב-2015.

ב-11 באפריל 2014, שנהאן הוכרז רשמית כנשיא טורונטו מייפל ליפס וכמושל חלופי. הוא הובא לפקח על כל הפעולות של מועדון ההוקי. באותו יום, ה-NHL הודיעה כי קווינטל יחליפו בתפקיד הראשי של הליגה.[24]

שנהאן הגיע למייפל ליפס שהעפילה לפלייאוף רק פעם אחת ב-10 השנים הקודמות ורק ירדה ממקום הפלייאוף בשלבים המאוחרים של עונת 2014. בעונת 2015, עונתו המלאה הראשונה בתפקידו, קיבל שנהאן את ההחלטה ליזום שיקום ארוך טווח ל"אדמה החרוכה", אותו החל על ידי פיטורי המאמן רנדי קרליל באמצע העונה למרות שהיה במאבק על מקום לפלייאוף.[25] הקבוצה ניצחה רק ב-9 מתוך 42 משחקיה תחת מחליפו הזמני של קרליל, פיטר הוראצ'ק, והגיעה למקום השני אחרון במזרח ובמקום הרביעי אחרון בליגה. ב-12 באפריל 2015, יום לאחר סיום העונה של הקבוצה, פיטר שנהאן את הוראצ'ק ואת שאר צוות האימון, בנוסף למנכ"ל דייב נוניס וכמה מחברי צוות הסקאוטינג של הקבוצה.[26]

ב-20 במאי 2015, המייפל ליפס הודיעו על שכירתו של מייק בבקוק המבוקש מאוד, אלוף סטנלי שזכה פעמיים במדליית זהב אולימפית עם נבחרת קנדה, בתור מאמנה החדש של הקבוצה. בבקוק הסכים לחוזה של 8 שנים עבור 50 מיליון דולר והפך למאמן בעל השכר הגבוה ביותר בהיסטוריה של ה-NHL.[27] על הקרח, המייפל ליפס בראשות שנהאן בחרו ביליד טורונטו מיטץ' מרנר, במקום הרביעי הכללי בדראפט 2015 והעבירו בעסקה את החלוץ פיל קסל, מוביל הניקוד של המייפל ליפס בכל אחת משש עונותיו בקבוצה לפיטסבורג פינגווינס, שבאותה עסקה נכלל גם בחירת סבב ראשון והשחקן קספרי קפאנן.[28][29] ב-24 ביולי 2015, הקבוצה שכרה את המנכ"ל הוותיק של ניו ג'רזי דווילס לו למוריילו, לשרת באותו תפקיד עבור מייפל ליפס.[30]

למרות היררכיה חדשה מחוץ לקרח בראשות בבקוק ולמוריילו, ששניהם נחשבו מאוד ברחבי הליגה, נותרו המייפל ליפס במצבם העגום ושוב סיימו בסמוך לתחתית הדירוג ולמעשה סיימו במקום האחרון בליגה. עם זאת, העונה הביאה אופטימיות מסוימת כשהשחקנים ויליאם נילנדר, קספרי קפאנן, קונור בראון וזאק היימן עשו את הופעת הבכורה שלהם ב-NHL. אופטימיות נוספת הגיעה בסוף העונה, כאשר המייפל ליפס זכו בבחירה הראשונה בדראפט 2016 ובחרו באוסטון מתיוס.[31] קפטן הקבוצה דיון פאנף הועבר אף הוא לאוטווה סנטורס באמצע העונה ותפקידו כקפטן נותר פנוי לשלוש עונות נוספות.[32]

בתחילת עונת 2017, הציפיות נותרו נמוכות עבור המייפל ליפס, שהקפידו על סגל צעיר בראשות השחקנים המועמדים המובילים מתיוס, מרנר ונילנדר. עם זאת, הקבוצה בסופו של דבר הפתיעה רבים והעפילה במפתיע לפלייאוף, בראשות עונת 40 השערים של מתיוס, עליה זכה בגביע קאלדר בנוסף לעונות הרוקי החזקות של מרנר ונילנדר. הפסידו לוושינגטון קפיטלס המועדפות במיוחד, זוכות גביע הנשיאים, בסיבוב הראשון תוך שישה משחקים.[33] במהלך השנים הבאות, מייפל ליפס ביססו את עצמם כמועמדים ב-NHL, מאחורי הליבה של מתיוס, מרנר, נילנדר ומורגן ריילי, שהגיעו לפלייאוף בכל אחת משלוש העונות הבאות אך לא הצליחו לעבור את הסיבוב הראשון בכל פעם.[34][35][36]

בסוף עונת 2018, למוריילו עזב את הארגון לטובת ניו יורק איילנדרס ועוזר המנכ"ל קייל דובאס, העובד הגדול הראשון של שנהאן כשהגיע לראשונה, קודם במקומו.[37] רכישה גדולה נוספת של שחקנים חופשיים התרחשה בשנת 2018, כאשר החלוץ הכוכב ג'ון טווארס הצטרף למייפל ליפס עם חוזה של 7 שנים.[38] שנהאן גם אישר את החלטתו של דובאס לפטר את בבקוק בנובמבר 2019, על רקע התחלה גרועה של עונת 2020 ושכירתו של שלדון קיף במקומו.[39]

בניית הקבוצה מחדש על ידי שנהאן זכתה לכינוי "השנאפלאן" ("תוכנית שנהאן") בקרב אוהדי מייפל ליפס וזכה לשבחים על השיטה שבאמצעותה בנה מחדש את הקבוצה, על ידי גיבוש ופיתוח ליבה צעירה בניגוד להחתמת שחקנים מבוגרים לתיקון מהיר ורעוע.[40][41] עם זאת, הוא ודובאס נבדקו עבור יציאות מרובות מהסיבוב הראשון שלאחר העונה; הליפס כקבוצה לא עלתה לסיבוב השני של הפלייאוף מאז 2004 עד לניצחון הסדרה שלהם על טמפה ביי לייטנינג ב-2023.

קריירה בין-לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנהאן השתתף בשבעה טורנירים עבור קנדה:

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבן להוריו האיריים, רוזלין ודונל (נפטר ב-1990), שנהאן הצטיין גם בלקרוס. אביו היה כבאי ומאוחר יותר ראש מחלקת מניעת שריפות בטורונטו.[42] בצעירותו שיחק בטורניר ההוקי הבין-לאומי לצעירים של קוויבק ב-1982 עם קבוצת הוקי קרח קטנה ממיסיסוגה.[43] גדל באטוביקוק (כיום חלק מטורונטו), שם למד בבית הספר הקתולי סנט ליאו ומשפחתו הלכה לכנסייה הקתולית סנט ליאו. שנהאן למד לזמן קצר בבית הספר הקתולי המרכזי בלונדון, אונטריו, שם סיים את לימודיו.

לשנהאן שלושה אחים – דני, בראיין ושון. אף למד בתיכון ג'וזף, שם שיחק בקבוצת ההוקי וזכה במדליית זהב של פדרציית אונטריו של איגודי האתלטיקה בבתי ספר (OFSAA) ב-1985.

שנהאן התחתן עם אשתו קתרין ב-4 ביולי 1998 ולזוג שלושה ילדים.[44][45] שנהאן הפך לאזרח ארצות הברית ב-17 במאי 2002. לשנהאן היו גם מספר תפקידים פעוטים בכמה סרטים. הופיע בתפקיד כללי בסרט אני, עצמי ואיירין בכיכובו של השחקן הקנדי ג'ים קארי.[46]

סטטיסטיקת קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סדירה ופלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה סדירה פלייאוף
עונה קבוצה ליגה מש ש א נק דע מש ש א נק דע
1985/86 לונדון נייטס OHL 59 28 34 62 70 5 5 5 10 5
1986/87 לונדון נייטס OHL 56 39 53 92 128 — — — — —
1987/88 ניו ג'רזי דווילס NHL 65 7 19 26 131 12 2 1 3 44
1988/89 ניו ג'רזי דווילס NHL 68 22 28 50 115 — — — — —
1989/90 ניו ג'רזי דווילס NHL 73 30 42 72 137 6 3 3 6 20
1990/91 ניו ג'רזי דווילס NHL 75 29 37 66 141 7 3 5 8 12
1991/92 סנט לואיס בלוז NHL 80 33 36 69 171 6 2 3 5 14
1992/93 סנט לואיס בלוז NHL 71 51 43 94 174 11 4 3 7 18
1993/94 סנט לואיס בלוז NHL 81 52 50 102 211 4 2 5 7 4
1994/95 דיסלדורף DEL 3 5 3 8 4 — — — — —
1994/95 סנט לואיס בלוז NHL 45 20 21 41 136 5 4 5 9 14
1995/96 הרטפורד ויילרס NHL 74 44 34 78 125 — — — — —
1996/97 הרקורד ויילרס NHL 2 1 0 1 0 — — — — —
1996/97 דטרויט רד וינגס NHL 79 46 41 87 131 20 9 8 17 43
1997/98 דטרויט רד וינגס NHL 75 28 29 57 154 20 5 4 9 22
1998/99 דטרויט רד וינגס NHL 81 31 27 58 123 10 3 7 10 6
1999/00 דטרויט רד וינגס NHL 78 41 37 78 105 9 3 2 5 10
2000/01 דטרויט רד וינגס NHL 81 31 45 76 81 2 2 2 4 0
2001/02 דטרויט רד וינגס NHL 80 37 38 75 118 23 8 11 19 20
2002/03 דטרויט רד וינגס NHL 78 30 38 68 103 4 1 1 2 4
2003/04 דטרויט רד וינגס NHL 82 25 28 53 117 12 1 5 6 20
2005/06 דטרויט רד וינגס NHL 82 40 41 81 105 6 1 1 2 6
2006/07 ניו יורק ריינג'רס NHL 67 29 33 62 47 10 5 2 7 12
2007/08 ניו יורק ריינג'רס NHL 73 23 23 46 35 10 1 4 5 8
2008/09 ניו ג'רזי דווילס NHL 34 6 8 14 29 7 1 2 3 2
סה"כ ב-NHL 1,524 656 698 1,354 2,489 184 60 74 134 280

קריירה בין-לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה נבחרת אירוע מש ש א נק דע
1987 קנדה אליפות העולם לצעירים 6 4 3 7 4
1991 קנדה גביע קנדה 8 2 0 2 6
1994 קנדה אליפות העולם 6 4 3 7 6
1996 קנדה גביע העולם 7 3 3 6 8
1998 קנדה אולימפיאדה 6 2 0 2 0
2002 קנדה אולימפיאדה 6 0 1 1 0
2006 קנדה אליפות העולם 8 3 1 4 10
סה"כ בנבחרת הנוער 6 4 3 7 4
סה"כ בנבחרת הבוגרת 41 14 8 22 54

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנדן שנהאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "100 Greatest NHL Players". NHL.com. 27 בינואר 2017. נבדק ב-27 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Triple Gold Club". International Ice Hockey Federation. נבדק ב-31 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Cheli, Shanny headed to Hall of Fame". NHL.com. 9 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-16 ביולי 2013. נבדק ב-20 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "1989-90 New Jersey Devils [NHL]". Hockeydb. נבדק ב-19 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 "Brendan Shanahan - Legends of Hockey". היכל התהילה של ההוקי. נבדק ב-19 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Shanahan gets 1,000th point". CBC. 13 בינואר 2002. נבדק ב-22 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Bad blood flows as Wings blank Avs, Shanahan scores 500th". CBC. 23 במרץ 2002. נבדק ב-22 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Shanahan signs 1-year deal with Rangers". Associated Press. יולי 9, 2006. אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2008. נבדק ב-24 ביוני 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Zinser, Lynn (6 באוקטובר 2006). "Jagr and Shanahan Ignite Rangers in Their Opener". The New York Times. נבדק ב-19 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Sakic and Shanahan named All-Star captains". The Washington Post. 18 בינואר 2007. נבדק ב-18 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Angry Shanahan says refs are biased against Jagr". Associated Press.
  12. ^ Podell, Ira (18 בפברואר 2007). "Rangers' Shanahan Released From Hospital". The Washington Post. נבדק ב-19 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Veteran forward Brendan Shanahan signs with Devils". The Hockey News. ינואר 15, 2009. אורכב מ-המקור ב-יולי 18, 2011. נבדק ב-ינואר 19, 2009.
  14. ^ "The Newark Star Ledger. April 7, 2013. section 4 pg, 5".
  15. ^ "Devils dump Predators". National Post. 19 בינואר 2009. נבדק ב-19 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  16. ^ "It's official: Shanahan re-signs with Devils". North Jersey Media Group. אוגוסט 5, 2009. אורכב מ-המקור ב-אוגוסט 10, 2009. נבדק ב-אוגוסט 5, 2009.
  17. ^ "New Jersey Devils Defeat New York Islanders 4-2, End Preseason at 4-0-1". In Lou We Trust. 29 בספטמבר 2009. נבדק ב-18 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Wyshynski, Greg (17 בנובמבר 2009). "The NHL without Brendan Shanahan is sadly now a reality". Yahoo Sports. נבדק ב-20 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Wyshynski, Greg (30 באפריל 2010). "Puck Daddy chats with Brendan Shanahan about coaching vs. Bowman, fixing NHL and his finale theory about 'Lost'". Yahoo Sports. נבדק ב-20 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Shanahan announces his retirement". Tsn.ca. נובמבר 17, 2009. אורכב מ-המקור ב-מרץ 25, 2010. נבדק ב-ינואר 18, 2014.
  21. ^ "Shanahan named NHL's new VP for Hockey and Business Development - NHL.com - News". NHL.com. נבדק ב-18 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Cribb, Robert (25 באוגוסט 2010). "Walking in the footsteps of hockey inaction". Toronto Star. נבדק ב-4 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "2012 NHL Awards - All Will Arnett Skits". YouTube.
  24. ^ "Brendan Shanahan officially hired as Maple Leafs president". CBC News. Canadian Broadcasting Corporation. 11 באפריל 2014. נבדק ב-13 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Maple Leafs fire head coach Randy Carlyle - Sportsnet.ca". www.sportsnet.ca. נבדק ב-2020-10-28.
  26. ^ "Maple Leafs fire GM Nonis, interim coach Horachek - Sportsnet.ca". www.sportsnet.ca. נבדק ב-2020-10-28.
  27. ^ "Mike Babcock to coach the Toronto Maple Leafs - Sportsnet.ca". www.sportsnet.ca. נבדק ב-2020-10-28.
  28. ^ "Maple Leafs draft Mitch Marner fourth overall - Sportsnet.ca". www.sportsnet.ca. 26 ביוני 2015. נבדק ב-2020-10-28. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Penguins acquire Kessel from Maple Leafs". NHL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  30. ^ "Lou Lamoriello accepts 'different challenge' as Maple Leafs general manager". נבדק ב-2020-10-28.
  31. ^ "Maple Leafs draft Auston Matthews first". NHL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  32. ^ TSN ca Staff (2016-02-09). "Maple Leafs deal D Phaneuf to Senators in nine-player trade - TSN.ca". TSN (באנגלית). נבדק ב-2020-10-28.
  33. ^ "Maple Leafs clinch playoff berth with late goal". NHL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  34. ^ "Maple Leafs eliminated from playoffs after 7-4 loss to Bruins". Global News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  35. ^ "Bruins win Game 7, eliminate Maple Leafs". NHL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  36. ^ "Maple Leafs denied playoff run again with Game 5 loss to Blue Jackets". NHL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  37. ^ "Dubas named general manager of Maple Leafs". NHL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-28.
  38. ^ Daniels, Tim. "John Tavares Signs 7-Year, $77 Million Contract with Maple Leafs". Bleacher Report (באנגלית). נבדק ב-2020-10-28.
  39. ^ "Maple Leafs fire head coach Mike Babcock, promote Sheldon Keefe - Sportsnet.ca". www.sportsnet.ca. נבדק ב-2020-10-28.
  40. ^ "The Shanaplan: All in on second-year GM, rookie coach". thestar.com (באנגלית). 2019-11-21. נבדק ב-2020-10-28.
  41. ^ "How Brendan Shanahan's 'Shanaplan' is fixing the Maple Leafs". נבדק ב-2020-10-28.
  42. ^ Canoe inc. (4 בפברואר 2005). "Shanny set to Rock?". Slam.canoe.ca. אורכב מהמקור ב-26 במאי 2012. נבדק ב-18 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  43. ^ "Pee-Wee players who have reached NHL or WHA" (PDF). Quebec International Pee-Wee Hockey Tournament. 2018. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 במרץ 2019. נבדק ב-2019-01-18. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ St. James, Helene (27 באוקטובר 2005). "Shanahan thrives in Red Wings' new chapter". freep.com. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2005. נבדק ב-20 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Glittering night on Broadway". SI.com. 20 בדצמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2007. נבדק ב-20 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Brendan Shanahan". IMDb. נבדק ב-20 בנובמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברנדן_שנהאן&oldid=41265605"