ברנשטיין - הפרטיזן האחרון
 | |
| כרזה בעברית | |
| בימוי | רומן שומונוב |
|---|---|
| הופק בידי |
רונן מכליס-בלזם עמנואל שכטר הילה גיא ליאור ששון |
| תסריט |
סימון שכטר טאשה קארלוקה רומן שומונוב ויאצ׳סלב טקאצ׳וב מרק אינברג |
| עריכה | רומן שומונוב |
| שחקנים ראשיים |
ירוסלב קוצ׳רנקו ליליה אוסטפוביץ׳ אנטון קרלינסקי פאבל אלדושין רומן לוקיאנוב |
| מוזיקה | מיכאל גורביץ' |
| צילום |
יבגני אוסנוב רונן קרוק קיריל סאן |
| מדינה |
 ישראל |
| חברת הפקה | מטאפור |
| חברה מפיצה |
תאגיד השידור הישראלי Lightbulb Film Distribution PANDASTORM Media Move |
| הקרנת בכורה |
7 באפריל 2021 פברואר 2022 |
| משך הקרנה | 104 דקות |
| שפת הסרט | רוסית |
| סוגה | דוקודרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
ברנשטיין - הפרטיזן האחרון הוא סרט דוקו-דרמה ישראלי, בהפקת תאגיד השידור כאן 11, המבוסס על מאורעות חייו של לאוניד ברנשטיין בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת שלחם בנאצים כחייל בצבא האדום וכפרטיזן.
הסרט נע בין תיעוד דוקומנטרי של ברנשטיין המבוגר (הסרט צולם כשהוא כבר בן למעלה מ-90) וקטעים מתוך ספרי האוטוביוגרפיה שכתב ובין האירועים בחייו בשנות המלחמה[1].
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט נפתח בסצנת קרב בגזרת קייב, בעת מתקפת הבליץ קריג הגרמנית על רוסיה בשנת 1941 בתחילת מבצע ברברוסה. לאוניד (ירוסלב קוצ'רנקו) הוא קצין בדרגת סגן המשרת בגדוד מקלעים המוצב במקום בניסיון לבלום את פלישת הגרמנים. בקרב זה נוחל הצבא האדום תבוסה וליאוניד המעולף והפצוע נותר בשדה הקרב בין החיילים ההרוגים. לאחר זמן מה הוא מתעורר מעלפונו וצועד לעבר כפר סמוך שם אוסף אותו איכר מקומי לביתו יחד עם חיילים נוספים שמצאו מקלט במקום. לאחר מספר ימים ברנשטיין עוזב את הכפר וצועד בשלג ליער במטרה להצטרף לפרטיזנים הנמצאים בו.
לאוניד מסתיר את זהותו היהודית מחבריו הפרטיזנים ומאמץ את השם ולדימיר ואסילייב ולמעט מפקד הגדוד איש אינו יודע שהוא יהודי.
בשנת 1943 לקראת מבצע צליחת נהר הדנייפר ושחרור מערב אוקראינה מקבלים הפרטיזנים פקודה להכין את השטח להגעת כוחות הצבא האדום. לאוניד יוזם מבצע בעורף האויב שמטרתו לאתר את מפות הביצורים הגרמניים בעברו השני של הנהר. במהלך שהותם ביער חוליית פרטיזנים יוצאת ללא רשותו לכפר סמוך לגנוב אוכל ואחד מהם אונס אישה מקומית, לאוניד פוקד להוציא את חברי החוליה להורג.
בשנת 1944 שולח צ'רצ'יל מברק סודי לסטלין בו הוא מבקש את עזרתו באיתור מפעל טילים סודי בפולין בו מייצרים הגרמנים את טילי הV2 המתקדמים. ברנשטיין והפרטיזנים שלו נשלחים למשימה. הם צונחים בשטח שבשליטה גרמנית וצועדים 100 קילומטר לכיוון היעד. בדרכם הם מוצאים מחנה שבויים הרוס ובו ניצול המספר להם שהועסק בכפייה באתר פיתוח הטילים. הפרטיזנים מתקשים לפרוץ את טבעת האבטחה הגרמנית שסביב המפעל והם מתמקמים ביער ומנסים לאתר את מיקומו המדויק באמצעות סיורים ומודיעין. לבסוף הוגה ברנשטיין רעיון: הוא שולח אזרחים לכל הדרכים המקיפות את המפעל ומסמן את מיקומי המחסומים הגרמניים ומכך הוא מסיק היכן הוא נמצא. באותו זמן מגיעה אליו ידיעה מודיענית על טיהור שמתכוונים לעשות הנאצים בשבויים יהודיים והוא מחליט להוציא פעולה לחיסול הגרמנים. הפעולה מצליחה אולם ברנשטיין מאבד מספר חיילים והוא בעצמו נפצע.
סצנת הסיום של הסרט משלבת תיעוד ממשי מתוך הלווייתו של ברנשטיין בבית הקברות בקרית אתא עם נאום שברנשטיין הצעיר נושא בפני היהודים אותם שחרר זה עתה. בנאום הוא אומר: "אני מפקד גדוד הפרטיזנים על שם פוז'ארסקי, השער פתוח. אתם חופשיים ללכת. אלה שיבחרו להישאר יקבלו נשק. אתם תהפכו לפרטיזנים. תילחמו יחד איתנו. יכול להיות שזה החופש האמיתי. הרי לא כולם נועדו להיות לוחמים, אבל כולנו נולדנו להיות חופשיים. אדם חופשי בוחר בעצמו כיצד לחיות וכיצד למות. אנחנו נפרדים היום מאחינו ואחיותינו לנשק. מחברינו הקרובים ביותר, שמסרו את נפשם, כדי שאחרים יוכלו להמשיך לחיות. כל העולם חב להם כעת חוב אינסופי. מכבודנו ומחובותינו לשמור על זכרם, למען אלה שיבואו אחרינו ולמען אלה שיבואו אחריהם. השם שלי הוא לאוניד ברנשטיין אני אחד מכם. גם על החולצה שלי היה צריך להיות תפור טלאי צהוב. וגם אני עשיתי את הבחירה שלי. ייתכן מאוד שבקרוב, אולי כבר מחר חיינו יגיעו לסופם. אבל לא המוות חשוב אלא מי אנחנו נהיה כשנפגוש אותו"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברנשטיין - הפרטיזן האחרון
"ברנשטיין - הפרטיזן האחרון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ברנשטיין - הפרטיזן האחרון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- ברנשטיין - הפרטיזן האחרון - הסרט המלא, באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דן לביא, בשבחו של הפרטיזן האחרון, באתר ישראל היום, 6/4/2021