ברתולומיאו ואן דר הלסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברתולומיאו ואן דר הלסט
Bartholomeus van der Helst self portrait 1667 cropped.jpg
לידה 1613
הארלם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 1670 (בגיל 57 בערך)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע צייר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anna du Pire עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברתולומיאו ואן דר הלסטהולנדית: Bartholomeus van der Helst; ‏1613 – נקבר 16 בדצמבר 1670) היה צייר הולנדי. נחשב לאחד מציירי הדיוקנאות המובילים בתור הזהב של הציור ההולנדי, דיוקנאותיו האלגנטיים צוירו בחסות האליטה של אמסטרדם.[1] מלבד דיוקנאות ואן דר הלסט צייר גם תמונות ז'אנר כמו גם כמה סצינות מקראיות ונושאים מיתולוגיים.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברתולומאוס ואן דר הלסט נולד בהארלם בשנת 1613. תאריך הלידה המדויק שלו לא ידוע ורישומי הלידה של הארלם באותה תקופה אבודים. הוא היה בנו של בעל פונדק בהארלם בשם לודוויק ואשתו השנייה אלטגן ברטלס. ואן דר הלסט עבר לאמסטרדם זמן מה לפני 1636, השנה בה התחתן שם עם אנה דו פיר, אישה בת 18 ממשפחה עשירה מדרום הולנד שכבר הייתה יתומה. לזוג נולדו שישה ילדים, שאחד מהם נקרא לודוויק (1642 - בערך 1684) שהפך לצייר דיוקנאות כמו אביו.[3]

תמונתו הראשונה המתוארכת, היא משנת 1637, ״בית היתומים הוולוני באמסטרדם״. הסגנון של ציור זה מרמז כי באמסטרדם ייתכן שואן דר הלסט התאמן אצל ניקולאש אליאסון פינקוי.[2] היצירה החשובה הראשונה שלו הייתה של חבורה גדולה ״משמר האזרחים בהנהגת סרן רובוף ביקר וסגן יאן מיכילש״ ואן דר הלסט קיבל את המשימה בשנת 1639 וסיים אותה בשנת 1642. הבד גדול ברוחב 7.5 מטר היה תלוי מעל האח של אולם האספה הגדולה של גילדת קלובניאץ', אותו חדר שעבורו רמברנדט צייר את ״משמר הלילה״. ההצלחה, אותה השיג האמן עם קומפוזיציה זו, הובילה להזמנות רבות עבור דיוקנאות בודדים או כפולות של המעמד העשיר של אמסטרדם כמו דיוקן של אנדריס ביקר, ראש עיריית אמסטרדם.[1] לאנשי המשמר של העיר ולבני העשירים במעמד הגבוה היו דיוקנאות שנעשו על ידי ואן דר הלסט.

משתה המשמר האזרחי בחגיגית הסכם השלום של מונסטר

אף על פי שוואן דר הלסט היה פעיל באמסטרדם באותה העת במקביל לרמברנדט, הוא הצליח להפוך לצייר הדיוקנאות הפופולרי ביותר בעיר, באמצעות עבודותיו האלגנטיות והמחמיאות בסגנון אנתוני ואן דייק. עבודתו נחשבה מושכת יותר מזו של העבודה האפלה, העזה והאינטרוספקטיבית שנעשתה על ידי רמברנדט.[4] באופן נדיר בקרב אמני פורטרטים באמסטרדם של תקופתו, הוא הצליח למשוך אליו פטרונים בורגניים מערים אחרות כמו רוטרדם.[1]

הדיוקן הקבוצתי הגדול, ״המשמר האזרחי באמסטרדם חוגג את שלום מינסטר״, צויר בשנת 1648 וזכה לשבחים רבים. הציור הזה הוא שקבע את תהילתו לדורות הבאים, על פי הביוגרף של האמן ההולנדי, ארנולד הוברקן.[5] הציור היה נערץ על ידי גודפריד קנלר וג'ושוע ריינולדס.[4][5] ואן דר הלסט קיבל עמלה ממעגל משפחת שטדלדר, כאשר התבקש בשנת 1652 לצייר את דיוקנו של מרי, אלמנתו של ויליאם השני, נסיך אורנג'.[1]

האמן נשאר פעיל כל חייו ושמר על רמה גבוהה של ייצור עד סוף ימיו. עבודותיו המאוחרות כמו דיוקנאות תליון של סגן-אדמירל ארט ואן נס ושל אשתו וכן ציור של סגן-אדמירל יוהאן דה ליפאד, כולם משנת 1668. סצינות הנמל ברקע בשלוש העבודות הללו ציירו על ידי לודולף בקהאוזן.[1]

הוא היה המורה של בנו לודוויק שהמשיך את סגנונו.[6] מרקוס וולטס היה לתלמידו (1650).[7]לא היו לו תלמידים ידועים אחרים אבל הוא השפיע על חובארט פלינק, אסטאש לה סואר, קונסטנטין הנסן, אברהם ואן דן טמפל.[1]

האמן נפטר באמסטרדם בשנת 1670.[1] בעוד שהוא הצליח לגבות מחירים גבוהים מאוד עבור עבודתו, נראה שהוא חי מעל אמצעיו. הוא קנה בית גדול רכש ציורים רבים של אמנים מובילים כגון פרנס פלוריס, סימון דה ווס, פיטר לסטמן, ג'רארד ואן זיל, וילם ואן דה ולדה. לאחר מותו אשתו נאלצה להציע את עבודותיו ואת אלה מאוסף האמנות שלו למכירה בשנת 1671 בפרסומת ב"הארלם דגבלד".[1][8]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מראה בשוק באמסטרדם עם חזיר שחוט"

כפי שהיה מקובל בהולנד של המאה ה-17, ברתולומאוס ואן דר הלסט שיתף פעולה באופן קבוע עם אמנים מומחים אחרים. הוא שיתף פעולה לעיתים קרובות עם לודולף בקהאוזן, צייר בולט של ים ונוף. בקאוזן צבע את החלקים הימיים, שמהווים רקע לדיוקנאות, כמו בציור הגיבורים של הצי ההולנדי בשנת 1668.[1]

מקרה מעניין של שיתוף פעולה היה בין ציירי תור הזהב הוא הציור: דיוקן וילם ואן וויטנהורסט. לא פחות מארבעה ציירים נתנו יד לסיומו: ברתולומיאוס ואן דר הלסט, קורנליוס ואן פואלנבורו, יאן בוטס וז׳קוב דאק. ואן דר הלסט היה אחראי על הקומפוזיציה הכללית ואחרים על הנוף. ייתכן שדאק צייר את הרתמה כיוון שהיה מומחה בציור סצינות של חדרי משמר שתיארו חיילים בשעות הפנאי בין כלי הנשק שלהם, הרתמות וכלי הציוד הצבאי האחרים בחדר. סביר להניח שוואן דר הלסט גם צייר את הפנים אך תפקידו של ואן פואלנבורו לא ברור.[9]

ואן דר הלסט שיתף פעולה גם עם צייר החיות יאן וייניקס בציור ילד רועה עם צאן ועיזים. ברתולומאוס ואן דר הלסט צייר את הילד הרועה בציור. ואן דר הלסט גירד את חתימתו בצבע הרטוב שעל צווארונו של הילד בזמן שויניקס עשה את אותו הדבר בצבע הרטוב מימין למעלה. ההערכה היא שהציור נועד לתליה מעל אח גדול. הדבר כנראה מסביר את הפרספקטיבה המדויקת של הכבשים הגדולות מדי שמוקמו ממש בקדמת הציור.[10]

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לדיוקנאות שבזכותם הוא זכה בפרסום רב, ברתולומאוס ואן דר הלסט צייר כמה סצינות ז'אנר, היסטוריות, מקראיות, מיתולוגיות ואלגוריות.[11] בכל הציורים הללו ההיבט של הדיוקן עדיין חשוב.[2]

דיוקנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דיוקן נערה צעירה מחזיקה חמניה"

ברתולומאוס ואן דר הלסט היה בעיקר צייר דיוקנאות. מרבית עבודותיו מורכבות מדיוקנאות בודדים. הוא גם צייר דיוקנאות משפחתיים, דיוקנאות כפולים ודיוקנאות תליון. בין המשימות היוקרתיות ביותר שלו היו דיוקנאות הקבוצה של חברי המיליציה האזרחית באמסטרדם. היצירה המפורסמת ביותר בקטגוריה זו היא חגיגת משמר האזרחים באמסטרדם משנת 1648[12] בקומפוזיציה רחבת היקף הזו מצוירים 25 איש, ואן דר הלסט הצליח לעשות צדק לכל אחד ואחד. הוא גם הכין קומפוזיציה ברורה באמצעות השימוש המתוחכם שלו באור ובצבע.[13]

כצייר פורטרטים לאליטה של אמסטרדם, הוא יצר דיוקנאות בגודל טבעי, שנענו לדרישתם של קהלו באמסטרדם שדרש דיוקנאות עם דימוי מדויק ולא דימוי אידיאלי. הסגנון שלו מאופיין ברישום ברור, פלסטיות, אפילו תאורה וקשת צבעים נעימה הנשענת על גוונים בהירים וברורים. הוא העדיף קומפוזיציות מאוזנות.[14]

עבודותיו המוקדמות מראות את השפעתו של פיקנוי, המאסטר המשוער שלו, ובמידה מסוימת של רמברנדט. הדבר ניכר בצורה ברורה בתמונתו של אלמוני, ככל הנראה שר פרוטסטנטי משנת 1638. בתמונה נראה אדם שקורא ספר ומביט אל הצופה כאילו הופרע, מבט שמקורו ברמברנדט.

1666 - דיוקן של יאן הינלופן ואשתו השנייה

האופנה של הסגנון האלגנטי הצרפתי נראית בעבודתו לאחר שנת 1650. דוגמה לכך היא דיוקנו של צייר החיות פאולוס פוטר שצויר בשנת 1654. עבודה זו התבססה על דיוקן עצמי של פוטר, אותו עשה זמן קצר לפני מותו המוקדם. המחוות והתנועות של הצייר בציור הן אלגנטיות. האמן עוד הצליח לייצר בסגנון וטכניקה כמעט מושלמים.

הציורים של השנים האחרונות בקריירה של ואן דר הלסט מאופיינים בהגברת תשומת הלב לפרטים הקטנים ותאורה יותר אחידה. העוצמה המאפיינת את עבודתו הקודמת פינו מקום לבהירות שלא משאירה דבר לדמיון.[14] האמן השתמש גם בפלטה צבעונית יותר ובניגודים עשירים יותר והדגיש ביתר שאת את ההבחנות בין גוונים כהים לאור.[15]

סצינות ז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברתולומאוס ואן דר הלסט גם צייר מספר סצינות ז'אנר. דוגמה לסצנת ז'אנר שלו היא תצוגת הניוארמרט, המשלבת טבע דומם, נוף עירוני וחלקי דמות. הקומפוזיציה מציגה אישה זקנה המחזיקה מריצה גדולה מלאה בירקות. משמאלה תלוי פגר חזיר שחוט גדול. לצד החזיר ניצבים ארבעה ילדים, שאחד מהם מנפח את שלפוחית השתן בעוד האחרים מביטים אל הצופה. ברקע תצפית על השוק. יצירה זו נעשתה ככל הנראה לשימושו הפרטי של ואן דר הלסט מכיוון שהיא ככל הנראה מתארת את הנוף מביתו שבנוימרקט.[3]

"המוזיקאית"

סצנת ז'אנר נוספת היא המוזיקאית, המתארת אישה שוויולה דה גמבה מונחת לרגליה. דפי תווים מונחים על השולחן הסמוך. המוזיקאית מביטה ישירות בצופה כאילו היא מזמינה אותו לקחת את הוויולה להצטרף אליה לנגינה בצוותא. בעוד שהיצירה בדרך כלל נחשבה לסצנת ז'אנר, ייתכן שהיא למעשה דיוקן של אנה דו פיר, אשתו של האמן.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Walter A. Liedtke, Dutch Paintings in the Metropolitan Museum of Art, Volumes 1-2, Metropolitan Museum of Art, 2007, pp. 223-331
  2. ^ 1 2 3 Rudolf E. O. Ekkart. "Helst, Bartholomeus van der." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press, accessed 15 May 2017
  3. ^ 1 2 Website about Bartholomeus van der Helst (in Dutch)
  4. ^ 1 2 Bartholomeus van der Helst at the J. Paul Getty Museum
  5. ^ 1 2 Arnold Houbraken, Bartholomeus vander Helst biography in: De groote schouburgh der Nederlandsche konstschilders en schilderessen, 1718
  6. ^ Bartholomeus van der Helst at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  7. ^ Judith van Gent, Bartholomeus van der Helst blog (in Dutch)
  8. ^ Advertisements in the Oprechte Haerlemse Courant of 1671 Archived November 21, 2008, at the Wayback Machine (in Dutch)
  9. ^ N.C. Sluijter-Seijffert, Cornelis van Poelenburch als portretschilder, in: E. Buijsen, Ch. Dumas, V. Manuth (red.), Face Book. Studies on Dutch and Flemish Portraiture of the 16th-18th Centuries. Liber Amicorum presented to Rudolf E.O. Ekkart on the occasion of his 65th Birthday, Leiden 2012, pp. 161-166 (in Dutch)
  10. ^ Jan Baptist Weenix and Bartholomeus van der Helst, Shepherd boy with sheep and goats at Sotheby's
  11. ^ Bartholomeus van der Helst, A Young Woman Holding a Sunflower Archived2017-05-15 at the Wayback Machine At Otto Naumann
  12. ^ Judith van Gent, Stilistische ontwikkeling at Bartholomeus van der Helst blog (in Dutch)
  13. ^ S. A. C. Dudcok van Heel, Bartholomeus van der Helst (Haarlem 1613 – 1670 Amsterdam), The Marriage Portraits of Gabriel Marselis and Maria van Arckel, at Otto Naumann Ltd, 2013
  14. ^ 1 2 Judith van Gent, Stilistische ontwikkeling at Bartholomeus van der Helst blog (in Dutch)
  15. ^ Bartholomeus van der Helst, Portrait of a gentleman against a drapery backdrop at Dorotheum
  16. ^ Bartholomeus van der Helst, The musician at the Metropolitan Museum of Art