בשבילה גיבורים עפים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשבילה גיבורים עפים
מידע כללי
מאת אמיר גוטפרוינד
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה זמורה ביתן
תאריך הוצאה 2008
מספר עמודים 667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשבילה גיבורים עפים הוא ספרו הרביעי של אמיר גוטפרוינד. הספר יצא לאור ב-2008.

הספר הוא רומן רחב יריעה המתאר את יחסיהם של חמישה חברי ילדות, למן ילדותם בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ועד לרצח רבין ב-1995, עת הם קרבים לשנתם ה-40. רוב הרומן מתרחש בשיכון המהווה חלק משכונת פועלים בחיפה. במרכז הרומן עומדת דמותו של אריק, הגיבור המספר וסביבו נטווה באיטיות סיפור אהבה. במקביל, מתאר הרומן את דיירי השיכון - את דמויותיהם, יחסיהם אחד עם השני ואת ההווי השורר בשיכון. הרומן מתייחס כל העת לאירועים הלאומיים המתרחשים ברקע במקביל לסיפורם של חמשת חברי הילדות מן השיכון: מלחמות, פוליטיקה, כדורגל,[1] ושינויים חברתיים ותרבותיים שחוותה ישראל באותן שנים. הספר תורגם לצרפתית ב-2015,[2] ב-2010 יצא לאקרנים הסרט "פעם הייתי" בבימויו של אבי נשר, המבוסס על הספר, וב-2018 יצאה לאור סדרת הטלוויזיה "בשבילה גיבורים עפים" המבוססת באופן רופף על החלק האחרון בספר.

עם יציאתו זכה הספר להצלחה מסחרית.[3][4] לאחר יציאת סדרת הטלוויזיה בעלת השם הזהה ב-2018, חלה עלייה מחודשת במכירת הספר.[5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח ביום בו יצא צה"ל לפעולת כראמה (מרץ 1968) הזכור למספר, אריק (באותה עת בן 11), כיום בו הגיע לבלוק הילד החדש, יורם, המתבלט מיד כמנהיג טבעי ומגבש חבורה של חמישה חברים: יורם, בני, גדעון, ציון ואריק. בגיל 14 מגלה אריק כי הפך לנער יפה תואר שנשים מתעניינות בו והוא נמשך אליהן, תכונה המלווה אותו לאורך כל הספר. במקביל, הוא מפגיש בשוגג את אביו עם חבר ילדותו, השדכן החרדי יענקל'ה ברייד, ששרד יחידי ממשפחתו בשואה. ברייד שוכר את שירותיו של אריק כבולש אחרי מועמדים ומועמדות לשידוכים. הוא עוסק בעבודה צדדית זו עד גיל 18, ובמהלכה הוא מתוודע לעולם הזנות ולומד לבדות שקרים במומחיות.

ימיו הראשונים של מבצע שלום הגליל, בהם מעורבים חמשת החברים כאנשי מילואים צעירים, כל אחד בגזרתו הוא, הם קו שבר בחייהם, אשר משפיע עליהם בהמשך דרכם. אחד מהם נהרג ושניים מהאחרים, כולל אריק, מפתחים סוגים שונים של תגובת קרב. אריק מתחיל ומפסיק ללמוד במספר אוניברסיטאות, מחליף עיסוקים כשהוא נגרר אחרי יזמויותיו האופורטוניסטיות של יורם ומחליף חברות ומאהבות חדשות לבקרים. כל זאת, בשעה שהוא ממשיך לשמור על קשר קרוב עם דיירי השיכון ובמיוחד עם משפחתו של חברו, בני, שכוללת את אחותו הצעירה של בני, מיכל.

בעת שאריק וחבריו כבר בני 38, והקשרים ביניהם למעשה נותקו בשעה שכל אחד פנה בחייו לכיוון שונה, הם מתאחדים פעם נוספת וטסים לשיקגו, ארצות הברית, במטרה לחלץ את מיכל מתוך כת אליה הצטרפה. הספר מסתיים כשאריק שב בטיסה משיקגו, בשעה שהוא מתקרב לחופי ישראל ב-4 בנובמבר 1995, הוא תוהה לעצמו, האם כבר הסתיימה ההפגנה לתמיכה בהסכמי אוסלו המתקיימת בכיכר מלכי ישראל ובה נואם רבין.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לספריו הקודמים של אמיר גוטפרוינד, שזכו לאהדת המבקרים וזכו בפרסים ספרותיים, התאכזבו חלק מהמבקרים מ"בשבילה גיבורים עפים". עמיחי שלו, מבקר הספרות של ynet, מחלק את הספר לשניים, כשהקו המפריד הוא מלחמת לבנון. על החלק הראשון הוא אומר: "בחלק הראשון של הרומן אנחנו נעים בתוך סיפור התבגרות שגרתי, מכמיר לב, מלא דרמות קטנות וגדולות, אבל אנחנו עדיין בתחושה שהסופר ניסה להקיף אותנו במשהו גדול, לאומי, ואנחנו עדיין לא יודעים מה זה," ועל החלק השני הוא כותב: "בחלק השני רוב דמויות המשנה מוסטות הצידה, הן הופכות להיות סוג של נוף הכרחי, לא מעבר לכך, ואנו מתחילים להרגיש, להכיר, לאהוב יותר את אריק עצמו." הוא מסכם ואומר כי זהו הספר המרשים והיומרני ביותר של הסופר, אך מצר על חוסר באמירות נוקבות ועל העדפתו של גוטפרוינד להישאר במיינסטרים.[6]

המבקר אריק גלסנר נחרץ הרבה יותר. הוא מגדיר את הספר כ"מקומם בזלזולו בקוראיו" הוא טוען כי "הכריכה של הלאומי בפרטי מאולצת וריקה מתוכן. גוטפרוינד פשוט מעמיד זה בצד זה אירועים מכוננים בתולדות הישראליות ואירועים מכוננים בחיי הדמויות ומחכך ידיו בהנאה: הא לכם יצירה "קנונית"!" הוא מוסיף ומכנה את הספר כ"יצירה של נוסטלגיה מזויפת ומשומשת, המתעכבת בתחנות קלישאות הנוסטלגיה הישראליות הדביקות: שוב האירוויזיון, שוב "מכבי", שוב אנטבה." גלסנר מכיר בכישרונו של גוטפרוינד ורואה בו "כמי שהצליח להציג בעבר את ראיית העולם הציונית כתקווה מכמירת לב של אנשים רמוסים, אוטופיה תמימה, לא דורסנית, לגיטימית", אך מסכם את ביקורתו בהצהרה כי זהו "רומן חלטוריסטי שנכתב בלי השראה וחשק".[7]

מבקר הספרות של "הארץ", עמרי הרצוג, נחרץ לא פחות. הוא מבקר את הסופר על יצירת דמויות שטוחות וקלישאתיות המתאימות לסטריאוטיפים המקובלים בחברה הישראלית. הוא קובע כי הקו המאחד בין כל הדמויות וקטעי האנקדוטות המופיעות בספר הוא הבוז העמוק ואפילו משטמה כלפי כל צורה של שונות מהקונצנזוס. הוא מוסיף וכותב: "והנה, בחלק האחרון הספר נהפך לפתע לרומן פעולה קדחתני, שחוגג בסערה את שיקומה של החברות הגברית הפגומה....שמטרתו להציל עלמה במצוקה (שאינה יודעת שהיא במצוקה)", אבל ממשיך ואומר כי "יידרש יותר ממבצע צבאי נועז כדי להשיב לי את האמון בכתיבתו של גוטפרוינד.". הוא מסכם את ביקורתו בהגדרת הרומן כאובד דרך וכותב: "אובדן הדרך מתבטא בדשדוש במקום - דשדוש מונוטוני, שנמשך לאורך 667 עמודים ארוכים.[3]

לעומתם, רואה צור ארליך, במאמרו ב"מקור ראשון", גם נקודות חיוביות בספר. הוא כותב: "גוטפרוינד הוא איש מצחיק ובעל דמיון וכושר המצאה, וכך הוא מגלגל את הקורא על פני תרס"ז עמודי הספר מאנקדוטה לאנקדוטה ומהברקה להברקה". ונוסף, "גוטפרוינד מרענן את הנוף הספרותי המוכר לנו, ומבטא נקודת מבט ציונית, פרו-ישראלית. הוא אינו מסתבך במורכבויות סרק ביחסו לטרור, מסרב להתעלם מהתוקפנות הערבית, ואף מחדש לקורא המצוי כמה דברים לגביה". אך גם הוא רואה בספר נקודות חולשה: "כל זה מספיק כדי ליצור ספר מהנה ומבדר, מרגש וסוחף, אבל אין בו כדי לומר משהו חדש על החברה הישראלית" ו"שרשרת הסיפורים והקריקטורות, מכסה על מחסור באמירה מגובשת של ממש". הוא מסכם: "ייתכן שבספר הזה מרוב עצים לא רואים את היער, אבל העצים יפהפיים."[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיבור הספר הוא אוהד קבוצת הכדורגל הפועל חיפה, נקודה החוזרת על עצמה לאורך כל הספר
  2. ^ Pour elle, volent les héros, באתר הוצאת גלימאר (בצרפתית)
  3. ^ 1 2 עמרי הרצוג, "בשבילה גיבורים עפים", אמיר גוטפרוינד - רעות שכזאת, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2008
  4. ^ רבי מכר הארץ, באתר הארץ, ‏24 בספטמבר 2008
  5. ^ אתר למנויים בלבד עדי דברת-מזריץ, 3 ב-99 שקל: זה מה שעושות רשתות הספרים כשהקוראים בורחים לנטפליקס, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2018
  6. ^ עמיחי שלו, גיבור על חלשים, באתר ynet, 24 בספטמבר 2008
  7. ^ אריק גלסנר, על "בשבילה גיבורים עפים", של אמיר גוטפרוינד, הוצאת "זמורה ביתן", בבלוג הספרות "מבקר חופשי", 26 באוקטובר 2008
  8. ^ צור ארליך, העצים טובים מהיער: על 'בשבילה גיבורים עפים' מאת אמיר גוטפרוינד, בבלוג "מהמחסן של צור ארליך", 11 בפברואר 2010 (הרשימה הופיעה במקור ראשון ב-28 בנובמבר 2008)