בשר סוס
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | בשר |
  | |
בשר סוס נאכל בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, בעיקר באירופה ובאסיה. 8 המדינות שאוכלות את הכמות הגבוהה ביותר של בשר סוס אוכלות כ-4.3 מיליון סוסים בשנה. במהלך רוב ההיסטוריה, בני אדם צדו סוסי בר כמקור לחלבון.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיעודים ארכאולוגיים מעידים כי בני אדם אכלו סוסים עוד לפני 500,000 שנים.[3] שרידים של סוס שנהרג על ידי בני אדם לפני 300,000 שנים נמצא באזור גרמניה המודרנית. שרידים דומים מלפני כ-100,000 שנים נמצאו גם באזור סין המודרנית.[4] במהלך התקופה הפלאוליתית העליונה, בני אדם היו אוכלים בשר סוס ביבשות אירופה ואסיה.[2] עמים ילידים ביבשת אמריקה צדו את הסוסים הסקוטים והובילו להכחדתם.[5] ב-732, גרגוריוס השלישי, האפיפיור ה-90 באימפריה הביזנטית, אסר אכילת בשר סוס באזורים רבים באירופה. אכילת סוסים הייתה נהוגה בקרב עמים פגאנים בגרמניה במהלך המאה ה-15 ובמאה ה-16.
במהלך המאה ה-19, בשר סוס היה מקובל חברתית במטבח הצרפתי של הקיסרות השנייה. זאת מכיוון שיוקר המחיה בפריז מנע מהאזרחים לרכוש בשר חזיר ובשר בקר, ולכן ב-1866 ממשלת צרפת הפכה את צריכת בשר הסוס לחוקית. במהלך המצור על פריז שהתקיים בין 1870 ל-1871, מאגרי המזון דלדלו והמחירים זינקו לשחקים, מה שהוביל לצריכה המונית של בשר סוסים. כ-60,000 עד 70,000 סוסים נשחטו לצורך אכילה באותה העת.[6]
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום, הרפובליקה העממית של סין הורגת את כמות הסוסים הגדולה ביותר לצורך אכילה (כ-1.5 מיליון סוסים נכון לשנת 2018). אחריה קזחסטן עם 718 אלף סוסים נכון, מקסיקו עם 634 אלף סוסים, מונגוליה עם 397 אלף סוסים ורוסיה עם 250 אלף סוסים.[7]
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשר הסוס מתוק יותר מבשר בקר. עם זאת, צורכי בשר סוס טוענים כי הם לא מסוגלים לראות את ההבדל בטעם.[8] רובם נשחטים בגילאי 16–24 חודשים.[9]
| תזונה | כמות |
|---|---|
| אנרגיה | 117-133 קלוריות |
| חלבונים | 21-23 גרם |
| שומנים | 3-5 גרם |
| ברזל | 1.9-3.8 מ"ג |
| סודיום | 53-55 מ"ג |
| כולסטרול | 52-55 מ"ג |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The Troubled History of Horse Meat in America, www.americanwildhorse.org (באנגלית)
- 1 2 Dave McQuilling, 10 Facts You Need To Know About Horse Meat, Tasting Table, 2023-06-01 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ John McNabb, Boxgrove, Antiquity 74, 2000-06, עמ' 439–441 doi: 10.1017/S0003598X00059548
- ↑ Hao Li, Zhan-yang Li, Matt G. Lotter, Kathleen Kuman, Formation processes at the early Late Pleistocene archaic human site of Lingjing, China, Journal of Archaeological Science 96, 2018-08-01, עמ' 73–84 doi: 10.1016/j.jas.2018.05.004
- ↑ Michael R. Waters, Thomas W. Stafford, Brian Kooyman, L. V. Hills, Late Pleistocene horse and camel hunting at the southern margin of the ice-free corridor: reassessing the age of Wally's Beach, Canada, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 112, 2015-04-07, עמ' 4263–4267 doi: 10.1073/pnas.1420650112
- ↑ That Christmas When Parisians Ate the Zoo, Messy Nessy Chic, 2026-01-08 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Prof. Dr. Nasr Noori Al-Anbari, Conventional, Non-Conventional and Cultured Meats (עמ' 130), ResearchGate, ינואר 2024 (באנגלית)
- ↑ Chris Gayomali last updated, 6 descriptions of what horse meat actually tastes like, The Week, 2013-02-25 (באנגלית)
- ↑ P. De Palo, A. Maggiolino, P. Centoducati, A. Tateo, Slaughtering age effect on carcass traits and meat quality of italian heavy draught horse foals, Asian-Australasian Journal of Animal Sciences 26, 2013-11, עמ' 1637–1643 doi: 10.5713/ajas.2013.13174
- ↑ Darya Pino, How Nutritious Is Horse? The Other Red Meat | KQED, KQED, 2011-01-08 (באנגלית)
