בתיה בת פרעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"משה נמשה מן היאור בידי בת פרעה"; פרסקו מבית הכנסת בדורה אירופוס

בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה היא דמות מקראית המופיעה בדברי הימים. על פי מדרש חז"ל, היא מזוהה עם בת פרעה המופיעה בספר שמות, אשר מצאה את משה כשהוא בתוך תיבת גומא ביאור, וגידלה אותו בילדותו.

חז"ל מנו את בתיה עם צדיקים נוספים שנכנסו בחייהם לגן עדן.

בת פרעה בספר שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משה בתיבה (סיפור מקראי)

בתו של פרעה, ששיעבד את בני ישראל במצרים, מוזכרת במקרא כמי שמצאה את משה כשירדה לרחוץ ביאור, ולאחר מכן העניקה לו את השם "משה", לזכר משייתו מן המים. היא גידלה אותו כבן בבית אביה. זאת, על אף גזירת האב על הרג כל התינוקות הזכרים העברים, אותה גזירה שבגללה הושם משה בתוך תיבת גומא ביאור (שמות ב'). על-פי התלמוד בבלי[1] בת פרעה כפרה בעבודת אלילים, בניגוד לכל בית אביה.

אישיותה של בת פרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת פרעה מצילה את משה מהיאור; ציור של ז'אן-ז'ק לגרנה (אנ'), המאה ה-18

בת פרעה מתנגדת לאביה ולחוקיו, מושיעה את משה מן היאור ומגדלת אותו למרות הידיעה שהוא עברי. ספר התנ"ך אינו מספר עליה רבות, אך ריבוי הפעלים בפסוקים[2] המתארים את בת פרעה מרמז על אישיות פעילה ועצמאית. בפסוקים אלו מיוחסות לה שבע פעולות שונות, חלקן הכרעות מוסריות כבדות משקל:

  1. ”וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר”
  2. ”וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף”
  3. ”וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ”
  4. ”וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד”
  5. ”וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה”
  6. ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ”
  7. ”וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה”

המצרים התייחסו לבת פרעה כאל אלה ואף נתנו לה מעמד אלי.

בספרות החיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של יוסף בן מתתיהו, שמה של בת פרעה מספר שמות הוא תרמותיס, כשמה של האלה המצרית. שם זה מוזכר גם בספר היובלים (מז, ה). היו שטענו כי קיים דמיון רב בין תרמותיס לבת פרעה[3].

האלה תרמותיס הייתה אלת הפריון והתאפיינה בערמומיות כנחש ונקראה גם "המיינקת". היא מוצגת כאישה עם זנב נחש והיא התגלמותה של הערמומיות הנשית. לפי האנלוגיה בין האלה לבת פרעה ניתן להבין כי גם בת פרעה התאפיינה בערמומיות ונקראה "המינקת", ואכן, בזכות ערמומיותה הונתה בת פרעה את אביה והצילה את משה. על פי שמה "המינקת" ניתן להבין שהניקה את משה, אף על פי שבספר שמות כתוב כי היא איננה המניקה את משה אלא המינקת, בספרות המצרית, היא זאת שהניקה את משה[דרוש מקור].

בת פרעה בדברי הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימות היחש של יהודה שבספר דברי הימים נזכר שמה של בת פרעה נוספת:

וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: עִירוּ, אֵלָה, וָנָעַם. וּבְנֵי אֵלָה: וּקְנַז.

וּבְנֵי יְהַלֶּלְאֵל: זִיף, וְזִיפָה, תִּירְיָא, וַאֲשַׂרְאֵל. וּבֶן עֶזְרָה: יֶתֶר, וּמֶרֶד, וְעֵפֶר, וְיָלוֹן.

וַתַּהַר אֶת מִרְיָם, וְאֶת שַׁמַּי, וְאֶת יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ. וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד, אֲבִי גְדוֹר, וְאֶת חֶבֶר, אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ.

וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.

לפי פרשנות חז"ל על פסוק זה, מזוהה בתיה בת פרעה מדברי הימים עם בת פרעה של ספר שמות, ובעלה מָרֶד מזוהה ככלב בן יפונה:

"וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה" - רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, אמר לה הקב"ה לבתיה בת פרעה: "משה לא היה בנך, וקראתו בנך. אף את, לא את בתי, ואני קורא אותך בתי." שנאמר: "אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה" - בַּת יָהּ.

"אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד" - זה כָּלֵב. רבי אבא בר כהנא ורבי יהודה בר סימון - חד אמר: "זה מרד בעצת מרגלים, וזו מרדה בעצת אביה - יבא מורד וייקח את המורדת"; וחד אמר - "זה הציל את הצאן, וזו הצילה את הרועה."

עשר שמות נקראו לו למשה [...] אמר לו הקב"ה למשה: "חייך! מכל שמות שנקרא לך, איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה."

אגדה סקוטית הנזכרת לראשונה במהדורה של ההיסטוריה בריטונום מן המאה ה-11 מספרת על בת פרעה בשם סקוטה (Scota) שנישאה לנסיך סקיתי אגדי וייסדה עמו את סקוטלנד. בימי מלחמות העצמאות הסקוטיות (אנ') בשלהי המאה ה-13 יוחסה לסקוטה העברתה של אבן סקון (עליה כביכול נרדם יעקב) מארץ ישראל לסקוטלנד, אף כי גאולוגים בני ימינו אימתו את מוצאה הסקוטי של אבן סקון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]