בתי הדין הדתיים הדרוזיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתי הדין הדתיים של העדה הדרוזית הם מוסדות שקיבלו סמכות שפיטה ייחודית מטעם המדינה לדון בענייני מעמדם האישי של דרוזים אזרחי ישראל או תושביה, בענייני נישואים וגירושים. חבר בית הדין או חבר בית הדין לערעורים נקרא קאדי-מד'הב.

מבנה בתי הדין וסמכויות המינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הדין פועלים מכוח חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, והחלו פעולתם ב-30 בדצמבר 1963. ב-2 בנובמבר 1961 אומץ על ידי העדה חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בלבנון כדין האישי של הדרוזים בישראל, ובתי הדין הדתיים הדרוזיים דנים על-פי חוק זה.

בראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים עמד עד מותו בשנת 1993 השיח' אמין טריף. מאז מותו לא אוישה משרת ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.

כיום מכהנים בבתי הדין שלושה קאדים-מד'הב: שיח' מוואפק טריף ושיח' נעים כאמל הנו בבית הדין לערעורים, ושיח' חאתם חלבי בבית הדין הדתי הדרוזי של ערכאה ראשונה.

בישראל פועלים שלושה בתי דין דרוזיים:

  1. בית הדין הדרוזי בעכו - נוסד בשנת 1963.
  2. בית הדין הדרוזי במסעדה - רמת הגולן - נוסד בשנת 1972.
  3. בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו - נוסד בשנת 1963.

בית הדין הדרוזי ובית הדין הדרוזי לערעורים נוסדו בחיפה בנובמבר 1963 והועברו לעכו באוקטובר 1988. בכפרים הדרוזיים ישנם 62 מסדרי נישואים מתוכם שבעה בגולן. מסדרי הנישואים עורכים נישואים בכפרים הדרוזים אחרי קבלת היתר מבית הדין הדרוזי. בתי הדין הדרוזיים מאז יסודם היו שייכים למשרד לענייני דתות אולם בינואר 2001 הועברו לסמכותו הבלעדית של משרד המשפטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962