בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתי כנסת קדומים בארץ ישראל
בתי כנסת קדומים.jpg
הכריכה הקידמית של הספר
מידע כללי
מאת צבי אילן
סוגה ספרי ארץ ישראל
הוצאה
הוצאה משרד הביטחון - ההוצאה לאור
שנת הוצאה 1991
מספר עמודים 342
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001167783

בתי כנסת קדומים בארץ־ישראל הוא ספר המסכם מחקר על יותר מ-200 בתי כנסת שהיו קיימים בתחומי ארץ ישראל. הספר נכתב ונערך ברובו על ידי צבי אילן, שנפטר בטרם יצא הספר לאור, את העריכה השלימו כמה מידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר.

מחקר בתי כנסת קדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור ארכאולוג. וספר זה הוא הפרסום המקיף ביותר שפרסם בנושא. הספר כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של 60 בתי כנסת משוערים נוספים. לכל אחד מבתי הכנסת מצוינים מיקומו ובמידה והשרידים הועברו למקום אחר גם האתר בו הם מוצגים, המקורות הקשורים בהם וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא מאפשר למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבוא לספר מובאים סקירה על בתי הכנסת. צבי אילן מציין כי "הם יצירה יהודית מקורית של ימי בית שני". הוא מוסד מרכזי בחיים הקהילה ותפקידו הדתי נשמר עד היום.

הידע על בתי הכנסת בא ממקורות ספרותיים שניתן לאשש אותן בממצאים ארכאולוגיים. בספר זה מוצגים אלה בצד אלו. מחקר בתי הכנסת החל כבר מימי הביניים כאשר הגיעו לארץ ישראל נוסעים ועולי רגל. המחקר המודרני החל רק במאה ה-19, כאשר הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל ערכה בשנת 1865 את הסקר הידוע. חפירות ראשונות היו בבקעת ארבל. בגולן חפרו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר. המחקר היהודי החל באזור ים כנרת - חמת טבריה וחמת גדר ובהמשך מעט דרומה בית אלפא. לאחר קום המדינה הורחבו החפירות לכל רחבי הארץ.

רשימת בתי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי בתי הכנסת מובאים בהתאם לאזור בארץ ישראל בו הם מצויים. במבוא לכל פרק מוצגים קווי האפיון של בתי הכנסת באזור. בפרק מתוארים בתי כנסת ידועים ובתי כנסת פחות מוכרים. לכל אחד ואחד מוקדש תיאור מלא כיצד מגיעים ברכב או ברגל, והאם הכניסה בתשלום או חינם אל האתר.

הגילוי של צבי אילן :משקוף שער בית הכנסת במרות ועליו חרוטה הכתובת "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" (ספר דברים כ"ח, ו')
אזור ייחודיים חשובים אתרים פרטים נוספים
1. גליל עליון 24 ברעם, מירון, גוש חלב ופקיעין, נבוריה, ומרות. * עמוקה, חרבת שמע, דלתון, יסוד המעלה, קציון רצף בתי כנסת במזרח הגליל
ב. רמת הגולן 34 חמת גדר, קצרין, עין נשוט, אום אל-קנאטר, גמלא, דבורה אפיק, דיר עזיז, חרבת דקה, יהודיה, עסליה, גשר בנות יעקב, סוסיתא וחרבת בית הבק פריסה צפופה
ג. גליל תחתון מזרחי 43 כפר נחום, חמת טבריה, ארבל, חורבת עמודים, כורזים טבריה, כפר חנניה, בית ירח, חרבת ורדים, חמת מצפון לטבריה, הרצף המרשים ביותר
ד. עמק בית שאן וחרוד 11 בית אלפא, בית שאן (3) רחוב, באלה מהיפים והחשובים
ה. גליל תחתון מערבי
ועמק יזרעאל מערבי
23 ציפורי, בית שערים[1], כפר כנה וגופתא ציפורי יודפת, יפיע, כפר יאסיף באזורים מצומצמים
ו. כרמל ושרון 6 חרבת סוּמק, קיסריה, עוספיה אום א-זינאת, רמת אביב (שומרוני) ייחודיים בודדים
ז. יהודה, שומרון, בקעת הירדן 8 מצדה, יריחו, נערן שילה, חברון[2], ירושלים[3], שעלבים[4]|מיעוט יהודי בתקופה הביזאנטית
ח. שפלת יהודה, דרום מישור החוף וצפון הנגב 27 מעון העתיקה, עזה (2), בית גוברין, חורבת מדרס, רימון, חרבת שקף, אשקלון[5], חרבת חברה[6] ריכוז באזורי משנה, בית גוברין והסביבה
ט. דרום הרי חברון 10 סוסיא העתיקה, עין גדי, מעון שביהודה, ואשתמוע. חרבת יתיר, חרבת ענים מהחשובים והיפים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדרום קריית טבעון מחוץ לתחום הגן הלאומי
  2. ^ שריד בודד במשקוף במבנה השוק
  3. ^ כתובת יוונית ליד בריכת השילוח
  4. ^ למרות שהאתר אינו באזור זה הוא נכלל בפרק
  5. ^ בפארק הלאומי
  6. ^ בשדות גבעת ברנר