בתי ספר מכילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתי ספר מכילים הם בתי ספר ציבוריים, בהם לומדים תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים יחד ללא הפרדה, על בסיס תפיסת החינוך המכיל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-21 הביאה עמה שינויים רבים בתפיסת החינוך ובהבנת המנעד הרחב של הלומדים, והמגמה העולמית נעה לכיוון של חינוך מותאם אישית, המותאם לצרכיו, יכולותיו ותחומי העניין של כל תלמיד. כחלק ממגמה זו, צמחה תפיסת החינוך המכיל (Inclusive Education), השואפת לייצר קהילת לומדים הטרוגנית ועשירה, בה מוערכת ייחודיותו ותרומתו של כל תלמיד, וכל תלמיד זוכה לחינוך מיוחד. תפיסת ההכלה משפיעה על היבטים שונים של חיי בית הספר: תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד, קשרים קרובים עם ההורים והקהילה המקומית, מרחבים מגוונים וחדשניים, פרקטיקות הוראה מתקדמות, טכנולוגיות מסייעות ועוד.

בתי ספר מכילים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, היוזמה להקמת בתי ספר מכילים שייכת ליזמת החברתית עדי אלטשולר ומשרד החינוך[1]. בתשע"ט, ספטמבר 2018 נפתחו והוכרו לראשונה חמישה בתי ספר מכילים ראשונים בישראל. שלושה יסודיים צומחים (לב בחדרה, ביכורים בתל אביב ופלא בירושלים[2]) ועוד שניים יסודיים קיימים שהוסבו למודל המכיל (שורשים ברמת הגולן וראשית בגוש עציון). בספטמבר 2021 הפך גם בית הספר 'קשת' במזכרת בתיה לבית ספר מכיל, בנוסף להיותו בית ספר משלב. בתי ספר אלה שייכים למשרד החינוך ומובלים מקצועית על ידי עמותת אינקלו המובילה את החינוך המכיל בישראל[3].

חינוך מכיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך מכיל עוסק ביצירת קהילות לומדות, בהן כל ילד מרגיש חלק מהחיים החברתיים והאקדמיים בבית הספר, מקבל הזדמנות לפתח תפיסה עצמית חיובית, קול ייחודי ותחושת שייכות, ואת האתגרים הדרושים לו ללמידה ולצמיחה. הגישה צמחה מתוך הצורך לספק מענה הולם לתלמידים עם צרכים מיוחדים, אך היא מבטאת שינוי מחשבתי עמוק יותר: מעבר מחשיבה על "הרוב" ו-"חלק", מ"רגיל" ו"מיוחד", מ"נורמלי" ו"חריג" לחשיבה על כולם.

הכתה מורכבת ממגוון גדול של לומדים ייחודיים, אשר מתקיימים ביניהם הבדלים בין אישיים ובין קבוצתיים רבים. להבדלים אלו יש משמעות רבה בחיי בית הספר ובתהליך הלמידה. החינוך המכיל מתמקד בניהול מגוון, ומבקש לתכנן פעילויות לימודיות וחברתיות, כך שיהיו נגישות ומועילות עבור המנעד הרחב והמגוון של הלומדים הייחודיים בכתה. באמצעות ניהול נכון של מגוון, ניתן ליצור קהילת לומדים משותפת, המאפשרת את התקדמותו המיטבית של כל יחיד, מתוך ובזכות הביחד השלם[4].

החינוך המכיל שואף לבסס בתי ספר אשר יהוו מודל לחברה בה לכולם יש מקום, משמעות וביטחון. על מנת להגשים שאיפה זו, הוגדרו שבעת עמודי התווך של החינוך המכיל. הראשון הוא פיתוח עמדות חיוביות, תחושת מסוגלות עצמית ומוטיבציה בקרב מורים כלפי הכלתם של לומדים ייחודיים בכיתה. עמוד התווך השני השני מבהיר כי פיתוח עמדות חיוביות אלה יתאפשר תודות להדרכת אנשי המקצוע; הן באמצעות הקניית ידע תאורטי והן באמצעות התנסויות מעשיות, הקניית כלים מתחום ההוראה המותאמת, התנסות בתיאורי מקרה שונים, בחינת דרכי תגובה יעילות מולם ומפגש עם דוגמאות של הצלחה. עמוד התווך השלישי הוא מדיניות והנהגה חינוכית תומכת המובילה את התפיסה החינוכית בפועל, תוך התבססות על עמוד התווך הרביעי - יישום דרכי הוראה מבוססות עדויות מחקריות. מעבר לכך, ומכיוון שלפי גישת החינוך המכיל התלמיד נמצא במרכז, עמוד התווך החמישי מעלה את הצורך בהפגנת גמישות בתוכניות העבודה וההערכה הפדגוגיות, כמו גם בגישה החינוכית המתלווה אליהן. עמוד התווך השישי מתייחס לקשר הדו-כיווני בין בית הספר והקהילה, ועומד על חשיבות מעורבותן של פעולות ההכלה החינוכית בפעילות הקהילה. עמוד התווך השביעי והאחרון מדגיש את החשיבות בשיקוף נרחב של פעילות ההכלה לבעלי העניין – שיקוף פעולות הכלה מוצלחות באמצעות פרסום במדיה כתובה ואלקטרונית וברשתות החברתיות, על מנת לשנות עמדות ולגרוף תמיכה ציבורית[5].

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת העולם של בתי הספר המכילים מושתתת על העקרונות הבאים:

  • מגוון - המגוון האנושי הוא נכס להתפתחות האישית והחברתית. חינוך מכיל מכבד, מטפח ומזמין ביטוי של השונות הטבעית שבתוכנו, ביננו וסביבנו.
  • שייכות - לכל אדם הזכות הבסיסית להיות חלק. בית הספר משמש כמודל לחברה בה לכולם יש מקום, משמעות וביטחון.
  • עצמאות - לכל אדם החופש לבטא ולקיים את צרכיו, רצונותיו וחלומותיו. בית הספר בנוי כמערכת גמישה המעודדת אחריות אישית וחברתית.
  • מצוינות - לכל אדם הזכות לממש את יכולותיו במלואן, לצמוח ולהתעצם. בבתי הספר החינוך מותאם אישית ויש ציפיות גבוהות להתפתחות מתמדת של הילדים והילדות.

הכלה רב ממדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל ההכלה מורכב מארבעה ממדים היוצרים שלם אחד של חיי היום יום: ארגוני, חברתי, פדגוגי ופיזי.

הכלה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ארגונית התומכת בהכלה, היא תרבות שמבינה שהכלה אינה מושלמת ונותנת לכלל הלומדים את הביטחון והתמיכה להתנסות שוב ושוב. זוהי הבנה עמוקה שהכלה בבסיסה היא אחריות משותפת של כלל חברי הקהילה (הורים, אנשי צוות ותלמידים/ות) ומתוך כך יצירת הזדמנויות, מבנים ומנגנונים פשוטים של תמיכה הדדית ושותפות.

הכלה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית מערכות יחסים תומכות המאפשרות למשותף לצד השונה שבינינו לבוא לידי ביטוי. חינוך מכיל מזמין אותנו להתנסות במגוון מערכות יחסים, תוך הזדמנות ללמידה והיכרות מתמדת זה עם זה. הכלה חברתית מעודדת אותנו לחקור שאלות כגון: מהי חברות? מהי נדיבות? מהי קרבה או הקשבה? כל זאת בידיעה שהתשובות תהיינה שונות עבור אנשים שונים בהתאם לזמן ולמצב.

הכלה פדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במימד הזה ישנה הבנה רחבה של מושג הלמידה וההצלחה, כל זאת לצד פיתוח פרקטיקות פדגוגיות שיכולות לתמוך ולטפח מגוון לומדים במרחב משותף. הכלה פדגוגית מזהה שלמידה יכולה להתרחש בכל זמן ובכל מקום, במגוון דרכים ונושאים ומזמינה את כלל הלומדים ללמידה משמעותית ואיכותית, המלווה בתיעוד שיטתי של תהליכי הלמידה השונים, ובהזדמנויות להרהר ולשתף בהם.

הכלה פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת סביבה נגישה ומזמינה, שמאפשרת לכולם לקחת חלק. לא מדובר רק בהנגשה או ביצירת חללים מיוחדים אלא ביצירת סביבה שמתייחסת למגוון האנושי ומזמינה את כלל הלומדים להתנסות, לחקור ולהיות שותפים במרחב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Loreman, T. (2007). Seven pillars of support for inclusive education: Moving from. International journal of whole schooling, 3(2), 22-38.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד שחר בן-פורת, "הצלחה היא יחסית ומשתנה מאדם לאדם", באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2017
  2. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי-עובדיה, "אי אפשר לדעת למי יש צרכים מיוחדים": בית הספר שרוצה להכיל במקום להפריד, באתר הארץ, 04 באוקטובר 2019
  3. ^ עמרי זרחוביץ', ‏חוזרים ללימודים: בתי הספר שבהם הנורמה היא להיות שונה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2018
  4. ^ נועם (דבול) דביר, ‏לראשונה: בתי ספר ישלבו חינוך מיוחד ורגיל, באתר "ישראל היום", 27 ביולי 2017
  5. ^ Loreman, T. (2007). Seven pillars of support for inclusive education: Moving from. International journal of whole schooling, 3(2), 22-38.