בתי ספר מכילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתי ספר מכילים הם בתי ספר ציבוריים, בהם לומדים תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים יחד ללא הפרדה, על בסיס תפיסת החינוך המכיל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-21 הביאה עמה שינויים רבים בתפיסת החינוך ובהבנת המנעד הרחב של הלומדים, והמגמה העולמית נעה לכיוון של חינוך מותאם אישית, המותאם לצרכיו, יכולותיו ותחומי העניין של כל תלמיד. כחלק ממגמה זו, צמחה תפיסת החינוך המכיל (Inclusive Education), השואפת לייצר קהילת לומדים הטרוגנית ועשירה, בה מוערכת ייחודיותו ותרומתו של כל תלמיד, וכל תלמיד זוכה לחינוך מיוחד. תפיסת ההכלה משפיעה על היבטים שונים של חיי בית הספר: תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד, קשרים קרובים עם ההורים והקהילה המקומית, מרחבים מגוונים וחדשניים, פרקטיקות הוראה מתקדמות, טכנולוגיות מסייעות ועוד.

בתי ספר מכילים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, היוזמה להקמת בתי ספר מכילים שייכת ליזמת החברתית עדי אלטשולר ומשרד החינוך. בתשע"ט, ספטמבר 2018 נפתחו והוכרו לראשונה חמישה בתי ספר מכילים ראשונים בישראל. שלושה יסודיים צומחים (לב בחדרה, ביכורים בתל אביב ופלא בירושלים [1]) ועוד שניים יסודיים קיימים שהוסבו למודל המכיל (שורשים ברמת הגולן וראשית בגוש עציון) בתי ספר אלה שייכים למשרד החינוך ומובלים מקצועית על ידי עמותת אינקלו המובילה את החינוך המכיל בישראל[2].

כאמור, היוזמה להקמת בתי הספר המכילים הם של עדי אלטשולר אשר פתחה באוקטובר 2017 את עמותת אינקלו. עמותה ששמה לה למטרה לקדם את תפיסת החינוך המכיל בבתי ספר ציבוריים. העמותה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך ורשויות מקומיות וכיום בבתי הספר המכילים לומדים/ות מעל לאלף תלמידים/ות ולוקחים חלק כ־250 אנשי ונשות צוות.

חינוך מכיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך מכיל עוסק ביצירת קהילות לומדות, בהן כל ילד מרגיש חלק מהחיים החברתיים והאקדמיים בבית הספר, מקבל הזדמנות לפתח תפיסה עצמית חיובית, קול ייחודי ותחושת שייכות, ואת האתגרים הדרושים לו ללמידה ולצמיחה. הגישה צמחה מתוך הצורך לספק מענה הולם לתלמידים עם צרכים מיוחדים, אך היא מבטאת שינוי מחשבתי עמוק יותר: מעבר מחשיבה על "הרוב" ו-"חלק", מ"רגיל" ו"מיוחד", מ"נורמלי" ו"חריג" לחשיבה על כולם.

הכתה מורכבת ממגוון גדול של לומדים ייחודיים, אשר מתקיימים ביניהם הבדלים בין אישיים ובין קבוצתיים רבים. להבדלים אלו, יש משמעות רבה בחיי בית הספר ובתהליך הלמידה. החינוך המכיל מתמקד בניהול מגוון, ומבקש לתכנן פעילויות לימודיות וחברתיות, כך שיהיו נגישות ומועילות עבור המנעד הרחב והמגוון של הלומדים הייחודיים בכתה. באמצעות ניהול נכון של מגוון, ניתן ליצור קהילת לומדים משותפת, המאפשרת את התקדמותו המיטבית של כל יחיד, מתוך ובזכות הביחד השלם [3].


החינוך המכיל שואף לבסס בתי ספר אשר יהוו מודל לחברה בה לכולם יש מקום, משמעות וביטחון.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת העולם של בתי הספר המכילים מושתתת על העקרונות הבאים:

  • מגוון - המגוון האנושי הוא נכס להתפתחות האישית והחברתית. חינוך מכיל מכבד, מטפח ומזמין ביטוי של השונות הטבעית שבתוכנו, ביננו וסביבנו.
  • שייכות - לכל אדם הזכות הבסיסית להיות חלק. בית הספר משמש כמודל לחברה בה לכולם יש מקום, משמעות וביטחון.
  • עצמאות - לכל אדם החופש לבטא ולקיים את צרכיו, רצונותיו וחלומותיו. בית הספר בנוי כמערכת גמישה המעודדת אחריות אישית וחברתית.
  • מצוינות - לכל אדם הזכות לממש את יכולותיו במלואן, לצמוח ולהתעצם. בבתי הספר החינוך מותאם אישית ויש ציפיות גבוהות להתפתחות מתמדת של הילדים והילדות.

הכלה רב ממדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל ההכלה מורכב מארבעה ממדים היוצרים שלם אחד של חיי היום יום: ארגוני, חברתי, פדגוגי ופיזי.

הכלה ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ארגונית התומכת בהכלה, היא תרבות שמבינה שהכלה אינה מושלמת ונותנת לכלל הלומדים את הביטחון והתמיכה להתנסות שוב ושוב. זוהי הבנה עמוקה שהכלה בבסיסה היא אחריות משותפת של כלל חברי הקהילה (הורים, אנשי צוות ותלמידים/ות) ומתוך כך יצירת הזדמנויות, מבנים ומנגנונים פשוטים של תמיכה הדדית ושותפות.

הכלה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית מערכות יחסים תומכות המאפשרות למשותף לצד השונה שבינינו לבוא לידי ביטוי. חינוך מכיל מזמין אותנו להתנסות במגוון מערכות יחסים, תוך הזדמנות ללמידה והיכרות מתמדת זה עם זו. הכלה חברתית מעודדת אותנו לחקור שאלות כגון: מהי חברות? מהי נדיבות? מהי קירבה או הקשבה? כל זאת בידיעה שהתשובות תהיינה שונות עבור אנשים שונים בהתאם לזמן ולמצב.

הכלה פדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במימד הזה ישנה הבנה רחבה של מושג הלמידה וההצלחה, כל זאת לצד פיתוח פרקטיקות פדגוגיות שיכולות לתמוך ולטפח מגוון לומדים במרחב משותף. הכלה פדגוגית מזהה שלמידה יכולה להתרחש בכל זמן ובכל מקום, במגוון דרכים ונושאים ומזמינה את כלל הלומדים ללמידה משמעותית ואיכותית, המלווה בתיעוד שיטתי של תהליכי הלמידה השונים, ובהזדמנויות להרהר ולשתף בהם.

הכלה פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת סביבה נגישה ומזמינה, שמאפשרת לכולם לקחת חלק. לא מדובר רק בהנגשה או ביצירת חללים מיוחדים אלא ביצירת סביבה שמתייחסת למגוון האנושי ומזמינה את כלל הלומדים להתנסות, לחקור ולהיות שותפים במרחב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]