לדלג לתוכן

בתרון (לבנון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתרון
ܒܬܪܘܢ, البترون
שרידים פיניקיים בבתרון, ברקע מבנים מודרניים
שרידים פיניקיים בבתרון, ברקע מבנים מודרניים
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז מחוז צפון לבנון
נפה בתרון
שטח 4.68 קמ"ר
גובה 5 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 7,000 (2004)
קואורדינטות 34°15′17″N 35°39′32″E / 34.2548436°N 35.6589586°E / 34.2548436; 35.6589586 
אזור זמן UTC +2
http://www.batroun.com/
מפה

בתרון (ביוונית: Βοτρύς, בסורית: ܒܬܪܘܢ, בערבית: البترون)[1] היא עיר חוף נוצרית, בצפון לבנון. בעיר ממוקמות עשרות כנסיות קתוליות ויווניות אורתודוקסיות. העיר משמשת גם כעיירת חוף עם חיי לילה פעילים.

מיקום וגאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נמצאת לחוף הים התיכון, במחוז צפון לבנון והיא עיר הבירה של נפת בתרון, כ-53 קילומטרים צפונית לביירות, כ-30 קילומטרים דרומית לעיר טריפולי.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה על ידי הפיניקים מספר ק"מ צפונית לעיר גבל, ומזוהה עם "בַּתְרַנֻ" במכתבי אל־עמארנה.[2] על פי יוסף בן מתתיהו העיר נבנתה (כלומר בוצרה) על ידי אתבעל הראשון מלך הפיניקים.[3][2]

סביב המפרץ ישנה חומה טבעית של סלע כורכר. במאה הראשונה לפני הספירה הפיניקים חיזקו אותה באמצעות סלעים ונשתמר ממנה קטע בן 225 מטר. גובהה בחלק מהמקומות מגיע לכדי 5 מטרים ורוחבה כמטר עד מטר וחצי.[4]

פליניוס הזקן מזכיר אותה כאחת מערי פיניקיה.[5] העיר מוזכרת על ידי היסטוריונים רבים והייתה חלק מפרובינציית פיניקיה בתקופה הרומית. אחד השרידים מהשגשוג בתקופה זו הוא האמפיתיאטרון הרומי בשכונת "מראח א-שייח'" (مراح الشيخ).[6]

בתקופה הרומית ניתנה לעיר הזכות להטביע מטבעות ואוספים מאלו שהשתמרו נמצאים במוזיאון הלובר בצרפת ובמוזיאון בביירות.[6]

העיר שימשה מקום מושבה של הבישופות של צור.

בשנת 551 נהרסה העיר ברעידת אדמה אך כתוצאה מהרעידה נפער בור בים שאפשר בנייה של נמל בעיר.[4]

המוסלמים שכבשו את האזור קראו לעיר בשמה הנוכחי - בתרון.[4]

בשלהי התקופה העות'מאנית תחת שלטון המותצרפים, העיר שגשגה ונבנו מבנים רבים, תוך שימוש בכורכר שבבסיס החומה הפיניקית. בין המבנים: בתי ספר, מנזרים, כנסיות, חאנים, בתי בד, טחנות קמח וכן הנמל המסחרי.[6] האמיר בשיר השני (אנ') בנה לעצמו בית אבן, שכולל אבנים מתקופות שונות, לאורך ההיסטוריה. המבנה משמש מוזיאון לעתיקות העיר.[6]

לשיטת כמה אחרונים, הר ההר הנזכר כגבול הצפון-מערבי של ארץ ישראל נמצא ברכס הר בתרון שסמוך לעיר.[7]

נמל הדייגים בבתרון

במהלך מבצע חיצי הצפון פשט כוח של שייטת 13 על בתרון במסגרת מבצע חטיפת עמאד אמהז.

דמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 היו רשומים בעיר 6,255 תושבים בעלי זכות בחירה לפרלמנט הלבנוני. מהם: 5,612 (89.72%) נוצרים מעדות שונות וְ-613 (9.80%) מוסלמים מעדות שונות.[8] העדה הנוצרית הגדולה ביותר הייתה נוצרים יוונים-אורתודוקסים (4,012, שהם 71.5% מהנוצרים).[8] העדה המוסלמית הגדולה ביותר הייתה הסונים (497, שהם 81% מהמוסלמים).[8]

מטבע ברונזה שנטבע בבתרון

אתרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-10 קילומטרים צפונית מזרחית לעיר, על סלע בולט מוקף מכל עבריו בצוקים, נמצא מבצר מסילחה שנבנה בימי הביניים כדי להגן על הדרך מטריפולי לביירות. האתר שופץ ב-2007 והפך לאתר תיירותי.

חגיגות ואירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל הקיץ השנתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל בין-לאומי שנערך מדי שנה בקיץ (יולי או אוגוסט), באזור הנמל הישן. המסורת החלה בשנת 2009 ובכל שנה מופיעים אמנים מקומיים ובין-לאומיים מתחומי אמנות שונים. בקיץ 2024 התארחו בפסטיבל, בין היתר, האמנים: הזמר הירדני אחמד אל-אח'רס (ערב') - "אל-אח'רס", הזמר הסורי עבד א-רחמאן א-שאמי (عبدالرحمن الشامي) - "א-שאמי", המנצח של התזמורת הפילהרמונית הלבנונית לובנאן בעלבכי (لبنان بعلبكي) "מאסטרו בעלבכי" עם תזמורת ומקהלה, המלחין, משורר וסופר ע'די א-רחבאני (ערב').[9]

שרידי החומה הפיניקית בבתרון

מיסת הים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסת הים נערכת על שפת הים בבתרון, מדי שנה, ביום ראשון הראשון בחודש יולי. משתתפי המיסה עולים על סירת דייגים ומפזרים פרחים בים, לזכר הימאים שטבעו בים. קרוב לוודאי שזו מסורת פגאנית שנשתמרה.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Mission de Phénicie. TEXTE / dirigée par M. Ernest Renan,..., 1864-1874. (בצרפתית)
  2. 1 2 משה אילת, תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י, 1986, עמ' 23
  3. ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 8.13.1 (ראו במקור היווני ובתרגום)
  4. 1 2 3 تعرّف على مدينة «البترون» التي تعدّ واحدة من أقدم المدن التاريخية في العالم, janoubia.com, ‏17 אפריל 2019
  5. ↑ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.17 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
  6. 1 2 3 4 البترون.... العابقة بأريج التاريخ | الصباح, www.alsabahpress.com
  7. ↑ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה העם והארץ פרק ג' הלכה ט"ו, באתר פניני הלכה
  8. 1 2 3 أسماء العائلات في بلدة البترون، قضاء البترون، محافظة الشمال في لبنان, إعْرَفْ لبنان (בערבית)
  9. 1 2 إطلاق مهرجانات البترون الدولية ـ صيف 2024... "هدفنا نشر الأمل" (صور), annahar.com, ‏7 יוני 2024
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • מפרץ מונס קלפה (קרת (אנ'), אלחסירס, גיברלטר) • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בתרון_(לבנון)&oldid=43580977"