בת-שבע כצנלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בת-שבע כצנלסון
בת-שבע כצנלסון
לידה 1897
באר, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1988 (בגיל 91 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1911
כנסות 2
סיעה הציונים הכלליים

בת-שבע כצנלסון (1897 - 30 באוגוסט 1988), פעילה ציונית וחברת הכנסת השנייה.

כצנלסון נולדה באוקראינה בשנת 1897. עלתה ארצה בשנת 1911 ולמדה בגימנסיה העברית בתל אביב.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה את לימודיה באוניברסיטת ז'נבה. באירופה נישאה לד"ר ראובן כצנלסון, ובשנת 1920 שבה לארץ.

לצד עבודתה בהוראה בעיר העתיקה בירושלים, הייתה שותפה לפעילות ציבורית בייסוד ויצו העולמית, הנהגת ארגון נשים עבריות ופעילות התנדבותית בעליית הנוער. מטעם ויצו שימשה כיו"ר סניף ירושלים.

בשנים 19511955 כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים.

עסקה רבות בשליחות לארגונים בינלאומיים והייתה למעלה מעשור נציגת מועצת ארגוני הנשים בישראל בתנועת האמהות הבינלאומית.[1]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת-שבע כצלנסון הייתה רעייתו של הד"ר ראובן כצנלסון, אמם של שר המשפטים לשעבר שמואל תמיר ושל שולמית כצנלסון שהייתה מועמדת לזכייה בפרס נובל לשלום ומייסדת אולפן עקיבא. גיסיה: רחל כצנלסון (רעיית נשיא המדינה זלמן שזר), אברהם קצנלסון (מחותמי מגילת העצמאות) ויוסף כצנלסון (ממנהיגי היישוב היהודי והתנועה הרוויזיוניסטית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א.