ג'אבר בן חיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבו מוסה ג'אבר בן חיאן
جابر بن حیان
Jabir ibn Hayyan.jpg
דיוקן אירופאי של בן חיאן מהמאה ה-15
לידה 721 (בקירוב)
טוס, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 815 (בקירוב)
כופה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה, אלכימיה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, רפואה, פילוסופיה, פיזיקה.
ארצות מגורים האימפריה המוסלמית

אבו מוסה ג'אבר בן חיאן (ערבית: جابر بن حیان, פרסית: جابر بن حیان; ידוע גם בתעתיק הלטיני Geber) היה איש אשכולות בן המאה ה-8 הידוע בעיקר ככימאי ואלכימאי. נחשב לעיתים כאבי הכימיה המוקדמת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אבר נולד במאה ה-8 בטוס שבחבל ח'וראסאן שבפרס, המוכרת כיום כאיראן ונשלטה באותה תקופה על ידי הח'ליפות האומיית. הוא מוזכר במקורות מאותה תקופה כאל-אזדי, אל-באריגי, אל-קופי, אל-טוסי או אל-סופי.

קיימות חילוקי דעות באשר למוצאו של ג'אבר, אולם רוב המקורות מתארות אותו כפרסי. במקורות אחרים הוא מתואר כסורי שהיגר לכופה שבעיראק. באחרים הוא מתואר כבנו של חיאן אל-אזדי, רוקח שהיגר מתימן לכופה, תמך במרד העבאסי נגד בית אומיה ונשלח לגייס תמיכה בח'וראסאן לשם כך. על פי הסיפור, הוא נתפס לבסוף על ידי האומאים והוצא להורג, ומשפחתו ברחה לתימן שם גדל ג'ביר ולמד את הקוראן, מתמטיקה ונושאים נוספים.

לאחר עליית העבאסים לשלטון חזר ג'ביר לקופה, שם החל לעסוק ברפואה תחת וזיר של החליף הארון א-רשיד. לאחר שהחליף ירד מהשלטון בשנת 803, ג'אבר נשאר תחת מעצר בכופה עד מותו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוב ל-3,000 מיוחסים לג'אבר בן חיאן. המזרחן היהודי פאול קראוס הוכיח בעבודתו כי כמה מאות מהמאמרים המיוחסים לג'אבר נכתבו ככל הנראה בידי אנשים שונים.[1] עבודות אלו מתוארכות לשלהי המאה ה-9 ולתחילת המאה ה-10, וייתכן שנכתבו על ידי תלמידיו.

היקף כתביו של ג'אבר הוא עצום ומכסה קשת רחבה של תחומי מחקר: רפואה, ביולוגיה, כימיה, גאומטריה, דקדוק, לוגיקה, אסטרולוגיה, מוזיקה, מטהפיזיקה ועוד.

עבודתו של ג'אבר נכתבה לעיתים קרובות בקודים שונים אשר היו מובנות לתלמידיו בלבד. ג'אבר כתב בספרו כי מטרתו הייתה "לבלבל את כולם מלבד אלו שהאלוהים חפץ ביקרם". מסיבה זו, יש הסוברים שמקורו של המונח "ג'יבריש" מתייחס לכתביו של ג'אבר.

כתביו של ג'אבר ידועים בעיקר בתרומתם לאלכימיה והכימיה. בכתביו הדגיש ג'אבר את חשיבותם של ניסויים והשיטה המדעית. מיוחסים לו המצאות של עשרים סוגים של ציוד מעבדה כגון אביק ומזקק, תיאור של תהליכים כימיים רבים כגון התגבשות ושיטות שונות לזיקוק, ותיאור של חומרים כימיים כגון חומצת לימון, חומצה אצטית, חומצה טרטרית, ארסן, אנטימון, ביסמוט, גופרית וכספית. עבודתו הניחה במידה רבה את היסודות למדע הכימיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John Eberly, Al-Kimia: The Mystical Islamic Essence of the Sacred Art of Alchemy, Sophia Perennis, 2004.
  • Paul Kraus, Jabir ibn Hayyan: Contribution à l'histoire des idées scientifiques dans l'Islam : Jabir et la science grecque, Les Belles Lettres, 1986.
  • Henry Marshall Leicester, The Historical Background of Chemistry, Courier Corporation, 1971.
  • Stanton J. Linden (ed.), The Alchemy Reader: From Hermes Trismegistus to Isaac Newton, Cambridge University Press, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אבר בן חיאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Arabic Origin of Jabir's Latin Works:A New Light on the Geber Question באתר History of Science and Technology in Islam.