לדלג לתוכן

ג'אמע אל-תוואריח'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אמע אל-תוואריח'
جامع التواريخ
מידע כללי
מאת רשיד א-דין המדאני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אנציקלופדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה המאה ה־14 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיילים מונגולים, בג'אמע אל-תוואריח'

ג'אמע אל-תוואריח'ערבית: جامع التواريخ, בפרסית: مجموعه تاريخ; מילולית: "אוסף הכרוניקות", נקרא גם היסטוריה אוניברסלית) היא יצירה ספרותית והיסטורית, שנכתבה באימפריה המונגולית, תחת השושלת האילח'אנית. היצירה נכתבה על ידי היהודי שהתאסלם רשיד א-דין המדאני (1247–1318) בתחילת המאה ה-14, והיקף הנושאים הנרחב שלה הביא לכינויה "ההיסטוריה העולמית הראשונה". היצירה המקורית כללה שלושה כרכים, והיא פורסמה בגרסאות בערבית ובפרסית.

החלקים ששרדו מהיצירה המקורית כוללים כ-400 עמודים. היצירה מתארת תרבויות ואירועים מרכזיים בהיסטוריה העולמית, מסין ועד אירופה. בנוסף, היא מכסה את ההיסטוריה המונגולית, כאמצעי לבסס את המורשת התרבותית שלהם. האיורים והקליגרפיה המפוארים דרשו את מאמציהם של מאות סופרים ואמנים, מתוך כוונה שכל שנה ייווצרו שני עותקים חדשים (אחד בפרסית ואחד בערבית) ויחולקו לבתי ספר ולערים ברחבי האימפריה, במזרח התיכון, במרכז אסיה, באנטוליה ובתת היבשת ההודית.

קרב סוסים מול שער עיר. ראשיד א-דין, ג'אמע אל-תוואריח'

כ-20 עותקים מאוירים של היצירה נוצרו במהלך חייו של רשיד א-דין, אך רק חלקים מעטים נותרו, והטקסט המלא לא שרד. העותק העתיק ביותר שידוע הוא בגרסה הערבית, שממנו אבד חצי, אך סט אחד של עמודים נמצא כיום באוסף חלילי לאמנות האסלאם, הכולל 59 דפים מהכרך השני של היצירה. סט נוסף של עמודים, עם 151 דפים מאותו כרך, נמצא בבעלות ספריית אוניברסיטת אדינבורו. שני עותקים בפרסית מהדור הראשון של כתבי היד שרדו בספריית ארמון טופקאפי באיסטנבול. כתבי היד המאוירים המוקדמים מייצגים יחד "אחת מהדוגמאות החשובות ביותר ששרדו לאמנות האילח'אנית בכל מדיום", והם הקובץ הגדול ביותר ששרד של דוגמאות מוקדמות של המיניאטורה הפרסית.

קרב בדר, בכתב יד מארמון טופקאפי

היצירה ג'אמע אל-תוואריח' מורכבת מארבעה חלקים עיקריים באורכים שונים:

  1. כרך ראשון, תולדות ר'אזאן (تاريخ الغازان), החלק הנרחב ביותר, הכולל:
  2. כרך שני, הכולל את:
  3. כרך שלישי, "חמש גנאלוגיות, של הערבים, היהודים, המונגולים, הפרנקים והסינים". טקסט זה קיים בשני עותקים של כתב היד בספריית ארמון טופקאפי באיסטנבול, אך פורסם רק על גבי מיקרופילם.

ובנוסף, סיכום גאוגרפי. שלא שרד באף כתב יד ידוע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]