ג'אן פיירו גספריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'אן פיירו גספריני
גספריני כמנהל גנואה, מרץ 2008
גספריני כמנהל גנואה, מרץ 2008
מידע אישי
לידה 26 בינואר 1958 (בן 62)
גרוגליאסקו, איטליה
שם מלא ג'אן פיירו גספריני
גובה 1.77 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1967-1976
יובנטוס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1976-1978
1977-1978
1978-1983
1983-1984
1984-1985
1985-1990
1990-1991
1991-1993
יובנטוס
רג'אנה
פלרמו
קאביס
U.S. Pistoiese 1921
פסקארה
סלרניטנה
Vis Pesaro dal 1898
סך הכל
0 (0)
16 (0)
128 (0)
34 (0)
34 (0)
160 (0)
35 (1)
61 (0)
468 (1)
קבוצות כמאמן
2003-2001
2006-2010
2011
2013–2012
2013
2013-2016
2016
קרוטונה
גנואה
אינטר
פלרמו
פלרמו
גנואה
אטאלנטה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'אן פיירו גספריני (באיטלקית: Gian Piero Gasperini; נולד ב-26 בינואר 1958) הוא מאמן כדורגל איטלקי וכדורגלן בעבר, המאמן כיום את קבוצת אטאלנטה האיטלקית מהסרייה א'.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גספריני החל לשחק בקבוצת הילדים של יובנטוס בגיל 9. במהלך שהותו בקבוצת הנוער שיתף פעולה עם שחקנים דוגמת פאולו רוסי וסרחיו באריו. לאחר ששיחק מעט משחקים בקופה איטליה עם הקבוצה הראשונה, הושאל גספריני לרג'אנה וב-1978 נמכר לפלרמו מהסרייה ב'. גספריני שיחק בפלרמו חמש עונות, כולן בסרייה ב'. בשנת 1979 הגיע עם הקבוצה לגמר הקופה איטליה אך הפסיד עם הקבוצה ליובנטוס.

אחרי שתי עונות עם קאביס (סרייה ב') ופיסאטיס (ליגה פרו), עבר גספריני לפסקארה, בפסקארה, בשנת 1987, בגיל 29, זכה סוף סוף לקבל דקות משחק בסרייה א'. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' במשחק ביתי מול פיזה משחק שהסתיים בניצחון קבוצתו 1–2. בשנת 1990 עזב את פסקארה והצטרף לסלרניטנה. גספריני פרש ממשחק בשנת 1993, בגיל 35 אחרי שתי עונות עם ויס פיזארו.[1]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובנטוס (נוער)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 חזר גספריני למערכת הנוער של יובנטוס, הפעם כמאמן. בתחילה אימן את הג'יוואניסימי (U-14) במשך שנתיים, לאחר מכן אימן שנתיים את האליאבי (U-17). בשנת 1998 מונה למאמן הפרימוורה (U-20).

קורטונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 עזב את יובנטוס על מנת להיות מאמן ראשי בליגה השלישית באיטליה בקבוצת קרוטונה. הוא עלה יחד עם קבוצתו לסרייה ב' לאחר עונה אחת. גספריני אימן בקרוטונה עוד שתי עונות נוספות במסגרת הסרייה ב'. הוא פוטר בעונת 2004/2005 אך התבקש לחזור לאחר זמן קצר.

גנואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 מונה גספריני למאמן גנואה[2] ועלה עמה לסרייה א' כבר בעונתו הראשונה בתפקיד. בעונת 2008/2009 הוביל גספריני את גנואה למקום החמישי בליגה, מיקומה הגבוה ביותר ב-19 השנים האחרונות ובכך הבטיח עמה את השתתפותה בליגה האירופית. גספריני זכה לשבחים רבים על הופעת הקבוצה בעונה זו בכל איטליה ואפילו ז'וזה מוריניו, מאמן האלופה אינטר, הצהיר שגספריני היה המאמן שהציב אותו בפני הקושי הגדול ביותר.[3] עם זאת, פתיחת עונה גרועה בעונת 2010/2011, עם 11 נקודות ב-10 משחקים למרות החתמות פופולריות כגון לוקה טוני, ראפיניה אלקנטרה, מיגל ולוזו וקאחה קאלדזה הובילו לפיטוריו של גספריני ב-8 בנובמבר 2010.[4]

אינטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־24 ביוני 2011, מאסימו מוראטי, הבעלים של אינטר, אישר שגספריני יחליף את לאונרדו כמאמן הקבוצה.[5] עם זאת, כבר ב-21 בספטמבר, פוטר גספריני לאחר ריצה עגומה של חמישה משחקים ללא ניצחון, הכוללים ארבעה הפסדים.[6] גספריני הוא המאמן היחיד בתולדות המועדון שלא השיג אף ניצחון במהלך תפקידו.[7]

פלרמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בספטמבר 2012 מונה גספריני למאמנה של פלרמו, קבוצתו לשעבר כשחקן.

ב-4 בפברואר 2013 פוטר מתפקידו בעקבות הפסד 1–2 בבית לאטאלנטה.[8] 10 ימים לאחר מכן הוחזר גספריני לתפקיד מאמן פאלרמו, והחליף את אלברטו מלסני לאחר שלושה משחקים בלבד. ב-11 במרץ 2013, גספריני פוטר שוב מתפקידו.[9]

גנואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בספטמבר 2013, הודיעה גנואה כי גספריני חוזר לקדנציה שנייה במועדון לאחר שלוש שנים.[10]

בשתיים משלוש העונות שלו כמאמן הקבוצה סיים עמה בחלק העליון של הטבלה. בעונתו השנייה במועדון, עונת 2014/2015, סיים עם גנואה במקום ה-6 בליגה ובכך העפיל עמה לליגה האירופית, אולם בשל בעיות תקציביות, אופ"א לא אישרה למועדון להשתתף בתחרות.[11] גם ניסיונות הערעור של המועדון עלו בתוהו.[12]

אטאלנטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביוני 2016 מונה גספריני למאמנה של אטאלנטה.[13]

בעונתו הראשונה בתפקיד, סיים עמה במקום הרביעי בסרייה א' ובכך העפיל עמה לליגה האירופית.

ב-26 במאי 2019, סיימה אטאלנטה את עונת 2018/2019 במקום השלישי בסרייה א' ובכך העפילה לליגת האלופות לראשונה בתולדותיה.[14] אטאלנטה גם הגיעה לגמר הגביע האיטלקי בעונה זו אך הפסידה בגמר 0–2 ללאציו.

נוסף להעפלה הראשונה בהיסטוריה של המועדון לליגת האלופות, העפילה הקבוצה לשלב שמינית הגמר לאחר שסיימה במקום השני בבית המוקדם של התחרות. המשחק הראשון של גספריני במשחקי שמינית הגמר בליגת האלופות הסתיים בניצחון ביתי 4–1 על ולנסיה. אטאלנטה העפילה גם לשלב רבע הגמר לאחר ניצחון חוץ 4–3 במשחק הגומלין שנערך ב-10 במרץ 2020, תוצאה שהעניקה לאטלנטה ניצחון מצטבר של 4–8. לאור התפשטות מגפת הקורונה באירופה, משחקי השלב הבא בליגת האלופות לעונת 2019/2020 נדחו לאוגוסט 2020.

בדצמבר 2019, זכה גספריני בתואר מאמן השנה לשנת 2019 בסרייה א'.[15]

סטטיסטיקות כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-9 ביולי 2020

מאזנים כמאמן לפי קבוצות ותקופה
קבוצה מאז עד מאזן
מ נצ ת הפ % נצ
קרוטונה 2003 2006 127 54 34 39 42.52
גנואה ‏ 2006 8 בנובמבר 2010 186 80 46 60 43.01
אינטר 24 ביולי 2011 21 בספטמבר 2011 5 0 1 4 0.00
פלרמו 16 בספטמבר 2012 4 בפברואר 2013 21 3 7 11 14.29
פלרמו 24 בפברואר 2013 11 במרץ 2013 2 0 1 1 0.00
גנואה 29 בספטמבר 2013 14 ביוני 2016 110 40 28 42 36.36
אטאלנטה 14 ביוני 2016 הווה 180 95 44 41 52.78
סך הכל 631 272 161 198 43.11

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גספריני נשוי לכריסטינה, נולדו להם שני ילדים, דויד ואנדראה. ב-9 בספטמבר 2019, קיבל גספריני תואר אזרח כבוד בברגמו. (העיר אותה מייצגת אטאלנטה).[16]


הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמן השנה בסרייה א': 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אן פיירו גספריני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ HugeDomains.com - J1897.com is for sale (J 1897), www.hugedomains.com
  2. ^ Smyth, Rob. "Genoa put new slant on second-season syndrome, writes Rob Smyth". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2020.  Text "14 באפריל 2009" ignored (עזרה)
  3. ^ Francesco Gambaro, Mourinho: «Gasperini è il meglio», ilGiornale.it, ‏3 בינואר 2009 (באיטלקית)
  4. ^ Preziosi esonera Gasperini, Al Genoa arriva Ballardini - Risultati e ultime notizie calcio e calciomercato - La Gazzetta dello Sport, www.gazzetta.it
  5. ^ "Inter Milan appoint Gian Piero Gasperini as new coach". BBC Sport (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2020.  Text "24 ביוני 2011" ignored (עזרה)
  6. ^ F.C. Internazionale announcement, FC Internazionale - Inter Milan
  7. ^ Com'era davvero l'Inter di Gasperini?, L'Ultimo Uomo, ‏2018-08-31 (בit-IT)
  8. ^ Palermo confirm Gasperini dismissal | Football Italia, www.football-italia.net
  9. ^ Palermo announce Sannino return | Football Italia, www.football-italia.net
  10. ^ Official: Genoa recall Gasperini | Football Italia, www.football-italia.net
  11. ^ Sam Lopresti, Genoa's Failure to Receive UEFA License Shakes Up Italy's Europa League Race, Bleacher Report (באנגלית)
  12. ^ Genoa fail in appeal to obtain UEFA licence | Forza Italian Football, forzaitalianfootball.com (באנגלית)
  13. ^ Official: Atalanta appoint Gasperini | Football Italia, www.football-italia.net
  14. ^ איטליה: אטאלנטה לראשונה בליגת האלופות, אינטר עלתה על חשבון מילאן, אמפולי ירדה, וואלה! ספורט, ‏27 במאי 2019 (בhe-IL)
  15. ^ Gran Gala del Calcio 2019 winners | Football Italia, www.football-italia.net
  16. ^ Redazione Bergamo online, Gasperini cittadino onorario di Bergamo. Occhi lucidi: «Sono orgoglioso». Il video del suo discorso, Corriere della Sera, ‏9 באוגוסט 2019 (באיטלקית)