ג'אנגל פופ
 | |
| מקורות סגנוניים | פופ רוק, קולג' רוק |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | סוף שנות ה-1980 – אמצע שנות ה-1990, ארצות הברית וניו זילנד |
| כלים | גיטרת 12 מיתרים, גיטרה חשמלית |
| נגזרות | אינדי פופ, אינדי רוק |
| תת-סוגות | |
| פייזלי אנדרגראונד, דולהווייב | |
| נושאים קרובים | |
| קולג' רוק | |
  | |
ג'אנגל פופ (באנגלית: Jangle pop) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של פופ רוק וקולג' רוק עם הדגשה של צלילי ג'אנגל (אנג') של גיטרות חשמליות ומנגינות פופ בסגנון של שנות ה-1960.[1]
תת-ז'אנר זה בדרך כלל מיושם על להקות של סוף שנות ה-1970 ותחילת שנות ה-1980 שצמחו מסצנת הפוסט-פאנק. עם זאת, המונח זכה לפופולריות רק במהלך שנות ה-1980, לאחר צאתו של גרסת הכיסוי של הבירדס ל-"Mr. Tambourine Man" של בוב דילן.[2]
בין המוזיקאים מהז'אנר המוכרים ניתן למנות את אר.אי.אם., ביג סטאר, הסמית'ס והבאנגלס.[1][3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 "Jangle Pop". AllMusic. ארכיון מ-2013-09-17.
- ↑ Sullivan, Denise. "Jangle-Pop". AllMusic. אורכב מ-המקור ב-11 במרץ 2011.
- ↑ Matthew Bannister (2013). White Boys, White Noise: Masculinities and 1980s Indie Guitar Rock. Ashgate Publishing, Ltd. pp. 71–72, 87, 124–125. ISBN 978-1-4094-9374-7.