ג'אני מורנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אני מורנדי
Gianni Morandi
Giannimorandi (cropped).jpg
לידה 11 בדצמבר 1944 (בן 77)
איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gian Luigi Morandi עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1962–הווה (כ־60 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, מוזיקה קלה, מוזיקת דאנס אלקטרונית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים RCA Italiana, It, Philips עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Laura Efrikian עריכת הנתון בוויקינתונים
Paola Pitagora עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Marianna Morandi, Marco Morandi, Tredici Pietro עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.morandimania.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג'אני מורנדי באירוויזיון 1970
ג'אני מורנדי (משמאל) עם אדריאנו צ'לנטנו ב-2009

ג'אני מורנדיאיטלקית: Gianni Morandi; נולד ב-11 בדצמבר 1944) הוא זמר, שחקן ובדרן איטלקי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אן לואיג'י מורנדי נולד בכפר קטן בשם מונגידורו באזור אמיליה-רומאניה. אביו רנטו היה פעיל במפלגה הקומוניסטית האיטלקית, וג'אני עזר לו למכור את עיתוני המפלגה. בגיל צעיר עבד מורנדי כמצחצח נעליים, סנדלר ומוכר ממתקים בבית הקולנוע היחיד בכפר. יכולותיו הקוליות הובילו אותו לשיר במספר הופעות קטנות, בהם בפעילות של המפלגה הקומוניסטית.

הופעת הבכורה של מורנדי הייתה ב-1962 ועד מהרה הגיע למקומות גבוהים או זכה בתחרויות זמר פופולריות באיטליה, בהן פסטיבל קנצוניסימה ב-1969. ב-1962 הוחתם על ידי חברת התקליטים RCA Italiana והגיע למעמד של כוכב עם השיר "Fatti mandare dalla mamma".

ב-1970 ייצג מורנדי את איטליה בתחרות הזמר של האירוויזיון עם השיר "Occhi di ragazza". הקריירה שלו החלה לדעוך בשנות השבעים של המאה העשרים, אבל זכתה לפריחה מחודשת בשנות השמונים. ב-1987 זכה בפסטיבל סן רמו עם השיר "Si può dare di più", אותו שר יחד עם אנריקו רוג'רי ואומברטו טוצי. ב-1995 הגיע למקום השני בתחרות, ובשנת 2000 הגיע למקום השלישי.

מספר העותקים של תקליטים שמכר מורנדי מוערך בחמישים מיליון.[2]

מורנדי כתב מספר ספרים אוטוביוגרפיים. הוא הופיע ב-18 סרטי קולנוע. בטלוויזיה גילם את בעלה של קלוד ז'אד בסדרת הטלוויזיה "Voglia di Volare" משנת 1984. עוד שיחק בסדרות טלוויזיה אחדות, והנחה תוכניות טלוויזיה פופולריות.

ב-1966 התחתן עם השחקנית לאורה אפריקיאן, איתה שיחק במספר סרטים מוזיקליים איטלקיים (Musicarello).[3] בני הזוג התגרשו ב-1979.[4]

ב-2011 נבחר להנחות את פסטיבל סן רמו יחד עם בלן רודריגז ואליזבטה קנאליס. אליהם הצטרפו הקומיקאים לוקה ביזארי ופאולו קסיסאואלו מתוכנית הסאטירה "Le Iene".[5] באוקטובר 2011 נבחר להנחות את פסטיבל סן רמו של 2012.

בתחילת 2016 יצא מורנדי יחד עם קלאודיו בליוני לסיבוב הופעות בשם "Capitani Coraggiosi Tour".[6]

פרסים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'אני מורנדי הוא נשיא כבוד של קבוצת הכדורגל בולוניה 1909 החל משנת 2010.
  • שיריו "In ginocchio da te",‏ "Non son degno di te" ו-"Scende la pioggia" מכרו יותר ממיליון עותקים והגיעו למעמד של תקליט זהב.[7]
  • אסטרואיד שהתגלה ב-2007 על ידי אסטרונום חובב איטלקי בשם וינצ'נזו קאסולי נקרא על שמו "248970 Giannimorandi".[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אני מורנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "248970 Giannimorandi (2007 BC49)". Minor Planet Center. נבדק ב-2 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Gianni Morandi in numeri - Pop - News - Virgilio Musica". Musica.virgilio.it. 2012-09-20. אורכב מ-המקור ב-2014-09-03. נבדק ב-2012-11-10.
  3. ^ Enrico Lancia, Roberto Poppi. Dizionario del cinema italiano - Le Attrici. Gremese Editore, 2003. ISBN 888440214X.
  4. ^ Vivì Zizzo (1 בפברואר 2011). "Laura Efrikian torna a parlare. Intervista esclusiva alla prima moglie di Gianni Morandi". Oggi (magazine). נבדק ב-8 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Renato Franco (10 במאי 2010). "Festival di Sanremo, ok a Morandi. Ci saranno anche Belen ed Elisabetta". Corriere della Sera (באיטלקית). Italy. p. 41. נבדק ב-6 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Baglioni e Morandi, il gran ritorno: "Capitani coraggiosi" di nuovo in tour". Spettacoli - La Repubblica. נבדק ב-2016-02-23.
  7. ^ Murrells, Joseph (1978). The Book of Golden Discs (2nd ed.). London: Barrie and Jenkins Ltd. pp. 179 & 264. ISBN 0-214-20512-6.