ג'בייל מק'גי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'בייל מק'גי
JaVale McGee
ג'בייל מק'גי ב-2018
ג'בייל מק'גי ב-2018
לידה 19 בינואר 1988 (בן 33)
פלינט שבמישיגן, ארצות הברית
עמדה סנטר
גובה 2.13 מטר
מספר 6
מכללה אוניברסיטת נבדה ברינו
דראפט בחירה מספר 18, 2008
וושינגטון ויזארדס
קבוצות כשחקן
2008–2012
2012–2015
2015
2015–2016
2016–2018
2018–2020
2020–2021
2021
2021-
וושינגטון ויזארדס
דנוור נאגטס
פילדלפיה 76'
דאלאס מאבריקס
גולדן סטייט ווריורס
לוס אנג'לס לייקרס
קליבלנד קאבלירס
דנבר נאגטס
פיניקס סאנס
הישגים כשחקן
3 זכיות באליפות ה-NBA(2017, 2018, 2020)

ג'בייל לינדי מק'גיאנגלית: JaVale Lindy McGee, נולד ב-19 בינואר 1988) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסנטר בפיניקס סאנס מליגת ה-NBA, וכן בנבחרת ארצות הברית. ג'בייל הוא בנה של פמלה מק'גי (אנ'), לשעבר שחקנית בליגת ה-WNBA ובנבחרת ארצות הברית. נבחר במקום ה-18 בדראפט ה-NBA‏ 2008, על ידי וושינגטון ויזארדס.

זכה שלוש פעמים באליפות ה-NBA – פעמיים עם גולדן סטייט ווריורס (2017 ו-2018), ופעם אחת עם לוס אנג'לס לייקרס (2020).

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'גי נולד בפלינט (מישיגן) לפמלה מק'גי (1.91 מטר) ולג'ורג' מונטגומרי (אנ') (2.08 מטר), אביו שיחק כדורסל במכללת אילינוי, נבחר בסיבוב השני בדראפט 1985 על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס אך מעולם לא שיחק ב-NBA. אמו פמלה גידלה אותו כאם חד הורית. הייתה לה קריירה בין-לאומית עשירה היא שיחקה באוניברסיטת צפון קליפורניה יחד עם אחותה התאומה פאולה ועם שריל מילר הן זכו באליפות ושני תוארי חטיבה. בהמשך שיחקה בצרפת, איטליה וברזיל. נבחרה בדראפט WNBA ושיחקה עבור לוס אנג'לס ספארקס, זכתה במדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). לדבריה בנה נדד עמה היכן ששיחקה, עבר בתי ספר ומדינות וזה הוסיף לגיוון התרבותי שלו[1].

מק'גי הוא השחקן הראשון בליגת ה-NBA שהוא בן לשחקנית WNBA. אחותו אימני מק'גי סטפורד(אנ') משחקת גם היא ב-WNBA בקבוצת אטלנטה דרים.

מק'גי הופיע לעיתים קרובות בפינה "Shaqtin' a Fool" והפך להיות אחת הדמויות המזוהות עמה. הוא אובחן כחולה אסתמה ועובר טיפולים כדי לשפר את הסיבולת שלו, פורסם גם כי סבל מהפרעות קשב וריכוז אך מתנגד לטיפול תרופתי[2]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2006 ל-2008 שיחק מק'גי באוניברסיטת נבדה ברינו(אנ'). בעונתו השנייה קלע ממוצע של 14.3 נקודות למשחק ב-53% קליעה מהשדה והוסיף 7.3 ריבאונדים. בסיום העונה החליט להעמיד את עצמו לבחירה בדראפט[3].

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

וושינגטון ויזארדס (2008–2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט של שנת 2008 נבחר מק'גי במקום ה-18 בידי וושינגטון ויזארדס וכחודש לאחר מכן חתם על חוזה לשנתיים בקבוצה[4]. עונת 2010/11 הייתה עונת הפריצה עבור השחקן, שהפך להיות שחקן קבוע בחמישייה הפותחת של הקבוצה. באותה עונה הוזמן לקחת חלק בתחרות ההטבעות במסגרת משחק האולסטאר, השחקן הראשון בתולדות הוויזארדס שמשתתף בתחרות. הוא סיים את התחרות במקום השני אחרי בלייק גריפין, לאחר שהטביע 2 כדורים לשני סלים במקביל[5]. ב-15 במרץ השיג את הטריפל דאבל הראשון בקריירה כשקלע 11 נקודות, לקח 12 ריבאונדים וחסם 12 פעמים בהפסד קבוצתו 79–98 לשיקגו בולס. למרות ההישג הוא זכה לביקורות על כך שברבע האחרון של המשחק לקח יותר מדי זריקות בשביל להשיג את הנקודה העשירית, דבר שבא על חשבון הקבוצה כולה[6].

דנוור נאגטס (2012–2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במרץ 2012 נשלח מק'גי יחד עם רוני טוריאף בטרייד לדנוור נאגטס תמורת ננה[7]. במשחק הבכורה שלו קלע מק'גי את סל הניצחון, כשהטביע 5 שניות לסיום[8]. למרות הפתיחה המוצלחת הוא פתח רק בחמישה משחקים מתוך ה-20 שנותרו עד תום העונה ובהם רשם ירידה בממוצע הדקות, הנקודות והריבאונדים. בסיום העונה דורגה דנוור במקום השישי במערב ומק'גי ערך את הופעת הבכורה שלו במשחקי הפלייאוף, אך דנוור הודחה בסיבוב הראשון לאחר 7 משחקים.

בפתיחת עונת 2013/14 נפצע מק'גי לאחר 5 משחקים, פציעה שהשביתה אותו עד לסיום העונה. מק'גי חזר לשחק בפתיחת עונת 2014/15, אך שותף רק ב-17 משחקים לפני שנשלח בטרייד לפילדלפיה 76'[9], זה הספיק לשחק רק 6 משחקים בטרם נופה מהסגל[10].

דאלאס מאבריקס (2015–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוגוסט חתם מק'גי על חוזה בקבוצת דאלאס מאבריקס[11]. הוא החמיץ את 13 המשחקים הראשונים בעונה עקב פציעה וערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה ב-22 בנובמבר, בהפסד הקבוצה לאוקלהומה סיטי ת'אנדר. ב-5 בינואר 2016 קבע מק'גי שיא אישי לעונה עם 13 נקודות ו-11 ריבאונדים בניצחון 116–117 בהארכה כפולה נגד סקרמנטו קינגס.

גולדן סטייט ווריורס (2016–2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־16 בספטמבר חתם מק'גי בקבוצת גולדן סטייט ווריורס. בסיום העונה זכה מק'גי עם הווריורס באליפות ה-NBA לאחר שניצחו 1–4 בסדרת הגמר מול קליבלנד קאבלירס. בעונת 2017/18 זכה עם הקבוצה באליפות שנייה ברציפות.

לוס אנג'לס לייקרס (2018–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביולי 2018 חתם מק'גי בלוס אנג'לס לייקרס על חוזה לעונה אחת. אחרי שמונה עונות בהם שימש בעיקר כשחקן מחליף חזר מק'גי לחמישייה הפותחת. את העונה סיים עם ממוצע של 12 נקודות למשחק, שיא קריירה אישי.

ב-6 ביולי 2019 חידש את חוזהו עם הלייקרס לשנתיים נוספות. בעונת 2019/2020 זכה עם הלייקרס באליפות ה-NBA, לאחר שגברו על מיאמי היט בסדרת הגמר; לאחר שפתח בחמישייה בכל משחקי העונה הסדירה, שותף מק'גי ב-14 בלבד מתוך 21 משחקי קבוצתו בפלייאוף 2020, ותרם 2.9 נקודות ו-3.1 ריבאונדים בממוצע למשחק.

קליבלנד קאבלירס (2020–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2020 הועבר בטרייד לקליבלנד קאבלירס, תמורת ג'ורדן בל ואלפונזו מקיני.[12]

דנבר נאגטס (2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במרץ 2021 הועבר בטרייד חזרה לדנבר נאגטס בתמורה לאיזאיה הרטנשטיין ושתי בחירות סיבוב שני של השנים 2023 ו-2027.

פיניקס סאנס (2021-הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 2021 חתם מקגי בפיניקס סאנס על חוזה לעונה אחת עבור 5 מיליון דולר.

נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי נכלל בסגל של נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת טוקיו.

סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה של ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2008/2009 וושינגטון 75 14 15.2 0.494 0.000 0.660 3.9 0.3 0.4 1.0 6.5
2009/2010 וושינגטון 60 19 16.1 0.508 0.000 0.638 4.0 0.2 0.3 1.7 6.4
2010/2011 וושינגטון 79 75 27.8 0.550 0.000 0.583 8.0 0.5 0.5 2.4 10.1
2011/2012[א] וושינגטון 41 40 27.4 0.535 0.000 0.500 8.8 0.6 0.6 2.5 11.9
דנוור 20 5 20.6 0.612 0.000 0.373 5.8 0.3 0.5 1.6 10.3
2012/2013 דנוור 79 0 18.1 0.575 1.000 0.591 4.8 0.3 0.4 2.0 9.1
2013/2014 דנוור 5 5 15.8 0.447 0.000 1.000 3.4 0.4 0.2 1.4 7.0
2014/2015 דנוור 17 0 11.5 0.557 0.000 0.690 2.8 0.1 0.1 1.1 5.2
פילדלפיה 6 0 10.2 0.444 0.000 0.500 2.2 0.3 0.0 0.2 3.0
2015/2016 דאלאס 34 2 10.9 0.575 0.000 0.500 3.9 0.1 0.1 0.8 5.1
2016/2017 גולדן סטייט 77 10 9.6 0.652 0.000 0.505 3.2 0.2 0.2 0.9 6.1
2017/2018 גולדן סטייט 65 17 9.5 0.621 0.000 0.731 2.6 0.5 0.3 0.9 4.8
2018/2019 ל.א. לייקרס 75 62 22.3 0.624 0.083 0.634 7.5 0.7 0.6 2.0 12.0
2019/2020 ל.א. לייקרס 68 68 16.6 0.637 0.500 0.646 5.7 0.5 0.5 1.4 6.6
2020/2021 קליבלנד 33 1 15.2 0.521 0.250 0.655 5.2 1.0 0.5 1.2 8.0
2020/2021 דנוור 13 1 13.5 0.478 0.000 0.667 5.3 0.5 0.2 1.1 5.5
קריירה 747 319 17.1 0.571 0.175 0.595 5.2 0.4 0.4 1.5 7.8
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד.

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2012 דנוור 7 0 25.9 0.434 0.000 0.538 9.6 0.7 0.7 3.1 8.6
2013 דנוור 6 2 18.7 0.581 0.000 0.389 5.2 0.0 0.7 1.0 7.2
2016 דאלאס 2 0 7.0 0.500 0.000 0.333 1.5 0.0 0.5 0.0 2.0
2017 גולדן סטייט 16 1 9.3 0.732 0.000 0.722 3.0 0.3 0.1 0.9 5.9
2018 גולדן סטייט 13 9 12.2 0.672 0.000 0.684 3.2 0.3 0.2 1.3 6.5
2020 ל.א. לייקרס 14 11 9.6 0.625 0.000 0.500 3.1 0.5 0.1 0.7 2.9
2021 דנוור 4 0 8.5 0.300 0.000 0.333 3.0 0.8 0.3 1.3 2.0
קריירה 62 23 12.6 0.599 0.000 0.529 4.0 0.4 0.3 1.1 5.4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'בייל מק'גי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - טוקיו (2020)

1  • 2  • 3  • 4 ג'ונסון • 5 לאבין • 6 לילארד • 7 דוראנט • 8 מידלטון • 9 גרנט • 10 טייטום • 11 מק'גי • 12 הולידיי • 13 אדבאיו • 14 גרין • 15 בוקר • מאמן: פופוביץ'

ארצות הבריתארצות הברית