ג'בע (נפת אל-קודס)
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| ראש העיר | עבד-אל-כרים בשאראת |
| גובה | 672 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 4,200 (2012) |
| קואורדינטות | 31°51′29″N 35°15′22″E / 31.857960°N 35.256174°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
ג'בע (בערבית: جبع) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של רשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה. ג'בע מזוהה עם העיר המקראית גבע, המוזכרת בתנ"ך כעיר כהנים בנחלת שבט בנימין. ב-1984, הוקמה בסמוך ההתנחלות גבע בנימין (אדם) הקרויה על שם גבע המקראית. בשנת 2012 התגוררו בג'בע כ-4,200 תושבים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גבע (יישוב מקראי)
הממצאים הארכאולוגיים בכפר מעידים כי הכפר מיושב ברצף החל מתקופת הברזל. במקום נלקטו חרסים מתקופת הברזל א' (2%), תקופת הברזל ב' (23%), ההלניסטית (22%), הרומית (10%), הביזנטית (4%), ימי הביניים (5%), והעות'מאנית (14%).[2]
מקובל לזהות את היישוב הקדום בכפר לעיר גבע, אחת מן הערים בנחלת שבט בנימין שהועברו לשבט לוי. בתנ"ך מוזכר כי אסא מלך יהודה ביצר את העיר,[3] ושרידי הביצורים של אסא התגלו בכפר.[4] בגרעין הכפר נמצאה ידית ועליה טביעת חותמת "למלך".[2]
בכפר התגלו גם שרידים של יישוב יהודי פרוז מימי בית המקדש השני, שנחרב בזמן מרד בר כוכבא, זאת ידוע לאחר שבכפר נמצאו שרידי מחילות מסתור מימי מרד בר כוכבא. כמו כן, התגלו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הפרסית, התקופה הביזנטית והתקופה הערבית הקדומה.
שרידי מגדל תצפית בן שתי קומות ובו אשנב ירי מצוי בגרעין הקדום של הכפר.[2] רבות מאבני הבניין של היישובים הקדומים משמשות לבניין בכפר המודרני בשימוש משני, ובבנייני הכפר נמצאו פריטים אדריכלים כדוגמת מזוזות, חוליות עמודים, כותרות ואבני סף. סביב הכפר שרידי קברים רבים, חלקם סחופים, גתות, בורות מים ובריכות חצובות.[2]
העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר הופיע (בשם "[ג'בע] אל-בטיח") במרשם המס העות'מאני של שנת 1596, שם הכפר מופיע כחלק מהנפה (נאחיה) של ג'בל קודס במחוז (ליוה) של ירושלים, ונמנתה בו אוכלוסייה של 51 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו מס קבוע של 33.3% על מוצרים חקלאיים, ובהם חיטה, שעורה, עצי זית, עיזים וכוורות, בנוסף להכנסות מזדמנות, סך הכל ל-9,442 אקצ'ה. 1/6 מהרווחים הועברו לווקף המוסלמי.[5][6][7]
הסכמי רודוס בתום מלחמת העצמאות הותירו את הכפר בשטח ממלכת ירדן. במלחמת ששת הימים נכבש הכפר על ידי צה"ל. בהסכמי אוסלו נקבע כי מרבית שטח הכפר יוגדר כשטח B, ושוליו הדרום-מזרחיים הם שטח C.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר ממוקם על כביש 60, בצומת שבו הוא מתחבר לכביש 437 (המוכר כ"כיכר אדם" ע"ש ההתנחלות הסמוכה). בסמוך לכפר שוכן הכפר א-ראם.
מתחת למסגד הכפר מצוי אתר "נבי יעקוב" (או "סידנא יעקוב") ובו מערה. לפי המסורת המקומית, מערה זו היא מקום קבורתו של יעקב, והיא מגיעה עד לירושלים. בעבר נהגו תושבי הסביבה לנדור נדרים במקום וכן להישבע תחת כנפי עץ הזית העתיק הסמוך. מסורת זו ייחודית לסביבת הכפר ונבדלת מהמסורת המקובלת באסלאם, לפיה יעקב נקבר במערת המכפלה.[8]
חלק מאדמות הכפר מצויות בתוך שטח ההתנחלות הסמוכה גבע בנימין, ולכן שטחים אלו אינם בנויים[1][9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ניר יהב ויהושע בריינר, נוהל שכן: בין הכפר ג'בע להתנחלות גבע בנימין - אדם, באתר וואלה!, 14 באוגוסט 2012
- ^ 1 2 3 4 יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 177-179, מסת"ב 965-406-007-8
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ב
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, עמ' 170.
- ^ Ben-Arieh, 1985, p. 90
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 116, has not identified it
- ^ Toledano, 1984, p. 294, has Jaba al-Battikh at location 35°15′30″E 31°51′30″N. He further thinks the name could come from the nearby cave of Mugarat al-Battikh (cave of the melon), see Palmer, 1881, p. 322
- ^ אורי טל, קברי קודש מוסלמיים בארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2023, עמ' 215-216
- ^ שבתי בנדט, בהתנחלות שכחו לציין: בית הכנסת הוקם על קרקע פלסטינית פרטית, באתר וואלה!, 20 ביולי 2016
 | ||
|---|---|---|
| ערים | מזרח ירושלים (שנוי במחלוקת) | 
|
| מועצות מקומיות | אבו דיס • אלעיזריה • א-ראם | |
| כפרים | אל-קובייבה • בידו • בית ענאן • ביר נבאלא • ח'אן אל-אחמר • חיזמה • כפר עקב (שנוי במחלוקת) • קטנה • קלנדיה • ענאתא • ערב אל-ג'האלין • בית דוקו • בית חנינא • בית סוריכ • בית איג'זא • בית איכסא • ג'בע • אל-ג'ודיירה • אל-ג'יב • מוח'מאס • ראפאת • א-סוואחרה א-שרקייה • קלנדיה • א-זעיים • שייח' סעד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים שועפאט (שנוי במחלוקת) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||