ג'ובאני אנימוצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ובאני אנימוצ'ה
לידה 1520?
פירנצה, רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במרץ 1571 (בגיל 51 בערך)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ובאני אנימוצ'האיטלקית: Giovanni Animuccia, ‏סביבות 1520 - 20 במרץ 1571) היה מלחין איטלקי בן תקופת הרנסאנס. הוא היה מבני תקופתו הנודעים ביותר של פלסטרינה באסכולה הרומאית והטביע את חותמו בפיתוח הלאודה הפוליפוני של רומא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמינוצ'ה נולד בפירנצה. לבקשת פיליפו נרי חיבר מספר לאודי - מזמורי הלל, לשירה אחרי טקס התפילה. מעשה זה הקנה לו באופן מקרי מעמד של חשיבות בתולדות המוזיקה, כיוון שביצועם באוראטורי של סן פיליפו קידם (עם התפרקות אסכולות ההלחנה של המאה ה-16) את הצורות המוקדמות של ה"אורטוריה", שאינן מתקשרות לפסיונים הגרגוריאניים-פוליפוניים. סן פיליפו התלהב כל כך מאנימוצ'ה, עד שהצהיר כי ראה את נשמת חברו מתעופפת ועולה השמיימה.

בשנת 1555 מונה אנימוצ'ה למאסטרו די קאפלה בכנסיית פטרוס הקדוש - משרה שבה החזיק עד מותו בשנת 1571. מחליפו היה פלסטרינה, שהיה ידידו וכנראה תלמידו.

כתב היד של רבים מחיבוריו של אנימוצ'ה עודנו שמור בספריית הוותיקן. יצירותיו העיקריות שיצאו לאור היו Madrigali e Motetti a quattro e cinque voci ("מדריגלים ומוטטים בארבעה ובחמישה קולות") (ונציה, 1548) ו-Il primo Libra di Messe ("ספר המיסות הראשון") רומא, 1567). מתוך ספר זה נטל ג'ובאני בטיסטה מרטיני שתי דוגמאות בשביל Saggio di Contrapunto שלו. מיסה מתוך "ספר המיסות הראשון" על הקנטו פרמו של המזמור Conditor alme siderum יצאה לאור בתיווי מודרני ב-Anthologie des maîtres religieux primitifs של Chanteurs de Saint Gervais. היצירה נושאת אופי אציל וחגיגי והייתה יכולה להיחשב ליצירה גדולה אלמלא חספוס מסוים, המעיד יותר על רישול מאשר על ארכאיות.

פאולו אנימוצ'ה, אחיו של ג'ובאני, נודע גם הוא כמלחין; פטיס אומר עליו, כיכ מאסטרו די קאפלה בבאזיליקה של סנט ג'ון לאטרן מאמצע ינואר 1550 עד 1552 וכי מת בשנת 1563.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני אנימוצ'ה בוויקישיתוף