ג'ודית ג'רוויס תומסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ודית ג'רוויס תומסון
Judith Jarvis Thomson
אין תמונה חופשית
לידה 4 באוקטובר 1929 (בת 90)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' ברנרד, אוניברסיטת קולומביה, מכללת נונהאם, תיכון האנטר קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של המוסר, מטאפיזיקה
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1986)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (2016)
דוקטור כבוד מאוניברסיטת קיימברידג' (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ודית ג'רוויס תומסוןאנגלית: Judith Jarvis Thomson נולדה ב-4 באוקטובר 1929) היא פילוסופית יהודייה-אמריקאית העוסקת בעיקר בפילוסופיה של המוסר ובמטאפיזיקה. היא ידועה בשל תמיכתה ברעיון של מוסר אובייקטיבי ובזכויות מוסריות, בשל דעותיה על חוסר השלמות של המונח "טוב" ובשל השימוש שלה בניסויים מחשבתיים כדי לחזק טיעונים פילוסופיים. היא זכתה להכרה בינלאומית בעיקר בשל מאמרה "הגנה על הפלה" (A Defense of Abortion) מ-1971, שבו טענה כי הזכות לערוך הפלה מלאכותית נובעת מזכותן של נשים על גופן, בעזרת האנלוגיה של טיעון הכנר.

הגנה על הפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיעון הנפוץ ביותר של מתנגדי ההפלות הוא שזכותה של האשה על גופה אינה עולה על זכותו של העובר לחיים ומכאן שהפלה היא לא מוסרית. לכן רוב הטיעונים שמגנים על זכותה של אשה לעשות הפלה טוענים שלעובר אין זכות לחיים ומכאן מסיקים שלאשה יש זכות לבצע הפלה. תומסון לעומת זאת מקבלת את ההנחה שלעובר יש זכות לחיים כדי להוכיח שאפילו בהתחשב בזכות זו לאשה יש זכות לבצע הפלה. הטיעון המרכזי של תומסון הוא זה שיש לאדם זכות לחיים אינו אומר שיש לו זכות שאדם אחר יתן לו את מה שהוא צריך כדי שימשיך לחיות. תומסון משתמשת בניסוי מחשבתי על מנת לשקף את הטענה שלה.[1]

תומסון מתארת ניסוי מחשבה בו כנר מפורסם גוסס, ואת/ה מתעורר בבית החולים כאשר הכנר מחובר לגופך בעזרת צינור. כדי להציל ולנקות את הרעלים בכליות של הכנר צריך לחבר בין הכליות של הכנר לבין הכליות של מישהו אחר. משום כך, קבוצה של חובבי מוזיקה חטפו אותך והביאוך לבית החולים וחיברו אותך לכנר. בבית החולים הרופא מספר לך שאתה צריך להיות מחובר אל הכנר למשך תקופה של תשעה חודשים כדי שהכנר יבריא ובמקרה שאתה מחליט לנתק את הכנר לפני כן אתה תגרום למותו של הכנר. הרופא מספר לך שאף על פי שזה לא אשמתך, אין לך זכות לנתק את הכנר מגופך משום שלכנר יש זכות לחיים.

תומסון טוענת שאף על פי שלכנר יש זכות לחיים אין לו זכות לגופך ולכן אתה לא מחויב לאפשר לכנר להשתמש בגופך. תומסון טוענת שניסוי מחשבתי זה מוכיח שגם לאשה יש זכות לעשות הפלה אף על פי שכתוצאה מכך העובר ימות כמו שלאדם יש זכות לנתק את הכנר מגופו אף על פי שפעולה זו תוביל למות הכנר.[2]

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "A Defense of Abortion," Philosophy and Public Affairs 1 (1971): 47–66.
  • "The Right to Privacy," Philosophy and Public Affairs 4 (1975): 295–314.
  • Acts and Other Events (Cornell University Press, 1977).
  • Rights, Restitution, and Risk (Harvard University Press, 1986).
  • On Being and Saying: Essays for Richard Cartwright. Cambridge/MA: MIT Press. נובמבר 1987. ISBN 978-0262200639. 
  • The Realm of Rights (Harvard University Press, 1990).
  • "Goodness and Utilitarianism," (Presidential Address) Proceedings and Addresses of the American Philosophical Association 67.2 (1993): 145–159.
  • Moral Relativism and Moral Objectivity (with Gilbert Harman) (Blackwell, 1996).
  • Goodness and Advice (Princeton University Press, 2001).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.