ג'ודית קר
 | |
| ג'ודית קר בפסטיבל הבינלאומי לספרות בברלין (2016) | |
| לידה |
14 ביוני 1923 ברלין, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
22 מאי 2019 (בגיל 95) בארנס, לונדון, בריטניה |
| שם לידה | אנה ג'ודית גרטרוד הלן קר |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, גרמניה  |
| סוגה | ספרות ילדים |
| יצירות בולטות | הטיגריס שבא לשתות תה • סדרת מוג החתולה • כשהיטלר גנב ארנב ורוד |
| שפות היצירה |
גרמנית, צרפתית, אנגלית |
| השכלה |
בית הספר המרכזי לאמנות ועיצוב |
| בן זוג | נייג'ל קנייל (2006-1954) |
| ילדים |
Matthew Kneale, Tacy Kneale |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אנה ג'ודית גרטרוד הלן קר[1] (14 ביוני 1923 - 22 במאי 2019)[2] הייתה סופרת ומאיירת בריטית ילידת גרמניה, שספריה נמכרו ביותר מ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם.[3] היא יצרה גם סדרות ספרים כמו סדרת "החתולה מוג" ו"הטיגריס שבא לשתות תה", וגם רומנים עטורי שבחים לנוער ולמבוגרים כמו הרומן "כשהיטלר גנב את הארנב הוורוד" (אנ'), על מלחמת העולם השנייה מנקודת מבטו של ילד הנמלט מאימת הנאצים. קר נולדה ברפובליקת ויימאר והגיעה לבריטניה עם משפחתה ב-1935 לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.[4]
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קר נולדה ב-14 ביוני 1923 בברלין, בתם של אלפרד קר (1867-1948), מבקר תיאטרון, וג'וליה קר (לבית וייסמן; 1898-1965), מלחינה שהייתה בתו של פוליטיקאי פרוסי. לג'ודית קר היה אח, מייקל (אנ'), שהיה שופט בבית המשפט העליון בבריטניה. הוריה היו שניהם ממשפחות יהודיות גרמניות.[5]
בתחילת מרץ 1933, התפשטה שמועה שאם הנאצים יעלו לשלטון בבחירות הקרובות, הם מתכננים להחרים את דרכוניהם ולעצור את אלפרד קר בשל ביקורתו הגלויה על המפלגה. המשפחה נמלטה מגרמניה לשווייץ בבוקר הבחירות, ומאוחר יותר נודע לה שהנאצים הגיעו לביתם בברלין למחרת בבוקר כדי לעצור אותם. ספריו של אלפרד קר נשרפו על ידי הנאצים זמן קצר לאחר שנמלט מגרמניה. מאוחר יותר נסעה המשפחה לצרפת, לפני שהתיישבה לבסוף בבריטניה ב-1936, שם התגוררה ג'ודית קר עד סוף חייה.
חייה בלונדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת העולם השנייה, קר עבדה עבור הצלב האדום, ועזרה לחיילים פצועים, לפני שקיבלה מלגה ללימודים בבית הספר המרכזי לאמנויות ומלאכות והפכה לאמנית. היא פגשה את בעלה לעתיד, התסריטאי נייג'ל "טום" קניל (אנ'), בקנטינה של ה-BBC. הוא כתב את סדרת המדע הבדיוני הטלוויזיונית "The Quatermass Experiment", שעבורה עזר קר ליצור ולהפעיל את האפקטים המיוחדים. מאוחר יותר קניל עודד אותה להגיש מועמדות לעבודה כתסריטאית טלוויזיה של ה-BBC. קר קיבלה אזרחות בריטית ב-21 ביוני 1947.
קר וקניל נישאו ב-1954; הם נשארו נשואים עד מותו ב-2006. נולדו להם שני ילדים, בת טייסי (נולדה ב-1958) ובן מתיו (נולד ב-1960). מתיו הוא גם סופר, וזכה בפרס ויטברד בשנת 2000 על הרומן "נוסעים אנגלים"[6]. טייסי היא שחקנית, אמנית אנימטרוניקה וציירת.
קר התגוררה באותו בית במחוז בארנס, בדרום-מערב לונדון, משנת 1962 ועד מותה ב-22 במאי 2019.[6]
יצירותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קר ידועה בעיקר בזכות ספרי הילדים שלה. למרות שחלמה להיות סופרת מפורסמת בילדותה, היא החלה לכתוב ולצייר ספרים רק כשילדיה למדו לקרוא. היא כתבה ואיירה ספרי ילדים, כמו סדרת "החתולה מוג" בת 17 הספרים והספר"הטיגריס שבא לשתות תה". דמותה של מוג התבססה על חתול אמיתי שקר גידלה, אשר ישב על ברכיה בזמן שכתבה את סיפוריה.[6]
בנוסף לספרי ילדים לנוער, קר כתבה רומנים לילדים כמו הטרילוגיה האוטוביוגרפית למחצה "מחוץ לזמן היטלר" ("כשהיטלר גנב את הארנב הוורוד", "פצצות על דודה דינטי" (פורסם במקור בשם "הדרך האחרת") ו"אדם קטן רחוק משם"), המספרים מנקודת מבטו של ילד, את סיפור עליית הנאצים בגרמניה של שנות ה-30 ואת חייו כפליט. החיים בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה והחיים בשנים שלאחר המלחמה והמלחמה הקרה בהתאמה. שוב היו אלה ילדיה שגרמו לכתיבה זו: כשבנה היה בן שמונה הוא ראה את "צלילי המוזיקה" ואמר, "עכשיו אנחנו יודעים איך זה היה כשאמא הייתה ילדה קטנה". קר רצה שהוא יידע איך זה באמת וכך כתב את "כשהיטלר גנב את הארנב הוורוד". הסיפור התבסס על החרטה שלה על כך שבחרה לקחת איתה צעצוע של כלב פוחלץ כשמשפחתה ברחה מגרמניה במקום צעצוע ארנב ורוד אהוב. הרומן למבוגרים צעירים זכה בפרס Deutscher Jugendliteraturpreis בשנת 1974. עיבוד קולנועי ל"כשהיטלר גנב את הארנב הוורוד" הוקרן לראשונה בדצמבר 2019 בגרמניה, בבימויה של הבמאית זוכת האוסקר קרוליין לינק.
קר אמרה שמאז מות בעלה הכתיבה הפכה לחשובה מתמיד. היא המשיכה לכתוב ולאייר ספרי ילדים: נצנצים, ארתור וחתול יצא לאור ב-2008 לילה אחד בגן החיות ב-2009. קללת ארנב בית הספר פורסם לאחר מותה ב-2019.
לקר הוענק תואר כבוד במסדר האימפריה הבריטית (OBE) בטקס יום הולדתה ה-89, על תרומתה לספרות ילדים ולחינוך השואה.
מותה ומורשתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קר נפטרה בביתה ב-22 במאי 2019, בגיל 95, לאחר מחלה קצרה.[2] ב-2013 נקרא על שמה בית הספר הממלכתי הדו-לשוני הראשון בבריטניה באנגלית ובגרמנית, בית הספר היסודי "ג'ודית קר" בהרן היל, דרום לונדון.[7]
במאי 2019, שבוע לפני מותה, היא הייתה מועמדת למאיירת השנה בטקס פרסי הספרים הבריטיים. ארכיון של איוריה נמצא במרכז "Seven Stories" (אנ') בניוקאסל על הטיין.[2]
מבחר יצירותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Tiger Who Came to Tea (HarperCollins, 1968)
- סדרת מוֹג החתול:
- Mog the Forgetful Cat (1970)
- Mog's Christmas (1976)
- Goodbye, Mog (2002)
- Mog's Christmas Calamity (2015)
- טרילוגיית Out of the Hitler Time:
- When Hitler Stole Pink Rabbit (1971)
- Bombs on Aunt Dainty (originally published as The Other Way Round) (1975)
- A Small Person Far Away (1978)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ודית קר – סופרת ומאיירת שהלכה לעולמה - דני קרמן, באתר דני קרמן, 27 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Michael Kerr, As far as I remember, 1. paperback pr, Oxford: Hart, 2006, ISBN 978-1-84113-565-6
- 1 2 3 Claire Armitstead, Judith Kerr, beloved author of The Tiger Who Came to Tea, dies aged 95, The Guardian, 23 במאי 2019
- ↑ Susanne Spröer, After the Escape: Judith Kerr, children's book author, DW, 13 ביוני 2018
- ↑ By Robert Philpot, After fleeing Nazi Germany, Judith Kerr became Britain’s favorite storyteller, The Times of Israel, 28 ביוני 2018
- ↑ Simon Kuper, Judith Kerr on refugees, Hitler and ‘The Tiger Who Came To Tea’, Financial Times, 13 באוקטובר 2017
- 1 2 3 Judith Kerr: If Carlsberg made grannies..., Independent, 6 בספטמבר 2009
- ↑ Our patron Judith Kerr, Judith Kerr Primary School., 9 בפברואר 2015
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|