ג'וזאיה ודג'ווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזאיה ודג'ווד
Josiah Wedgwood
JosiahWedgwood.jpeg
לידה 12 ביולי 1730
בורסלם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1795 (בגיל 64)
אטרוריה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בריטניה
מקום קבורה סטפורדשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קדר
פרסים והוקרה עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
התיעוש של ייצור כלי חרס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וזאיה ודג'ווד (אנגלית: Josiah Wedgwood;‏ 12 ביולי 1730 - 3 בינואר 1795) היה קדר אנגלי, שלזכותו נרשם התיעוש של ייצור כלי חרס. בן למשפחת דרווין-ודג'ווד, שהמפורסם בין בניה הוא נכדו, צ'ארלס דרווין. ודג'ווד היה פעיל בתנועה לביטול העבדות, והמדליון שיצר 'האם איני בן אדם ואח?' הפך לסמל מרכזי בתנועה לביטול העבדות.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזאיה היה הצעיר בשנים-עשר ילדיהם של תומאס ודג'ווד השלישי ומרי וג'ווד, וגדל במשפחה של כופרים אנגליים, שפרשו מן הכנסייה. הוא החלים ממחלת האבעבועות השחורות שלקה בה בילדותו והחל לעבוד כשוליית קדרות אצל אחיו הבכור, תומאס ודג'ווד הרביעי. האבעבועות הותירו את חותמן בג'וזאיה בצורת חולשה תמידית בברכיים, שמנעה ממנו להפעיל את דוושת הדריכה של אופן האובניים. כתוצאה מכך, ריכז את מאמציו מגיל צעיר בעיצוב כלי חרס ולא בייצורם.

בראשית שנות העשרים לחייו, החל ודג'ווד לעבוד עם הקדר האנגלי המהולל ביותר בזמנו, תומאס וילדון. בסדנתו של וילדון החל לערוך ניסויים במגוון רחב של טכניקות קדרות, התנסות שהתרחשה בה בעת עם הופעתם של ניצני התעשייה בעיר המתפתחת מנצ'סטר שבשכנות. ודג'ווד ראה את ההזדמנות הנפתחת לפניו, חכר את מפעל אייוי בעיר מגוריו בורסלם והתחיל לעבוד. במהלך העשור הבא הפכו עבודותיו הניסיוניות (יחד עם השקעה נכבדה של הון מנישואיו לדודנית רחוקה בעלת נכסים, סאלי וג'ווד) את בית המלאכה המנומנם למפעל הקדרות הראשון האמיתי.

נישואים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיו לדודניתו שרה (או סאלי) ודג'ווד נולדו הילדים:

  • סוזאנה ודג'ווד (1765 - 1817) נישאה לרוברט דרווין, הייתה אמו של חוקר הטבע האנגלי צ'ארלס דרווין)
  • ג'ון ודג'ווד (1766 - 1844) בוטנאי ומומחה במדעי הצמח, היה הגנן הראשי של המלך ג'ורג' השלישי ויזם בתחומים אלה
  • ריצ'רד ודג'ווד (1767 - 1768) מת בינקותו
  • ג'וזאיה ודג'ווד השני (1769 - 1843) חבר פרלמנט, היה אביה של אמה דרווין (אשתו של צ'ארלס דרווין)
  • תומאס ודג'ווד (1771 - 1805) (בלי ילדים)
  • קתרין ודג'ווד (1774 - 1823) (בלי ילדים)
  • שרה ודג'ווד (1776 - 1856) פעילה בתנועה לביטול העבדות גם כן[1]
  • מרי אן ודג'ווד (1778 - 1786) מתה בילדותה

היה סב-סבו של ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד, (1872 - 1943), מדינאי בריטי פרו-ציוני.

עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדליון הרשמי של התנועה לביטול העבדות - 'האם איני בן אדם ואח?'

עבודתו של ודג'ווד הייתה גבוהה מאוד באיכותה (אם ראה, בעת סיור בסדנה שלו, כלי שאיננו עומד בדרישות תקן האיכות שקבע לעצמו, היה מנפץ אותו במקלו אגב הכרזה, "זה איננו מספיק טוב לג'וזאיה ודג'ווד!"). ודג'ווד גם גילה עניין נלהב בחידושי המדע של תקופתו ועניין זה הוא שהציב את היסודות לאימוץ הגישה המדעית והשיטות, שחוללו את השינויים המהפכניים באיכות תוצרתו. הודות לזיגוגים הייחודים של ג'וזאיה, היו כליו שונים ומיוחדים מכל תוצרת אחרת בשוק כלי החרס.

בשנת 1763 כבר קיבל הזמנות מן הדרגים הרמים ביותר של האצולה הבריטית, ביניהם המלכה שרלוט. ודג'ווד שכנע אותה להרשות לו לכנות את קו כלי החרס שרכשה "כלי המלכה", והכריז ברמה על הקשר המלכותי במסמכיו ועל נייר המכתבים שלו. כתעשיין משגשג היה ודג'ווד בין ראשי התומכים בתעלת טרנט ומרזי, שנחפרה בין נהר טרנט לנהר מרזי. בתקופה זו התיידד עם אראסמוס דרווין.

במהלך עשור זה, הניעו אותו עסקיו המתפתחים לעבור ממפעל אייוי הקטן אל מפעל אטרוריה, שבנייתו אך זה נשלמה, ושם תימשך עבודת הקדרות עוד 180 שנים. המפעל נקרא כך על שם חבל אטרוריה באיטליה, שם נמצאו בחפירות ארכאולוגיות כלי חרסינה שחורים, שתועדו לתקופה האטרוסקית. ודג'ווד שאב השראה מחרסינה זו והצלחתו המסחרית הגדולה הראשונה הייתה העתקתם במה שכינה "בזלת שחורה". זמן לא רב אחרי פתיחת המפעל החדש, הביאו סיבוכים מתמשכים בברכו נגועת האבעבועות להכרח לקטוע את רגלו הימנית.

בשנת 1780 נפטר שותפו הוותיק לעסקים, תומאס בנטלי, ודג'ווד פנה אל דרווין בבקשת עזרה בניהול העסק. כתוצאה מן הקשר הקרוב שצמח בין משפחות ודג'ווד ודרווין, תינשא בהמשך בתו הבכורה של ג'וזאיה לבנו של אראסמוס. אחד הילדים מנישואים אלה, צ'ארלס דרווין, יישא גם הוא בת ודג'ווד לאישה - אמה, נכדתו של ג'וזאיה. ביסודו של דבר, הירושה המצולבת הזאת של הונו של ג'וזאיה היא שאפשרה לצ'ארלס דרווין חיים של חירות מעבודה, שהובילו בסופו של דבר לגיבוש תאוריית האבולוציה שלו.

באחרית ימיו אחז בוודג'ווד הדיבוק ליצור העתק מדויק של "אגרטל פורטלנד", אגרטל זכוכית כחול-לבן, שתועד למאה הראשונה לספירה. במשך שלוש שנים עבד על המיזם, עד שלבסוף, בשנת 1789, הוציא תחת ידיו את ההעתק, שהשביע את רצונו. אחרי שהעביר את החברה שלו לבניו, מת ודג'ווד בשנת 1795.

חברת ודג'ווד עודנה שם דבר בעולם הקדרות (כחלק מווטרפורד ודג'ווד; ראו בדולח ווטרפורד), ו"חרסינת ודג'ווד" הוא המונח המקובל בשימוש לכלי ג'ספר שלו, החרסינה הכחולה (או לפעמים ירוקה) עם עיטורי ציפוי לבנים, שעודנה מצויה בכל העולם.

הוא היה חבר פעיל באגודה הירחית ושמו מוזכר על אבני הירח בברמינגהאם.

ביתו, אטרוריה הול, שנבנה בין 1768 ל-1771 על ידי ג'וזף פיקפורד, שוחזר כחלק מפסטיבל הגנים של סטוק-און-טרנט ב-1986 וכיום הוא חלק ממלון ארבעה כוכבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וזאיה ודג'ווד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Midgley, Clare (1992). Women Against Slavery. New York: Routledge. p. 56. ISBN 0-203-64531-6.