ג'וזף דלטון הוקר

ג'וזף דלטון הוקר
Joseph Dalton Hooker

לידה	30 ביוני 1817 היילסוורת', הממלכה המאוחדת
פטירה	10 בדצמבר 1911 (בגיל 94) סאנינגדייל, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	St Anne's Church, Kew
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
שפות היצירה	אנגלית
השכלה	אוניברסיטת גלאזגו
בן או בת זוג	פרנסס הוקר (1851–1874 (כ־23 שנים)) Hyacinth Symonds Hooker (22 באוגוסט 1876 – ערך בלתי־ידוע)
ילדים	Harriet Anne Hooker Thiselton-Dyer, Charles Paget Hooker, Grace Ellen Hooker, Richard Symonds Hooker, William Henslow Hooker, Marie Elizabeth Hooker, Brian Harvey Hodgson Hooker, Reginald Hawthorn Hooker, Joseph Symonds Hooker
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית מדליית קלארק (1885) מדליית דרווין-וולאס (1908) מדליית קוטניוס (1900) מדליית ליניאוס (1888) עמית החברה האתנולוגית של לונדון מדליית הכבוד של ויקטוריה (1897) מדליית דרווין (1892) מדליית אלברט (1883) אביר מפקד בכיר במסדר כוכב הודו (1897) חבר במסדר האמבט (1869) מדליית קופלי (1887) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (30 ביוני 1907) המדליה המלכותית (1854) אביר מפקד במסדר כוכב הודו (1977) עמית כבוד של החברה המלכותית טה אפראנגי מדליית המייסדים (1883)
חתימה

סר ג'וזף דלטון הוקר (אנגלית: Sir Joseph Dalton Hooker; 30 ביוני 1817 – 10 בדצמבר 1911) היה בוטניקאי וחוקר ארצות בריטי במאה ה-19. הוא הוא היה מייסד הבוטניקה הגאוגרפית וחברו הקרוב של צ'ארלס דרווין. במשך 20 שנה כיהן כמנהל גני קיו, בעקבות אביו, ויליאם ג'קסון הוקר, וקיבל את אותות הכבוד הגבוהים ביותר למדע הבריטי, האקסלי, 1918 וטוריל, 1963.

ביוגרפיה

דגרוטיפ של הוקר מאת ויליאם אדארד קילברן, בסביבות 1852

ילדות ונעורים

הוקר נולד בהאלספורת', סאפוק, אנגליה. הוא היה בנם השני של מריה שרה טרנר, בתו הבכורה של הבנקאי דוסון טרנר, ושל הבוטניקאי המפורסם ויליאם ג'קסון הוקר, פרופסור לבוטניקה בגלאזגו. מגיל שבע שמע הוקר את הרצאותיו של אביו באוניברסיטת גלאזגו וגילה עניין מוקדם בתפוצת צמחים ובמסעות של חוקרי ארצות כגון קפטן ג'יימס קוק. הוא למד בתיכון בגלאזגו והמשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת גלאזגו, משם קיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1839.

ראשית קריירה

התואר של הוקר איפשר לו להתקבל לשירות הרפואי של הצי. הוא הצטרף למשלחת רוס לאנטארקטיקה, שמטרתה הייתה להגיע אל הקוטב הדרומי המגנטי, בתפקיד עוזר לרופא המשלחת באונייה ארבוס. במשלחת זו ניתנה להוקר גישה חופשית לספרייה הפרטית של ריצ'רד קלמנט מודי, אז מושל איי פוקלנד. הוקר תיאר את הספרייה כ"מצוינת" ופיתח ידידות קרובה עם מודי.

ב-1851 נשא הוקר לאישה את פרנסס הרייט הנסלאו (1874-1825), בתו של המורה של דרווין, ג'ון סטיבנס הנסלואו. נולדו להם שלוש בנות וארבעה בנים.

בניו, וילי ובריאן

הוקר התכתב בקביעות עם המדען הממשלתי הראשי בניו זילנד, סר ג'יימס הקטור. בשנת 1869 שלח את בנו וילי (בן 15) להתגורר עם הקטור, שאך זה נישא. וילי היה חולני וירק דם, ומזג אוויר חם יותר הומלץ לבריאותו. אף כי היה מחונך ומנומס, היה וילי עצלן. הקטור שלח אותו לשייט באוניית קיטור ממשלתית בשם "סטורט", עם בנו של שר ההגנה, קולונל תיאודור הולטיין, אף הוא בן 15. לאחר שמונה חודשים, במצב בריאות משופר, שלח הקטור את וילי הביתה, לאנגליה ואמר, כי הוא השתפר בהרבה. אביו הכיר תודה והופתע, כשווילי עבר בהצלחה את הבחינה לשירות הציבורי. הוא קיבל משרת ניהול במשרד ההודי, וחי עד גיל 89.

הבן השלישי, בריאן, לעומת זאת, היה, "אכזבה גדולה" לאביו. הוא הוסמך כגאולוג ומהנדס מכרות, בבית הספר המלכותי למכרות, אך כיון שלא הצליח למצוא עבודה בבריטניה, היגר לאוסטרליה, שם נשא אישה. הוא התפטר ממשרת מרצה בקווינסלנד כדי לההשקיע (עם אחיו וילי) בחברה ידועת-שם אך דלת אמצעים לכריית זהב, חברת קווינסלנד לחקר מינרלים, שקרסה. ג'וזף נחרד; בריאן לא הצליח לפרנס את אשתו וילדיו או למצוא תעסוקה.

עבודתו

מסע לאנטארקטיקה

ערך מורחב – משלחת רוס לאנטארקטיקה

המשלחת הראשונה של הוקר, בהנהגת ג'יימס קלארק רוס, הפליגה בשתי ספינות, אה"מ ארבוס (1826) ואה"מ טרור (1813). היה זה מסע החקר הגדול האחרון שנעשה כולו בספינות מפרש בלבד. הוקר היה הצעיר ב-128 אנשי הצוות. הוא הפליג ב"ארבוס" והיה עוזר לחוקר רוברט מקורמיק, שנוסף להיותו רופא הספינה, קיבל הוראה לאסוף דגימות זואולוגיות וגאולוגיות. הספינות הפליגו ב-30 בספטמבר 1839. לפני צאתם לאנטארקטיקה, ביקרו במדיירה, טנריף, סנטיאגו, כף ורדה והאי סנטה מריה בארכיפלג קייפ ורדה, ארכיפלג פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש, טרינדדה מזרחית לברזיל, סנט הלנה וכף התקווה הטובה. הוקר אסף צמחים בכל אתר ובמהלך המסע צייר צמחים אלה ודגימות של אצות ובעלי חיים ימיים, שהועלו ברשת אל הסיפון.

מוות וקבורה

ב-10 בדצמבר 1911, לאחר מחלה קצרה ולכאורה לא רצינית, הוקר מת בשנתו, בביתו שבברקשייר. אלמנתו דחתה הצעה מכנסיית ווסטמינסטר לקבור אותו לצד דרווין, בתנאי שגופת הוקר תישרף תחילה. הוקר נקבר, בהתאם למשאלתו, לצד אביו בחצר כנסיית סנט אן, לא רחוק מגני קיו. את לוח הזיכרון שלו בכנסייה, מעוטר בחמישה צמחים, עיצבה מטילדה סמית'.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וזף דלטון הוקר בוויקישיתוף

• כתבי ג'וזף דלטון הוקר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)