ג'וזף שטיגליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזף שטיגליץ
Joseph Stiglitz
Joseph E. Stiglitz, 2019 (cropped).jpg
לידה 9 בפברואר 1943 (בן 79)
גרי, אינדיאנה, אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה, screening עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גרי, אינדיאנה, אינדיאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט סולו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט David S. Sibley, Uri Possen, ריק לוין, Anton Korinek, Ian Lindsay Gale, Susan E. Skeath, Richard Arnott, Joseph von Rosthorn Farrell, Andres Rodriguez-Clare, Andrew Kosenko, Ravi Kanbur, Richard J. Gilbert עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג אניה שיפרין (28 באוקטובר 2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.josephstiglitz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וזף יוג'ין "ג'ו" שטיגליץאנגלית: Joseph Eugene "Joe" Stiglitz; נולד ב-9 בפברואר 1943) הוא כלכלן יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001 וזוכה מדליית ג'ון בייטס קלארק.

שטיגליץ, מן הכלכלנים הידועים של זמננו, פרסם בנוסף למחקרים כלכליים גם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב. הוא ידוע במיוחד בזכות ביקורתו על הגלובליזציה ועל מוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, ביקורת אותה השמיע בעודו מחזיק בעמדת סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיגליץ נולד בעיר גארי שבמדינת אינדיאנה שבארצות הברית, בן לזוג יהודים בשם שרלוט ונתניאל שטיגליץ. בשנים 19601964 למד במכללת אמהרסט ואחרי כן במכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). אחר–כך המשיך בזכות מלגת פולברייט בלימודיו באוניברסיטת שיקגו. אחרי השלמת לימודיו היה חבר סגל אוניברסיטאות סטנפורד, אוקספורד ייל ופרינסטון. כיום שטיגליץ הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה ועורך במשותף של המגזין The Economists' Voice. נבחר כחבר זר של האקדמיה הבריטית ב-1993.

שטיגליץ נישא שלוש פעמים, האחרונה שבהן בשנת 2004.

נוסף לכהונותיו האקדמיות שימש שטיגליץ במהלך השנים גם יועץ למדיניות כלכלית עבור ממשל ביל קלינטון בין השנים 1997-1995 וכן שימש סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי בין השנים 2000-1997. אחרי המחאות החריפות נגד ארגונים כלכליים בינלאומיים, ובמיוחד אחרי מפגש ארגון הסחר העולמי בסיאטל (ארצות-הברית) בשנת 1999 נדחף שטיגליץ לעזוב את כהונתו בבנק העולמי על ידי סגן שר האוצר האמריקני לורנס סמרס. אחרי פרישתו מן הבנק ייסד שטיגליץ את ה"יוזמה לדיאלוג מדיניות" (IPD) שמטרתה לסייע למדינות מתפתחות לבחון חלופות מדיניות ולאפשר השתתפות אזרחים רחבה יותר בקביעת מדיניות כלכלית.

מחקרו העיקרי של שטיגליץ נגע ל"מיסוך" (Screening), טכניקה המשמשת סוכן כלכלי אחד לצורך שאיבת מידע פרטי מסוכן אחר. על תרומתו זו לתאוריה של מידע א-סימטרי זכה שטיגליץ בפרס נובל, יחד עם ג'ורג' אקרלוף ומייקל ספנס.

שטיגליץ פרסם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב כמו "סוציאליזם לאן", ספר המספק מבוא לתאוריות שמאחורי הכישלון הכלכלי במזרח אירופה ותפקיד המידע הלא שלם בשווקים. בשנת 2002 פרסם את "אי נחת בגלובליזציה" שבו טען כי קרן המטבע הבינלאומית מציבה את עניינה של "בעלת המניות העיקרית" בה, ארצות הברית, מעל לזה של המדינות העניות שלהן נועדה הקרן לעזור. בשנת 2003 פרסם ספר בשם "שנות התשעים העליזות", הכולל ניתוח של עלייתה ונפילתה של הבורסה בשנות התשעים. בשנת 2008, פרסם את "לתקן את הגלובליזציה", ספר המזהה את הבעיות המרכזיות בתהליכי הגלובליזציה ומציע פתרונות מעשיים לפתרונן.

בשנת 2014 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת המדינה של אריזונה[1].

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וזף שטיגליץ בוויקישיתוף

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Honorary Degrees, Arizona State University