ג'וייס ג'קובסון קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וייס ג'קובסון קאופמן
Joyce Jacobson Kaufman
קאופמן ב-1964
קאופמן ב-1964
לידה 21 ביוני 1929
ניו-יורק
פטירה 26 באוגוסט 2016 (בגיל 87)
בלטימור
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת ג'ונס הופקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ג'ונס הופקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית גרוון-אולין (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'וייס ג'קובסון קאופמןאנגלית: Joyce Jacobson Kaufman; ‏21 ביוני 1929, ניו יורק ארצות הברית26 באוגוסט 2016, בלטימור) הייתה אשת אשכולות יהודייה-אמריקאית שפעלה במגוון תחומים: כימיה, פיזיקה, רוקחות, ביורפואה (אנ'), מחשבי על ועוד.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וייס נולדה בברונקס ניו יורק ב-21 ביוני 1929 למשפחה יהודית מסורתית. הוריה רוברט ושרה ג'קובסון התגרשו כשהייתה בת 6, וג'וייס עברה עם אמה לבלטימור. ב-1940 האם נישאה לאברהם דויטש, יליד ריגה שלפני שהגיע לארצות הברית חי 7 שנים בארץ ישראל. דויטש התייחס לג'וייס כבת שלו.

ג'וייס, לדבריה, החליטה להיות כימאית כבר בגיל 8, בעקבות קריאת ביוגרפיה של מארי קירי. באותה שנה גם הגיעה לראשונה לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, לקורס קיץ במדעים לילדים מחוננים.

ג'וייס נישאה ב-1948 לסטנלי קאופמן, הם התגרשו ב-1982. לזוג בת יחידה ג'אן קריל, ילידת 1955 שבבגרותה הוסמכה לרבנות. ג'ויס נישאה בשנית לוולטר קוסקי (Walter Koski).[1] ב-1991, בגיל 62, בעקבות הרעה במצבה הבריאותי, לא יכלה להמשיך בפעילותה המדעית. קוסקי הוא שהשלים את מאמריה האחרונים, וליווה אותה בהמשך חייה עד מותו ב-2011.

השכלה ומסלול מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקאופמן תואר ראשון בהצטיינות בכימיה - 1949. תואר שני - 1959 ודוקטורט בכימיה פיזיקלית - 1960, כולם מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. דוקטורט נוסף בפיזיקה תאורטית מהסורבון בפריז - 1963.

לאחר גמר לימודיה לתואר ראשון, בשנים 1949 – 1952, קאופמן עבדה במרכז המחקר הכימי של צבא ארצות הברית (אנ'). ב-1952 חזרה לג'ונס הופקינס כחוקרת במעבדה לכימיה פיזיקלית של וולטר קוסקי, במהלך עבודתה שם עשתה את התואר השני והדוקטורט, בהנחיית קוסקי. עם סיום הדוקטורט עברה לקבוצת הכימיה קוונטית של המרכז למחקרים מתקדמים של חברת חברת גלן ל. מרטין (לימים מרטין מריאטה). שם עבדה מ-1960 ועד 1969 בתחילה כחוקרת ובהמשך כמנהלת הקבוצה. בשנים 1962 – 1963 לקחה חופשה ועברה לפריז לשם הוזמנה כמדענית אורחת בסורבון שם גם עשתה את הדוקטורט השני. ב-1969 חזרה לג'ונס הופקינס לתפקיד של מדענית מחקר (Principal Research Scientist), משרה אותה שמרה עד צאתה לגמלאות. בהמשך קיבלה משרת פרופסור חבר (Associate Professor) לתורת האלחוש בבית הספר לרפואה של ג'ונס הופקינס, בהמשך מונתה גם למשרת פרופסור חבר לכירורגיה פלסטית. ג'ויס מעולם לא קודמה למעמד של פרופסור מן המניין.

פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה המדעית והמקצועית של קאופמן השתרעה על תחומי מחקר מדעי והנדסי רחבים: מדלק טילים, דרך תכנון תרופות (אנ'), קידוד ביו-רפואי (Biomedical coding), ועד כימיה קוונטית, תוך הפצת השימוש במחשבי על בתחומי הכימיה.

קאופמן פיתחה את הגישה של טופולגיה קונפורמית (conformational topology) ויישמה אותה למולקולות ביו-רפואיות (biomedical molecules). היא חקרה את ההשפעות הקליניות של תרופות נוגדות דיכאון וסמים נרקוטיים. ב-1980, פרסמה מאמר פורץ דרך בו תיארה שיטה חדשה לסימון פחמימות סרטניות מסוימות.

קאופמן עסקה בניתוח תאורטי בשיטות כימיה קוונטית של השפעת תרופות, ביניהן תרופות פסיכיאטריות. באמצעות המודלים התאורטיים שפיתחה ניתן היה לבחון את המבנה המולקולרי המדויק של תרופות מתוכננות, ולנבות מראש את מידת הרעילות שלהן.

לצורך מחקריה התמחתה בשימוש במחשבי על. היא עבדה במחשבים של מרכז חישובי העל של NSF בסן-דייגו.

הפליה מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתה האחרונה בבית הספר התיכון לא אפשרו לה ללמוד מתמטיקה: "כי זה לא יאה לבנות". ב-1945 אוניברסיטת ג'ונס הופקינס לא קיבלה נשים וקאופמן התקבלה "כסטודנטית במעמד מיוחד" (special student). כאשה גם לא התקבלה לאחוות המצטיינים פי בטא קפא אף על פי שלפי הישגיה האקדמיים הייתה ראויה לכך.

קאופמן, למרות הישגיה הרבים, לא קודמה לדרגת פרופסור מהמניין ומעולם לא קיבלה קביעות (tenure), לדעתה זה בגלל היותה אישה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]