ג'ויס דידונטו

**ג'ויס דידונטו**
**Joyce Didonato**
לידה	13 בפברואר 1969 (בת 55); קנזס, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1999
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה ויצ'יטה, Academy of Vocal Arts, Bishop Miege High School
סוגה	אופרה
סוג קול	מצו סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	Virgin Classics, EMI, Hyperion, Naxos, Avie, Archiv
שיתופי פעולה בולטים	Yannick Nézet-Séguin, Antonio Pappano
פרסים והוקרה	Echo Klassik Female Singer of the Year (2010); Echo Klassik Female Singer of the Year (2017); Echo Klassik Female Singer of the Year (2013); פרס הנדל (2018); דוקטור לשם כבוד (23 במאי 2014); Echo Klassik Female Singer of the Year (2015); פרס גראמי; פרס ריצ'רד טאקר ;
	joycedidonato.com
	פרופיל ב-IMDb

ג'ויס דידונטו (באנגלית Joyce DiDonato; נולדה ב-13 בפברואר 1969) ילידת ארצות הברית, היא זמרת מצו סופרן קולטורה לירית. נחשבת לאחת הזמרות הטובות ביותר כיום בתחום האופרה והשיר האמנותי. מופיעה תחת שרביטם של גדולי המנצחים והתזמורות המפורסמות ביותר בעולם. הקליטה עשרות תקליטורים וזכתה בפרסים ועיטורים רבים.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דידונטו נולדה ב-13 בפברואר 1969 ב-Prairie Village, קנזס, בשם ג'ויס פלהרטי (Flaherty). אביה, דונלד פלהרטי, היה אדריכל עצמאי שתכנן בתים באזור. ניצח על המקהלה בסנט אן, הכנסייה הקתולית המקומית, שם פגש את אמה של דידונאטו, קלייר, שהייתה נגנית העוגב של הכנסייה. דידונאטו הייתה השישית מתוך שבעה ילדים. אביה נפטר ב-2006, אמה ב-2007^[2]. דידונטו למדה באוניברסיטת וויצ'יטה סטייט, במטרה להכשיר עצמה להוראת מוזיקה^[3]. עם סיום לימודיה ב-1992 בחרה להתרכז בקריירה אופראית ונרשמה לאקדמיה לאומנויות ווקאליות בפילדלפיה ולהכשרה נוספת באמצעות תוכניות זמרים בלהקות האופרה בסן פרנסיסקו, סנטה פה ויוסטון^[4].

קרירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרירה המוזיקלית של דידונטו נעצרה כאשר הצטרפה לתוכנית הזמרים באופרת סנטה פה (1992) ולתוכנית האומנים הצעירים של יוסטון גראנד אופרה. במשך שלוש שנים היא עסקה בשינויי טכניקה ובשיפור קולה^[3]. לאחר שסיימה את לימודיה ביוסטון, ניסתה לקבל חוזה באחד מבתי האופרה בעולם ורק בפריז הצליחה. הופעתה הראשונה במטרופולין בניו יורק הייתה בהיותה בת 35 וגם את חוזה הקלטות הראשון קיבלה רק בהיותה בת 33^[5]. פריצת הדרך האמנותית שלה התרחשה בין השנים 1999 ל-2002, במהלכן התקדמה מאלמוניות מוחלטת למעמד של כוכבת בינלאומית והפכה לאחת המצו-סופרן הקולורטורה המבוקשות ביותר של תחילת המאה ה-21^[3].

מ-1999 ועד היום, הופיעה דידונטו בבתי אופרה חשובים רבים, ביניהם המטרופוליטן אופרה, לה סקאלה, יוסטון, האופרה של פריז, התיאטרון הלאומי בטוקיו, בית האופרה המלכותי בקובנט גרדן בלונדון, התיאטרון הגדול בז'נבה ובפסטיבלים רבים ברחבי העולם^[1]. הופעתה ב-2009 בתפקיד רוזינה באופרה של רוסיני "הספר מסביליה" באופרה המלכותית בלונדון, זכתה לפרסום רב, לאו דווקא מוזיקלי. דידונטו שברה את רגלה במערכה הראשונה, אך למרות הכאבים העזים המשיכה בהופעתה עוד שלוש שעות עד סיום האופרה ורק אז התפנתה לטיפול בבית חולים^[6]^[7].

כמה מהצלחותיה הגדולות ביותר היו ברפרטואר הבארוק, במיוחד האופרות של הנדל, ביניהן אלצ'ינה, אריודנטה, דג'נירה (הרקולס), אלמירה (פלורידנטה), וססטו (ג'וליו צ'זארה), ובבל קנטו באיטלקית. הביקורות תיארו את הופעותיה כבולטות בטוהר קול הנוצץ, הטכניקה מעולה ויכולת דרמטית בעחת עוצמה רבה. בנוסף לרפרטואר הברוק דידונטו מצטיינת גם בתפקידים של קלילות והומור, כגון הגיבורות בקומדיות של רוסיני^[8]. היא גם שרה תפקידים רבים של מוצרט, ביניהם כרובינו (נישואי פיגארו) ודונה אלווירה (דון ג'ובאני), ובעוד היא התרחקה מוורדי ופוצ'יני. הרפרטואר שלה כולל גם את ברליוז, בליני ומלחינים עכשוויים כמו מייקל דאוג'רטי וג'ייק הגי (האחות הלן ב"איש מת מהלך"). דידונטו גם בעלת רפרטואר רחב בשדה השיר האמנותי. הרסיטלים שלה כוללים מגוון יצירות, מדואטים של הנדל לשירים ספרדיים, לידר של שוברט, שירים של פורה, שירים מאת ברנשטיין ושירים אמריקאים אחרים^[1]^[4].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דידונטו מרבה להקליט בחברות חשובות, בהן - Virgin Classics, EMI, Hyperion, Naxos, Avie, Archiv, דויטשה גרמופון TDK ועוד. הדיסקוגרפיה הרחבה שלה כוללת שבעה אלבומי סולו, בנוסף להקלטות עם אמנים אחרים.

במהלך הקריירה שלה הקליטה דידונטו כ-30 תקליטורים בהם הייתה סולנית או השתתפה עם זמרים אחרים. כן השתתפה בארבע קלטות וידאו ובשני אלבומים המוקדשים רק לה. בין הקלטותיה החשובות נמצאות אופרות מאת הנדל, מוצרט, ויוואלדי, ברליוז וג'ק האגי. במסגרת השיר האומנותי הקליטה בין השאר את מסע החורף מאת שוברט בלווי יניק נזה סגין^[9], שירים מאת פאיה, גרנדוס ואחרים, שירי עם אמריקניים ויצירות מאת ברנשטיין וקופלנד^[5], שירים מאת רוסיני וקנטטות מאת היידן, בלווי עם המלווה אנטוניו פפאנו^[5] ועוד.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דידונטו מופיעה בקביעות באולמות הקונצרטים המובילים בעולם וזכתה בפרסים רבים על הופעותיה ותרומתה לשירה האופראית ולשיר האמנותי^[10].

להלן רשימת חלק מהפרסים בהן זכתה:

פרס ARIA (פרסים להכרה באמנות אינדיבידואלית), אשר ניתן מדי שנה ל"אמנים ווקאליים אמריקאים בעלי יכולת יוצאת דופן והבטחה שאין להכחישה"

2002: פרס ריצ'רד טאקר^[1]

2003: פרס הבכורה של האופרה העירונית של ניו יורק של ריצ'רד גולד

2006: פרס הזמר, חלק מפרסי המוזיקה השנתיים של האגודה הפילהרמונית המלכותית.

2007: פרס בוורלי סילס של מטרופוליטן אופרה^[11]

2010: פרס ECHO Klassik לזמר השנה^[12]

2010: פרס גרמופון לרסיטל השנה לרוסיני: קולברן, המוזה

2010: פרס גרמופון לאמן השנה

2012: היכל התהילה של גרמופון^[13]

2012: פרס גראמי לסולו הווקאלי הקלאסי הטוב ביותר עבור הקלטת הסולו שלה

2013: פרס ECHO Klassik לזמרת השנה

פרס מוזיקאי השנה המוזיקלי של אמריקה 2013

תואר דוקטור לשם כבוד מבית הספר ג'וליארד לשנת 2014

2014 חברות כבוד באקדמיה המלכותית למוזיקה^[14]

פרס ההצטיינות של Mu Phi Epsilon לשנת 2014

זוכה פרסי המוזיקה הקלאסית הבינלאומית לשנת 2015 לרסיטל ווקאלי

2015 המגזין Limelight עבור "הקלטת השנה באופרה"

2015: פרס ECHO Klassik לזמרת השנה^[15]

2016: פרס גראמי לסולו הקולי הקלאסי הטוב ביותר

2017: פרס ECHO Klassik לזמרת השנה^[16]

2017: פרס גרמופון לרסיטל השנה: במלחמה ושלום: הרמוניה באמצעות מוזיקה^[17]

2018: פרס לורנס אוליבייה על הישג יוצא דופן באופרה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ויס פלהרטי נישאה בגיל 21 לאלכס דידונאטו, זמר אופרה, ממנו קיבלה את שם משפחתה, בגיל 21. הם התגרשו לאחר 14 שנות נישואים^[3]. בעלה השני היה המנצח האיטלקי לאונרדו ורדוני, אותו הכירה בפסטיבל האופרה של רוסיני ב-2003. הם נישאו באוגוסט 2006 והתגוררו בקנזס סיטי, קנזס^[2]. נישואיהם הסתיימו ב-2013^[18].