ג'ולייטה מזינה
.jpg) | |
| לידה |
22 בפברואר 1921 San Giorgio di Piano, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1994 (בגיל 73) רומא, איטליה |
| מקום קבורה |
Fellini tomb |
| שם לידה |
Giulia Anna Masina |
| סוגה מועדפת |
נאו-ריאליזם איטלקי, תאוריית האוטר |
| מדינה |
ממלכת איטליה, איטליה |
| תקופת הפעילות |
1948–1991 (כ־43 שנים) |
| מקום לימודים |
ספיינצה – אוניברסיטת רומא |
| בן או בת זוג |
פדריקו פליני (30 באוקטובר 1943–31 באוקטובר 1993) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ג'ולייטה אנה מזינה (באיטלקית: Giulia Anna (Giulietta) Masina; 22 בפברואר 1921 – 23 במרץ 1994) הייתה שחקנית קולנוע איטלקייה.
מזינה הייתה נשואה לבמאי הקולנוע פדריקו פליני מ-1943 ועד מותו, וכיכבה ברבים מסרטיו. ב-1945 ילדה בן שמת לאחר שבועיים. הוא היה ילדם היחיד של השניים.
מזינה מתה ממחלת הסרטן ברומא ב-1994, בגיל 73, חמישה חודשים לאחר שנפטר בעלה, פליני.[1]
סרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Paisà, בבימוי רוברטו רוסליני (1946)
- Senza pietà, בבימוי אלברטו לטואדה (1948)
- Luci del varietà, בבימוי אלברטו לטואדה ופדריקו פליני (1950)
- Persiane chiuse, בבימוי לואיג'י קומנצ'יני (1951)
- Sette ore di guai, בבימוי ויטוריו מץ ומרצ'לו מרקזי (1951)
- Cameriera bella presenza offresi..., בבימוי ג'ורג'ו פסטינה (1951)
- Wanda la peccatrice, בבימוי דואיליו קולטי (1952)
- Il romanzo della mia vita (Luciano Tajoli), בבימוי ליונלו דה פליצ'ה (1952)
- Lo sceicco bianco, בבימוי פדריקו פליני (1952)
- Europa '51, בבימוי רוברטו רוסליני (1952)
- Ai margini della metropoli, בבימוי קרלו ליצני (1953)
- Via Padova 46 (Lo scocciatore), בבימוי ג'ורג'ו ביאנקי (1953)
- Donne proibite, בבימוי ג'וזפה אמאטו (1954)
- Cento anni d'amore (episodio Purificazione), בבימוי ליונלו דה פליצ'ה (1954)
- לה סטרדה, בבימוי פדריקו פליני (1954)
- Buonanotte... avvocato!, בבימוי ג'ורג'ו ביאנקי (1955)
- Il bidone, בבימוי פדריקו פליני (1955)
- לילות כביריה, בבימוי פדריקו פליני (1957)
- Fortunella, בבימוי אדוארדו דה פיליפו (1958)
- Nella città l'inferno, בבימוי רנאטו קסטלני (1959)
- La donna dell'altro (Jons und Erdme), בבימוי ויקטור ויקאס (1959)
- חיי שעה La gran vita (Das kunstseidene mädchen), בבימוי Julien Duvivier (1960)
- ג'ולייטה של הרוחות, בבימוי פדריקו פליני (1965)
- Scusi, lei è favorevole o contrario?, בבימוי אלברטו סורדי (1966)
- Non stuzzicate la zanzara, בבימוי לינה ורטמילר (1967)
- La pazza di Chaillot (The madwoman of Chaillot), בבימוי ברוס פורבס (1969)
- ג'ינג'ר ופרד, בבימוי פדריקו פליני (1985)
- Sogni e bisogni, בבימוי סרג'ו צ'יטי (1985)
- La signora della neve (Frau Holle), בבימוי Jurai Jakubisko (1986)
- היום, אולי... (Aujord'hui, peut-ětre...), בבימוי Jean-Louis Bertuccelli (1991)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ולייטה מזינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ולייטה מזינה, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ולייטה מזינה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ולייטה מזינה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ולייטה מזינה, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ולייטה מזינה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ולייטה מזינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cowell, Alan (1994-03-24). "Giulietta Masina, Italian Actress Who Inspired Fellini, Dies at 73". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-31.
