ג'וליס

(הופנה מהדף ג'ולס)
ג'וליס
פסל אבן של מכונית בכניסה לג'וליס
שם בערבית جولس
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חוסאם כבישי
גובה ממוצע[1] ‎110 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,840 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 212
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,677 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 141
תחום שיפוט[4] 4,080 דונם
    - דירוג ארצי[2] 205
32°56′32″N 35°11′01″E / 32.9421301929094°N 35.1835901544926°E / 32.9421301929094; 35.1835901544926
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 150
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3952
    - דירוג ארצי[2] 147
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 7.0%
גילאי 10 - 14 7.4%
גילאי 15 - 19 8.5%
גילאי 20 - 29 18.3%
גילאי 30 - 44 21.6%
גילאי 45 - 59 18.0%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 7.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 3
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,108
 –  יסודי 553
 –  על-יסודי 555
מספר כיתות 45
ממוצע תלמידים לכיתה 24.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ג'וליס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.julis.co.il

ג'וליסערבית: جولس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. כל תושבי ג'וליס הם דרוזים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם כנראה בנומן "יוליוס" שהיה בשימוש על ידי הדיקטטור יוליוס קיסר ושלושת הקיסרים הראשונים של רומא: אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה, דבר אשר מעיד על תקופת הבניה הראשונה מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס עד אמצע המאה הראשונה לספירה, או מהמילה "ג'לס" בערבית (جلس) שפירושה "ישב" היות שהיישוב "יושב" על אזור יחסית שטוח ונמוך לעומת ההרים המתנשאים ממזרח ובמיוחד היישוב השכן - ירכא.

בג'וליס התקיים יישוב בתקופת התלמוד ובימי הביניים. לפי תעודות בארכיון הטורקי, במאות ה-14 וה-16 הייתה בג'וליס קהילה יהודית. ב-1388 העתיק סעדיה בן יעקב את "ספר המספיק" מאת תנחום הירושלמי "בעיר ג'ולס דעל מי בורות הסמוכה לעכו, די על שפת הים".[6] לפי יצחק בן-צבי קיומה של קהילה יהודית בתוך כפר חקלאי מובהק שאיננו מרכז מסחרי מעיד כי אנשיה עסקו גם הם בחקלאות.[7]

התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הנוכחי הוקם במאה ה-16.[דרוש מקור]

בשנת 1870, ביקר בג'וליס המטייל והחוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב כי מצא במקום כארבעים בתים, ויושביהם דרוזים. על-פי עתיקות בורות המים ואבני הגזית המשוקעות במספר בתים בכפר, הוא הציע כי הוא שוכן באתרו של יישוב עתיק. בנוסף, הוא ציין כי הכפר מוקף בעשרה דקלים תמירים, ועל גבעה סמוכה מצא וואלי המוקדש לשיח' עלי.[8]

בשנת 1517 כבש הסולטן סלים הראשון את אזור החלק המזרחי של אגם הים התיכון כולל את ארץ ישראל, עד היום ישנם שרידים ארכיאולוגים בכפר ג'ולס וסביבתו מתקופה זו. ברשימות המיסים הטורקיות מהמאה הזו שם המקום הוא Juls.

תחילת המאה ה 18[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליס אז נחשבה לאחת מענקיות ייצור הכותנה באזור, עד כדי כך שמושל עכו באותם זמנים פטר אותם מתשלום המיסים של האימפריה העות'מאנית.

תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר מוסלמי אחד, 3 נוצרים ו-442 דרוזים[9].

התקופה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע דקל היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערך בעיקר נגד צבא ההצלה, מסגרת המבצע צה"ל כבש שטחים נרחבים בגליל, כך שבסיומו היו בידי ישראל הגליל המערבי כולו, כמו גם רובו של הגליל התחתון, בזמן המבצע וכחלק משיתוף הפעולה של הדרוזים עם צה"ל וישראל סוכם עם האנשים בכפר ג'וליס (כמו גם בשאר הכפרים הדרוזיים) שהם יישארו בבתים ולא יתערבו.

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ג'וליס עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד וג'וליס חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

בג'וליס נמצא קברו של המנהיג הרוחני הקודם של העדה הדרוזית בישראל, השיח' אמין טריף, בבית שבו התגורר.

ג'וליס היא מקום מושבם של מחליפו נכדו השייח' מוואפק טריף שמכהן בתפקיד זה מאז וגר בסמיכות לבית סבו, ושל השייח' נעים כאמל הנו, קאדי בית הדין השרעי הדרוזי בישראל.

ב-5 בספטמבר 2016 ירה ראש המועצה סלמאן עאמר למוות בקבלן הגינון מוניר נבואני, לאחר שזה תקף אותו[10]. כעבור יומיים הוצת מבנה עמותת "עמירים" בג'וליס[11] ו-30 מבני משפחת עאמר עזבו זמנית את ג'וליס מחשש לנקמת דם[12].

בשנת 2018 נבחר בסיבוב השני וסאם נבואני כראש המועצה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בג'וליס 6,840 תושבים (מקום 212 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 84.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,252 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[13]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ג'מיל נבואני 1967-1983 בתוך תקופה זו היו עוד שני ראשי ראשות לתקופות קצרות , שיח' זידאן עאמר ומר סלמאן סלימאו הנו .
סאלח טריף 19931983 לימים ח"כ בכנסת ה-12 (עבודה) ושר בלי תיק
עאדל עאמר 1993-1998
סלמאן נגיב הנו 1998-2002 כיהן ראשון ברוטציה במשך 3.5 שנים
נביה נבואני 2002-2003 כיהן שני ברוטציה במשך 1.5 שנים
נדים עמאר 2003-2008
סלמאן מחמד הנו 2008-2013
סלמאן עאמר 20132016 ב-5 בספטמבר 2016 נעצר באשמת רצח ובסופו של דבר הורשע בהריגה
סלים טריף (ממלא מקום) 2016-2018 שימש כממלא מקום ראש המועצה בזמן משפט של עאמר
וסאם נבואני 2018-2024
חוסאם כבישי 2024-מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001. יצחק בן-צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמ' 168.
  7. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490
  8. ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 4
  9. ^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
  10. ^ ראש מועצת ג'וליס סלמאן עאמר יורה בקבלן מוניר נבואני בהילוך איטי פי 4, יוטיוב
  11. ^ נעה שפיגל, יומיים אחרי הרצח בג'וליס: בניין עמותה שהקים ראש המועצה הוצת, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2016
  12. ^ יפה ברנס, ג'וליס: 30 גברים עזבו זמנית מחשש לנקמת דם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 8 בספטמבר 2016
  13. ^ פרופיל ג'וליס באתר הלמ"ס
  14. ^ יאיר קראוס, אזרחי זה הכי: המכינה שתשנה את העדה הדרוזית, באתר nrg‏, 27 בינואר 2017