ג'וליס

ג'וליס
	פסל אבן של מכונית בכניסה לג'וליס
שם בערבית	جولس
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	וסאם נבואני
גובה ממוצע	‎110 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2021 (אומדן)
- אוכלוסייה	6,655 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	212
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,544 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	146
תחום שיפוט	4,310 דונם
- דירוג שטח שיפוט	205
	(למפת הגליל המערבי רגילה) ג'וליס32°56′32″N 35°11′01″E / 32.9421301929094°N 35.1835901544926°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2017	4 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2018	0.4206
- דירוג מדד ג'יני	119
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0.4%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 99.6%; אחרים: 0%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 0.4%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 99.6%; אחרים: 0%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.1%
גילאי 5 - 9	6.9%
גילאי 10 - 14	7.9%
גילאי 15 - 19	9.3%
גילאי 20 - 29	18.5%
גילאי 30 - 44	21.1%
גילאי 45 - 59	17.5%
גילאי 60 - 64	3.7%
גילאי 65 ומעלה	7.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך
סה"כ בתי ספר	3
– יסודיים	2
– על-יסודיים	2
תלמידים	1,187
– יסודי	592
– על-יסודי	595
מספר כיתות	49
ממוצע תלמידים לכיתה	24.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
	פרופיל ג'וליס נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס

ערך זה עוסק במועצה מקומית בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ג'וליס (פירושונים).

ג'וליס (בערבית: جولس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. כל תושבי ג'וליס הם דרוזים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם כנראה בנומן "יוליוס" שהיה בשימוש על ידי הדיקטטור יוליוס קיסר ושלושת הקיסרים הראשונים של רומא: אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה, דבר אשר מעיד על תקופת הבניה הראשונה מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס עד אמצע המאה הראשונה לספירה, או מהמילה "ג'לס" בערבית (جلس) שפירושה "ישב" היות שהיישוב "יושב" על אזור יחסית שטוח ונמוך לעומת ההרים המתנשאים ממזרח ובמיוחד היישוב השכן-ירכא.

בג'וליס התקיים יישוב בתקופת התלמוד ובימי הביניים. לפי תעודות בארכיון הטורקי, במאות ה-14 וה-16 הייתה בג'וליס קהילה יהודית. ב-1388 העתיק סעדיה בן יעקב את "ספר המספיק" מאת תנחום הירושלמי "בעיר ג'ולס דעל מי בורות הסמוכה לעכו, די על שפת הים".^[3] לפי יצחק בן-צבי קיומה של קהילה יהודית בתוך כפר חקלאי מובהק שאיננו מרכז מסחרי מעיד כי אנשיה עסקו גם הם בחקלאות.^[4]

היישוב הנוכחי הוקם במאה ה-16.^[^{דרוש מקור]}

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ג'וליס עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד וג'וליס חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

בג'וליס נמצא קברו של המנהיג הרוחני הקודם של העדה הדרוזית בישראל, השיח' אמין טריף, בבית שבו התגורר.

ג'וליס היא מקום מושבם של מחליפו נכדו השייח' מוואפק טריף שמכהן בתפקיד זה מאז וגר בסמיכות לבית סבו, ושל השייח' נעים כאמל הנו, קאדי בית הדין השרעי הדרוזי בישראל.

ב-5 בספטמבר 2016 ירה ראש המועצה סלמאן עאמר למוות בקבלן הגינון מוניר נבואני, לאחר שזה תקף אותו. האירוע כולו נתפס במצלמות האבטחה של בניין המועצה^[5]. כעבור יומיים הוצת מבנה עמותת "עמירים" בג'וליס^[6]. בעקבות האירוע עזבו זמנית את ג'וליס 30 מבני משפחת עאמר מחשש לנקמת דם.^[7] צו איסור פרסום הוצא על מהות הסכסוך בינו לבין נבואני^[8].ב-28 ביולי 2020 הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ברצח^[9]

בשנת 2018 נבחר בסיבוב השני וסאם נבואני כראש המועצה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2021 (אומדן), מתגוררים בג'וליס 6,655 תושבים (מקום 212 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לג'וליס דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 71.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 7,252 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).^[10]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'וליס יש שני אתרים היסטוריים בולטים.

קבר שיח' עלי פארס
ביתו וקברו של השיח' אמין טריף שהיה שנים רבות מנהיג העדה הדרוזית במדינת ישראל.

אתרים נוספים בכפר:

בית המורשת הדרוזית
מכינת קדם-צבאית ארזי הגליל^[11]
גני אל מונא - גן נרחב ומטופח שנוצר על ידי אחד מתושבי הכפר לזכר אמו. בגן יש צמחייה עשירה, מים זורמים בתעלות ומפלים, מבנים שונים כמו טחנת רוח ופסלים שונים. המקום משמש אתר תיירותי.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


שם	תקופת כהונה	הערות
ג'מיל נבואני	1967-1983
סאלח טריף	1993–1983	לימים ח"כ בכנסת ה-12 (עבודה) ושר בלי תיק
עאדל עאמר	1993-1998
סלמאן נגיב הנו	1998-2002	כיהן ראשון ברוטציה במשך 3.5 שנים
נביה נבואני	2002-2003	כיהן שני ברוטציה במשך 1.5 שנים
נדים עמאר	2003-2008
סלמאן מחמד הנו	2008-2013
סלמאן עאמר	2013–2018	ב-5.9.2006 נעצר באשמת רצח
וסאם נבואני	2018–מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'וליס בוויקישיתוף

פרופיל ג'וליס נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס

מידע על אתר ג'וליס, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
רותם בר כהן, ג'וליס, הכפר הדרוזי שלא הכרתם, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2021

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף דצמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001. יצחק בן-צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמ' 168.
^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490
^ ראש מועצת ג'וליס סלמאן עאמר יורה בקבלן מוניר נבואני בהילוך איטי פי 4, יוטיוב
^ נעה שפיגל, יומיים אחרי הרצח בג'וליס: בניין עמותה שהקים ראש המועצה הוצת, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2016
^ יפה ברנס, ג'וליס: 30 גברים עזבו זמנית מחשש לנקמת דם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 8 בספטמבר 2016
^ בש"פ 7217/17 מדינת ישראל נ' סלמאן עאמר
^ חסן שעלאן, "ירה 7 כדורים": ראש מועצת ג'וליס לשעבר הורשע ברצח, באתר ynet, 28 ביולי 2020
^ פרופיל ג'וליס באתר הלמ"ס
^ יאיר קראוס, אזרחי זה הכי: המכינה שתשנה את העדה הדרוזית, באתר nrg‏, 27 בינואר 2017

הכניסה לגן אל מונה
גן אל מונה
בית שיח' אמין טריף

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף דצמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019

[3] עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001. יצחק בן-צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמ' 168.

[4] יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490

[5] ראש מועצת ג'וליס סלמאן עאמר יורה בקבלן מוניר נבואני בהילוך איטי פי 4, יוטיוב

[6] נעה שפיגל, יומיים אחרי הרצח בג'וליס: בניין עמותה שהקים ראש המועצה הוצת, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2016

[7] יפה ברנס, ג'וליס: 30 גברים עזבו זמנית מחשש לנקמת דם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 8 בספטמבר 2016

[8] בש"פ 7217/17 מדינת ישראל נ' סלמאן עאמר

[9] חסן שעלאן, "ירה 7 כדורים": ראש מועצת ג'וליס לשעבר הורשע ברצח, באתר ynet, 28 ביולי 2020

[10] פרופיל ג'וליס באתר הלמ"ס

[11] יאיר קראוס, אזרחי זה הכי: המכינה שתשנה את העדה הדרוזית, באתר nrg‏, 27 בינואר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק