ג'ון בויד דאנלופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'ון בויד דאנלופאנגלית: John Boyd Dunlop,‏ 5 בפברואר 1840 - 23 באוקטובר 1921) היה ממציא סקוטי, אשר פעל באירלנד. המציא את הצמיג המתנפח השימושי. זאת עשה לאחר שכבר הייתה בנמצא המצאה דומה, שלא נוצלה, עליה כבר נרשם פטנט באמצע המאה ה-19, כ-40 שנה קודם לכן.

ג'ון בויד דאנלופ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון בויד דאנלופ נולד ב-1840 בדרגהורן (Dreghorn), במחוז צפון איירשייר (North Ayrshire) שבסקוטלנד. הוא למד בצעירותו וטרינריה בבית הספר המלכותי ללימודי וטרינריה (Royal (Dick) School of Veterinary Studies, כיום חלק מאוניברסיטת אדינבורו), אותו סיים בגיל 19. במשך קרוב לעשר שנים הוא עסק במקצוע זה במחוז הולדתו, וב-1867 העתיק את מקום מגוריו לדאונפטריק (Downpatrick) שבצפון אירלנד, שם הקים, יחד עם אחיו ג'יימס, מרפאה וטרינרית. בשנת 1871 הוא נישא למרגרט סטיבנסון (Stevenson) וברבות השנים נולדו להם בת ובן. לאחר מכן דאנלופ פתח מרפאה וטרינרית בבלפסט, אשר באמצע שנות השמונים הייתה אחת הגדולות ביותר באירלנד (אז חלק מבריטניה).

הצמיג המתנפח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אמצע המאה ה-19 היו כלי הרכב בעלי גלגלים קשיחים, לרוב היו אלה גלגלי עץ בעלי חישוקי מתכת. הסקוטי רוברט ויליאם תומסון (Thomson) היה הראשון שניסה להקיף את הגלגל בעור ובין החישוק לגלגל קבע צינור גומי מנופח שיבלום ברכות את זעזועי הדרך. רעיונו של תומסון נזנח בשל טכניקת עיבוד הגומי שלא הייתה מפותחת דיה. בכל זאת, נרשם פטנט על המצאתו בבריטניה ב-1845, בצרפת ב-1846 ובארצות הברית ב-1847.

המצאתו מחדש של הצמיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמיג המתנפח הראשון של דאנלופ

דאנלופ רכש ידע-מה בכל הנוגע לגומי עוד בעת היותו וטרינר. באוקטובר 1887, בעת היותו בבלפסט, דאנלופ התקין את הצמיג המתנפח (על פי גרסה אחת, תחילה כאלתור, על בסיס צינור השקיה) על גלגל עץ. בהמשך השווה את התוצאה לגלגל מתכת אשר פירק מן התלת אופן של בנו. בעוד גלגל המתכת נעצר לאחר זמן קצר, גלגל העץ המרופד בגומי המשיך להתגלגל עד שנחבט בשער שבקצה החצר. כיוון שכך, הרכיב צמיגים מתנפחים בשני הגלגלים האחוריים של התלת אופן. כאשר אלה שיפרו משמעותית את ביצועי התלת אופן, עבר דאנלופ לניסויים באופניים בתוצאות מעודדות. לאחר בחינות מעודדות נוספות, כולל במגרשי ספורט, פנה דאנלופ, שלא ידע על המצאתו של תומסון, לרישום פטנט, וזאת נעשה בסוף 1888. ההמצאה קיבלה דחיפה אדירה לאחר שב-1889 רוכב האופניים האירי ווילי יום (Hume) ניצח במרוצים, תוך שימוש בצמיגי גומי, תחילה בבלפסט, עת ניצח ב-18 במאי את כל ארבעת המקצים בהם השתתף. אחר כך, בליברפול, הוא ניצח בכל המקצים פרט לאחד.

נשיא מועדון רוכבי האופניים של אירלנד, הארווי דו קרוס (Du Cros), אשר בניו היו בין המפסידים באותם מרוצים, בא בדברים עם דאנלופ, ויחדיו ייסדו חברה אשר ברשותה היו הזכויות לניצול הפטנט שרשם דאנלופ. ב-1890 נודע לדאנלופ על הפטנט שרשם תומסון, וב-1891 הוא אף קיבל הודעה רשמית על כך שהפטנט מ-1888 אינו תקף. בכל זאת, אם כי החברה נתקלה בקשיים עקב כך, היא הצליחה להמשיך לפעול, אך באותו שלב פנתה לשוק האופניים וכלי הרכב הקלים, אשר שגשג באותה תקופה. דאנלופ עזב את המרפאה הוטרינרית ב-1892 ועבר לדבלין. הוא פרש מחברת הצמיגים, אשר נקראת עד היום על שמו, בשנים 1895–1896, ובעת פרישתו קיבל כמות מסוימת של מניות.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאנלופ פרש מעסקי הצמיגים ממש לפני שנפתח לתעשיית הצמיגים שוק הרכב המנועי. כך, הצלחתו הכספית האישית הייתה מתונה יחסית. לאחר עיסוקו בגומי ובצמיגים, ממנו פרש, המשך פעילותו היה בעסקי הבדים. דאנלופ הלך לעולמו בדבלין ב-1921.

דאנלופ על אופניים, 1915 בערך

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • B. W. Best, Dunlop, John Boyd (1840–1921), rev. Trevor I. Williams, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון בויד דאנלופ בוויקישיתוף