ג'ון בורגוין
 | |
| דיוקן משנת 1766; צויר בידי ג'ושוע ריינולדס. | |
| לידה |
24 בפברואר 1722 בדפורדשייר, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
4 באוגוסט 1792 (בגיל 70) מייפייר, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מקום קבורה | מנזר וסטמינסטר |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה  |
| השכלה |
בית הספר וסטמינסטר |
| בן או בת זוג |
Charlotte Stanley (1749–?) Susan Caulfield |
| צאצאים |
John Fox Burgoyne, Maria Sophia Burgoyne, Charlotte Elizabeth Burgoyne |
| השתייכות |
ממלכת בריטניה הגדולה |
| תקופת הפעילות | 1743–1784 (כ־41 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי; ממלכת אירלנד | |
| פעולות ומבצעים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חבר בית הנבחרים הבריטי | |
  | |
ג'ון בורגוין (באנגלית: John Burgoyne; 24 בפברואר 1722 – 4 באוגוסט 1792) היה גנרל, מחזאי ופוליטיקאי בריטי, חבר בית הנבחרים הבריטי מ-1761 ועד לפטירתו. בורגוין היה מעורב במלחמת שבע השנים ומלחמת העצמאות של ארצות הברית. במהלך מלחמת שבע השנים היה מעורב בורגוין בהגנה הבריטית הרגלית על ממלכת פורטוגל מפני פלישת ספרד הבורבונית. בורגוין מונה למפקד צבאי בקנדה ופיקד על הכוחות הבריטים במהלך ההפסד החריף בקרב סרטוגה. בורגוין היה חבר המועצה המלכותית תחת ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון בורגוין נולד בבדפורדשייר בשנת 1722. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר בוסטמינסטר, הוא הצטרף לצבא הבריטי כפרש ברגימנט ההוסרים ה-13 בשנת 1740. בורגוין היה בן זוגה של בתו של הרוזן מדרבי והתכוון להציע לה נישואים. הרוזן לא היה מרוצה מהנישואין והעניק לבורגוין סכום כסף קטן כדי למנוע את נישואיהם של הזוג הצעיר. בורגוין התעלם מדרישותיו של הרוזן והשתמש בכסף למען צרכים אישיים.
לאחר ששירת בהצטיינות במלחמת שבע השנים (1756–1763), נבחר בורגוין לבית הנבחרים הבריטי בשנת 1761 ושוב בשנת 1768. בשנת 1776 הוקצה לפקד על הכוחות המוצבים בקנדה הבריטית בדרגת גנרל, והחל לקדם אסטרטגיה התקפית של הכוחות הבריטים. מצפון (כוחותיו של בורגוין), מדרום (כוחותיו של ויליאם האו בניו יורק) וממערב (כוחותיו של קולונל בארי סנט לג'ר בטריטוריות המערביות) תכננו לקדם מתקפות מתואמות ולהיפגש באולבני, ניו יורק, ובכך התכוונו הבריטים לבודד את ניו אינגלנד משאר המושבות האמריקאיות הסוררות.
צבא הרגלים של בורגוין כבש את פורט טיקונדרוגה, צפון ניו יורק, ב-6 ביולי 1777. לאחר שהגיע לנהר ההדסון נלחם אל מול צבא גדול בהרבה בפיקודו של הגנרל פיליפ סקיילר והגנרל הורשיו גייטס, אשר נתמכו בידי הבריגדיר גנרל בנדיקט ארנולד. כשמיצה את המזון והתחמושת שלו ולא קיבל שום סיוע מהאו (שנטש את האסטרטגיה המקורית כדי לכבוש את פילדלפיה, פנסילבניה) או מסנט לג'ר (שהובס באוריסקני, ניו יורק, ונסוג חזרה מערבה), נאלץ בורגוין להיכנע לכוחות האמריקאים בשערים מצפון לסרטוגה ספרינגס ב-17 באוקטובר 1777, ובכך סיים את קרב סרטוגה. בורגוין שוחרר יחד עם חייליו, חזר לבריטניה, שם התמודד עם ביקורת קשה על כישלונו הצבאי.
לתקופה קצרה (1782–1783) שירת בורגוין בתפקיד ראש המטה הכללי בממלכת אירלנד, אך הוא פרש מאוחר יותר לחייו הפרטיים. בורגוין היה אישיות ציבורית רבת השפעה בחברה הלונדונית. הוא גם כתב מספר מחזות, שהמצליחה ביותר מביניהן הייתה היורשת (1786). תחילה תמך בורגוין בממשלת פרדריק נורת' הטורית אך לאחר כישלון המלחמה נטה יותר לתמיכת המפלגה הוויגית. בורגוין נפטר בפרישתו בשנת 1792, בגיל 70.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון בורגוין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון בורגוין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון בורגוין, באתר שירות הפארקים הלאומיים (באנגלית)
- כתבי ג'ון בורגוין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)