ג'ון האנטסמן

ג'ון האנטסמן
.Jon Huntsman Jr
	האנטסמן, 2018
	דיוקנו של האנטסמן מפברואר 2018
לידה	26 במרץ 1960 (בן 66); רדווד, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת יוטה, אוניברסיטת פנסילבניה
עיסוק	פוליטיקאי, דיפלומט
תארים	בוגר אוניברסיטה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית	מורמוני
בת זוג	Mary Kaye Huntsman (מ-18 בנובמבר 1983)
ילדים	Abby Huntsman
פרסים והוקרה	פרס צופה העיט הנכבד
חתימה
	3 באוקטובר 2017 – 3 באוקטובר 2019; (שנתיים)
	→ ג'ון טפט ג'ון סאליבן (דיפלומט) ←
	28 באוגוסט 2009 – 28 באפריל 2011; (שנה ו־8 חודשים)
	גארי לוק ←
	3 בינואר 2005 – 11 באוגוסט 2009; (4 שנים ו־7 חודשים)
סגן מושל יוטה	גארי הרברט
	→ אולן ווקר גארי הרברט ←

ג'ון מיד האנטסמן הבן (באנגלית: Jon Meade Huntsman, Jr; נולד ב-26 במרץ 1960) הוא איש עסקים,דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי,חבר במפלגה הרפובליקנית,שגריר ארצות הברית ברוסיה בשנים 2019-2017. כיהן כמושל מדינת יוטה מטעם המפלגה הרפובליקנית והשתתף במירוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-2012.

האנטסמן שירת בכל ממשל נשיאותי מנשיאותו של רונלד רייגן ועד זה של דונלד טראמפ. הוא החל את הקריירה שלו כעוזר צוות בבית הלבן של רונלד רייגן, ומונה לסגן עוזר שר המסחר ושגריר ארצות הברית בסינגפור על ידי ג'ורג' ה. וו. בוש. מאוחר יותר כסגן נציג הסחר של ארצות הברית תחת ג'ורג' וו. בוש, הוא פתח במשא ומתן סחר עולמי בדוחא ב-2001 והנחה את הצטרפותה של סין לארגון הסחר העולמי. הוא שימש כמנכ"ל Huntsman Family Holdings, גוף פרטי שהחזיק במניות שבבעלות המשפחה בתאגיד Huntsman. הוא שימש גם כחבר דירקטוריון של Huntsman Corporation. האנטסמן הוא השגריר האמריקאי היחיד ששירת הן ברוסיה והן בסין,^[1] לאחר שהיה שגריר ארצות הברית בסין תחת ברק אובמה מ-2009 עד 2011 וכשגריר ארצות הברית ברוסיה תחת דונלד טראמפ מ-2017 עד 2019.

חייו האישיים

האנטסמן נולד ברדווד שבקליפורניה, למיליארדר ג'ון האנטסמן האב, איש עסקים ופילנתרופ, הבעלים של תאגידי האנטסמן. הוא נשר מבית הספר התיכון כדי להצטרף ללהקת רוק. מאוחר יותר למד באוניברסיטת יוטה.

בצעירותו שהה בטאיוואן, שם פעל במיסיון מורמוני וכך למד מנדרינית.

האנטסמן נישא למרי קופר, ולהם שבעה ילדים: מרי אן (נולדה ב-1985), אביגיל (נולדה ב-1986), אליזבת' (נולדה ב-1989), ג'ון האנטסמן השלישי (נולד ב-1991), ויליאם (נולד ב-1993); ושתי בנות מאומצות - גרייסי מיי מסין (נולדה ב-2000) ואשה בהארטי מהודו (נולדה ב-2006).

קריירה דיפלומטית ופוליטית

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, החל האנטסמן לעבוד בבית הלבן, בתקופת ממשלו של רונלד רייגן. בתקופתו של ג'ורג' בוש האב, כיהן תחילה כסגן עוזר למזכיר המסחר ואחר כך כשגריר ארצות הברית בסינגפור. בעת כהונתו של ג'ורג' בוש הבן עבד בסוכנות המייעצת לנשיא במדיניות הסחר.

בשנים 2004–2009 כיהן כמושל מדינת יוטה. ב-11 באוגוסט 2009, לבקשת הנשיא ברק אובמה, סיים את כהונתו כמושל יוטה והתמנה לשגריר ארצות הברית בסין, התשיעי במספר, כשהוא מחליף את קלארק ראנדט. בעת ההכרזה על מינויו לתפקיד ציין אובמה כי המינוי נובע, בין היתר, בשל ניסיונו העשיר יחסית במזרח הרחוק וכן שליטתו בשפה הסינית. הוא הגיש את כתב האמנה שלו לנשיא הסיני, חו ג'ינטאו, ב-28 באוגוסט באותה השנה. הוא התפטר ממשרתו זו ב-31 בינואר 2011.

בשנת 2017 האנטסמן התמנה לתפקיד שגריר ארצות הברית ברוסיה, כאשר מינויו אושר פה אחד בהצבעה בסנאט^[2]. האנטסמן פרש מתפקיד זה בחודש אוקטובר 2019.

כהונתו כמושל יוטה

בנובמבר 2004 נבחר למושל יוטה (השישה עשר במספר), ברוב של 57% מכלל הקולות, כשהוא מביס את המועמד הדמוקרטי לתפקיד סקוט מת'סון הבן. הוא הושבע לתפקיד ב-3 בינואר 2005. בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2008 ניצח בבחירות בפעם השנייה ברציפות עם 77.7% מהקולות, לאחר התמודדות מול המועמד הדמוקרטי, בוב ספרינגמייר.

לאחר היבחרו הכריז האנטסמן על הנושאים בראש סדר העדיפויות שלו כמושל: פיתוח כלכלי, רפורמה בשירותי הבריאות, חינוך ובטיחות אנרגיה. בתקופתו בוצעו קיצוצים נרחבים במס, וכן דגל בשינוי מערך השירותים הציבוריים כך שהממשל ביוטה יוכל להתמודד כראוי עם הגידול באוכלוסייה. האנטסמן כינה את מדיניות המיסוי שלו "ידידותית לעסקים".

במהלך כהונתו נקלע לעימות עם מפלגתו שלו, כאשר הסנאט של יוטה (שבו אחזה המפלגה הרפובליקנית ברוב משמעותי) לא אישר את מועמדו של האנטסמן לבית הדין לערעורים של מדינת יוטה.

פעילות פוליטית ועסקית מאוחרת (2020–הווה)

בשנת 2020 הכריז האנטסמן על התמודדות נוספת לתפקיד מושל יוטה. בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית, שנערכו ביוני 2020 בצל מגפת הקורונה, הפסיד בהפרש זעום לסגן המושל המכהן, ספנסר קוקס.

לאחר הבחירות פנה האנטסמן למגזר העסקי ולתפקידי ייעוץ אסטרטגיים. בספטמבר 2020 נבחר מחדש למועצת המנהלים של תאגיד האנרגיה "שברון" (Chevron)^[3], בה כיהן גם בעבר. בין השנים 2021–2022 שימש כסגן יו"ר למדיניות בינלאומית ביצרנית הרכב "פורד" (Ford Motor Company). באפריל 2024 מונה לתפקיד סגן יו"ר ונשיא לצמיחה אסטרטגית בתאגיד הטכנולוגיה הפיננסית העולמי "מאסטרקרד" (Mastercard).^[4]

במקביל לעבודתו במגזר הפרטי, שימש האנטסמן כחבר בוועדה המייעצת למדיניות ביטחונית של הפנטגון (Defense Policy Board), תפקיד אותו מילא עד לפיזור הוועדה באפריל 2025.

עמדותיו הפוליטיות

האנטסמן משתייך למפלגה הרפובליקנית, ובהתאם אוחז בעמדות שמרניות, במיוחד בתחומי חברה וכלכלה. מבחינה כלכלית הוא דוגל בקיצוצים במס ובתמיכה בעסקים; מאידך, הוא גם תמך בכינונה של רפורמה בבריאות, כך שביטוח הבריאות יורחב ליותר אזרחים (בכל רחבי ארצות הברית, לא רק ביוטה בה כיהן כמושל).

בתחום החברתי, האנטסמן מחזיק בעמדות שמרניות ביחס להפלות ופיקוח על נשק. למרות זאת, הוא הביע בעבר תמיכה מסוימת ביצירת מסגרת חוקית שתאפשר נישואים חד מיניים. הוא גם נחשב, יחסית למפלגה הרפובליקנית, כתומך של איכות הסביבה.

מועמדות לנשיאות ב-2012

שמו של האנטסמן הועלה מספר פעמים כמועמד פוטנציאלי של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-2012. ג'ון מקיין ציין את שמו במרץ 2009 כמועמד ראוי מטעם המפלגה.

באוגוסט 2010 הקימו קבוצה של אסטרטגים פוליטיים המקורבים להאנטסמן את "אופק חדש - הוועדה לפעילות פוליטית" ("New Horizon - Political Action Committee"). ארגון זה נועד לסייע לו להתמודד לנשיאות בעתיד, וישמש כפי הנראה מסגרת לפעילותו הפוליטית העתיד.

בריאיון לעיתון ניוזוויק שפורסם ב-1 בינואר 2011, אמר האנטסמן: "...אני באמת מרוכז בעבודתי הנוכחית... אבל אנחנו לא מבצעים עבודה אחת לנצח, ואני חושב שבעצמותינו בוער עוד ניסיון אחד אחרון". כשנשאל האם ירוץ לנשיאות ב-2012, הוא סירב להגיב.

ב-31 בינואר 2011 התפטר מתפקידו כשגריר ארצות הברית בסין, והודיע כי בכוונתו לשוב לארצות הברית עד חודש מאי 2011. גם בכירים במפלגה הדמוקרטית וגם מקורבים להאנטסמן אמרו כי סביר שהוא בודק את האפשרות להתמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות ב-2012.

במסיבת עיתונאים שקיימו הנשיאים אובמה וג'ינטאו בעת ביקורו של האחרון בוושינגטון, נשאל אובמה על האפשרות שהאנטסמן יתמודד מולו בעתיד. אובמה השיב: "השגריר האנטסמן עשה עבודה נפלאה כשגריר של ארצות הברית בסין. הוא דובר מנדרינית והוא הביא מיומנויות נפלאות לתפקיד, וגם התמדה וכישרון. העובדה שהוא בא ממפלגה שונה היא כוח, לא חולשה", והוסיף "אני בטוח שהעובדה שהוא עבד כל כך יפה אתי, תהיה נכס חשוב בכל בחירות מקדימות של הרפובליקנים".

ב-18 במאי 2011, פתח האנטסמן את מסע הבחירות שלו באורלנדו שבפלורידה. ב-21 ביוני 2011 הצטרף באופן רשמי למסע הבחירות של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית ב-2012, בנאום שנשא בפארק החירות בניו ג'רזי, כשפסל החירות ברקע.^[5]

האנטסמן העדיף לוותר מראש על ההתמודדות באיווה ולהתמקד בפריימריז בניו המפשייר, שם השקיע את מרבית משאבי הקמפיין בתקווה שהישג שם יקפיץ אותו הלאה. אולם בהצבעה שנערכה ב-10 בינואר 2012 הוא הגיע רק למקום השלישי עם כ-17%, אחרי מיט רומני ורון פול, וב-16 בינואר 2012 הודיע על פרישתו מהמירוץ, ועל תמיכתו ברומני.^[6]

הוקרה

דוקטור לשם כבוד של סנו קולג' (2005), וסטימינסטר קולג', של אוניברסיטת יוטה (2010), אוניברסיטת פנסילבניה (2010), אוניברסיטת ניו המפשייר דרום (2011), אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת מדינת יוטה, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון
חבר באחוות "סיגמה חי
2000 - יקיר העיר גיומרי בארמניה
2024 - פרס תאודור הרצל של הקונגרס היהודי העולמי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון האנטסמן בוויקישיתוף

ג'ון האנטסמן, ברשת החברתית X (טוויטר)
יצחק בן-חורין, שגריר ארה"ב בסין התפטר - יתמודד מול אובמה?, באתר ynet, 1 בפברואר 2011
Biography ביוגרפיה באתר מחלקת המדינה האמריקנית (באנגלית)
ג'ון האנטסמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

↑ Ferris-Rotman, Amie; Tamkin, Emily; Gramer, Robbie, "Trump's Man in Moscow", Foreign Policy, ‏March 14, 2018
↑ Dennis Romboy | Posted- Sept. 28, 2017 at 6:16 P.m, Full Senate confirms Jon Huntsman Jr. as U.S. ambassador to Russia, www.ksl.com (באנגלית)
↑ Chevron Policy, Government and Public Affairs, Jon Huntsman Jr. Rejoins Chevron’s Board of Directors, chevron.com (באנגלית)
↑ Jon M. Huntsman, Jr., CNAS (באנגלית)
↑ מנוסה, עשיר ורהוט - סיפור אהבה רפובליקני?, באתר ynet, 21 ביוני 2011
↑ Jon Huntsman quits Republican presidential race, endorses Mitt Romney, הוושינגטון פוסט, 16 בינואר 2012

[1] Ferris-Rotman, Amie; Tamkin, Emily; Gramer, Robbie, "Trump's Man in Moscow", Foreign Policy, ‏March 14, 2018

[2] Dennis Romboy | Posted- Sept. 28, 2017 at 6:16 P.m, Full Senate confirms Jon Huntsman Jr. as U.S. ambassador to Russia, www.ksl.com (באנגלית)

[3] Chevron Policy, Government and Public Affairs, Jon Huntsman Jr. Rejoins Chevron’s Board of Directors, chevron.com (באנגלית)

[4] Jon M. Huntsman, Jr., CNAS (באנגלית)

[5] מנוסה, עשיר ורהוט - סיפור אהבה רפובליקני?, באתר ynet, 21 ביוני 2011

[6] Jon Huntsman quits Republican presidential race, endorses Mitt Romney, הוושינגטון פוסט, 16 בינואר 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

רשתות חברתיות	אקס (טוויטר)
מאגרי מידע	IMDb
בקרת זהויות	PLWABN: 9811571811205606 GND: 1192348737 ISNI: 0000 0000 5324 638X LCCN: nr2005003312 VIAF: 46716687 WorldCat (עם VIAF): 46716687

	יש לעדכן ערך זה.
	ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עדכון

יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.