ג'ון ויליאמסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון ויליאמסון
John Williamson
לידה 10 בנובמבר 1951
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
פטירה 30 בנובמבר 1996 (בגיל 45)
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
עמדה קלע
גובה 1.88 מטרים
מכללה אוניברסיטת המדינה של ניו מקסיקו
דראפט בחירה מספר 96, 1973
אטלנטה הוקס
קבוצות כשחקן
1973–1977
1977–1978
1978–1980
1980
1982
ניו יורק נטס
אינדיאנה פייסרס
ניו ג'רזי נטס
וושינגטון בולטס
לאס וגאס סילברס
הישגים כשחקן
2 זכיות באליפות ה-ABA‏ (1974, 1976)
חמישיית הרוקיז של העונה ב-ABA‏ (1974)

ג'ון לי ויליאמסוןאנגלית: John Lee Williamson; ‏10 בנובמבר 195130 בנובמבר 1996) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-ABA וה-NBA בין השנים 19731980. לאורך הקריירה זכה בשתי אליפויות ה-ABA כשחקן ניו יורק נטס, וממוצעיו הכוללים בשתי הליגות הם 17.5 נקודות, 2.5 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים למשחק.[1]

בעת פרישתו הוביל את שחקני מועדון ניו יורק/ניו ג'רזי נטס בסך נקודות בקריירה, עם 7,202 נקודות.[2] בדצמבר 1990 הופרשה גופייתו, עם המספר "23", על ידי הנטס.[3]

קריירת תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמסון נולד וגדל בעיר ניו הייבן שבקונטיקט. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצת הכדורסל של "תיכון וילבור קרוס" המקומי, זכה עמה באליפות תיכונים של קונטיקט, ובעונה השלישית (1969) הפסיד במשחק הגמר. בעונתו האחרונה הוביל את כל שחקני התיכונים בארצות הברית עם ממוצע של 38.8 נקודות למשחק, אך קבוצתו הודחה במשחק חצי גמר אליפות התיכונים של קונטיקט.[4]

בשנים 1971–1973 למד באוניברסיטת המדינה של נין מקסיקו, ובשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה קלע כ-27.2 נקודות בממוצע למשחק.[5]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1973 נלקח ויליאמסון על ידי אטלנטה הוקס בבחירה ה-96,[6] אך משלא זכה למקום בסגל הקבוצה חתם על חוזה בניו יורק נטס מליגת ה-ABA. בעונתו הראשונה עם הנטס קלע 14.5 נקודות בממוצע למשחק (רביעי בקבוצה), וסייע לה לזכות באליפות ה-ABA לאחר שגברה על יוטה סטארס בסדרת הגמר (4–1). בעונה העוקבת הודחה ניו יורק כבר בשלב חצי גמר המזרח, ובעונת 1975/1976 גברה על דנוור נאגטס בסדרת הגמר (4–2) בדרך לזכייתה השנייה באליפות ה-ABA. במשחק השישי של הסדרה קלע ויליאמסון 28 נקודות, כולל 16 ברבע האחרון, והוביל את הנטס לניצחון במשחק ובסדרה לאחר שכבר פיגרה ב-22 נקודות.[7] לאורך סדרת הגמר היה ויליאמסון הקלעי השני של קבוצתו, אחרי כוכב הקבוצה ג'וליוס ארווינג, עם ממוצע של 22.5 נקודות למשחק.[8]

לקראת עונת 1976/1977 עברה ניו יורק לשחק בליגת ה-NBA, ובמהלכה העבירה את ויליאמסון בטרייד לאינדיאנה פייסרס. לאחר כשנה אחת באינדיאנה, במדיה קלע 19.8 נקודות בממוצע למשחק, נשלח בחזרה לנטס, אשר בינתיים עברו לניו ג'רזי ושינו את שמם ל"ניו ג'רזי נטס". עד לסיום אותה עונה קלע 29.5 נקודות בממוצע למשחק, כולל שיא קריירה של 50 נקודות במשחק מול הפייסרס.[9] בעונת 1978/1979 המשיך להציג יכולת גבוהה עם ממוצע של 22.2 נקודות למשחק, אך קבוצתו שוב סיימה עם מאזן שלילי.

במהלך עונת 1979/1980 הועבר לוושינגטון בולטס, ממנה שוחרר בדצמבר 1980 לאחר 39 משחקים בלבד. בשנת 1982 שיחק עבור קבוצת "לאס וגאס סילברס" מליגת ה-CBA, בטרם פרש ממשחק.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 1996 נפטר ויליאמסון, בגיל 45, בשל אי-ספיקת כליות.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]