ג'ון לאברי

ג'ון לאברי
John Lavery
לידה	20 במרץ 1856; בלפסט, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	10 בינואר 1941 (בגיל 84); קילקני, אירלנד
מקום קבורה	בית הקברות של פאטני וייל
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן
תחום יצירה	אמנות חזותית, ציור
יצירות ידועות	Father and Daughter, Springtime
פרסים והוקרה	Knight Bachelor (1918)
בן או בת זוג	Hazel Lavery (1909–1935)
צאצאים	Eileen Marion Lavery

סר ג'ון לאברי (באנגלית:John Lavery‏; 20 במרץ 1856 - 10 בינואר 1941) היה צייר אירי, הידוע בעיקר בזכות דיוקנאותיו ותיאוריו בזמן המלחמה.^[1]

חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון לאברי נולד בצפון בלפסט, ועוד כשהיה ילד, עבר לסקוטלנד שם למד באקדמיית הלדאן בגלאזגו בשנות השבעים של המאה ה-19 ובאקדמיה ז'וליאן בפריז בתחילת שנות השמונים. הוא חזר לגלאזגו והיה קשור לבית הספר בגלאזגו. ויליאם ברל, בעל ספינות עשיר, היה פטרון נאמן של אמנים סקוטים כולל ג'וזף קרוהול השני, שאיתו למד לאברי. בשנת 1888 הוזמן לאברי לצייר את ביקורה הממלכתי של המלכה ויקטוריה בתערוכה הבינלאומית של גלאזגו. זה הגביר את הפרסום שלו כצייר והוא עבר ללונדון זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1896, ויליאם ברל הזמין את לאברי לצייר דיוקן של אחותו מרי ברל. דיוקן זה הוצג באופן נרחב ונחשב לאחת היצירות המשובחות ביותר של לאברי. דיוקן אחר של גברת ברל השתנה והפך לדיוקן "הוורד האדום" של הייזל לאברי.

בזכרונותיו הודה לאברי בחסותו של ברל. בלונדון הוא התיידד עם ג'יימס מקניל ויסלר והושפע ממנו.^[2]

כמו ויליאם אורפן, גם לאברי מונה לאמן רשמי במלחמת העולם הראשונה. עם זאת, בריאות לקויה מנעה ממנו לנסוע לחזית המערבית. תאונת דרכים קשה במהלך פשיטת צ'פלין גם מנעה ממנו למלא תפקיד זה כאמן מלחמה. הוא נשאר בבריטניה ובעיקר צייר סירות, מטוסים וספינות אוויר. בשנות המלחמה הוא היה חבר קרוב של משפחת הרברט הנרי אסקווית' ראש ממשלת אנגליה, ובילה איתם בבית מגוריהם בצד התמזה בזמן המלחמה. הוא צייר את דיוקנותיהם ותמונותיהם כמו "קיץ על הנהר" (גלריה יו ליין).

לאחר המלחמה הוא הוכתר לאביר וב־1921 נבחר לאקדמיה המלכותית.^[3] עבודתו הייתה גם חלק מתחרויות האמנות באולימפיאדת הקיץ 1924, באולימפיאדת הקיץ 1928 ובאולימפיאדת הקיץ 1932. ^[4]

במהלך תקופה זו, הוא ואשתו, הייזל, היו מעורבים באופן פעיל במלחמת העצמאות האירית ובמלחמת האזרחים האירית. הם נתנו את ביתם בלונדון לשימוש למשא ומתן האירי- אנגלי שהוביל לחוזה השלום האנגלו-אירי. לאחר שנרצח מייקל קולינס, צייר לאברי את "מייקל קולינס, אהבת אירלנד", בגלריה העירונית יו ליין בדבלין. בשנת 1929 תרם לאברי את עבודתו למוזיאוני אולסטר ולגלריה העירונית יו ליין.

בשנות השלושים חזר לאירלנד. הוא קיבל תארים של כבוד מאוניברסיטת דבלין ואוניברסיטת קווינס בלפסט. הוא גם הפך אזרח כבוד של דבלין ובלפסט. חבר ותיק במועדון האמנות של גלאזגו, לאברי הציג בתערוכות השנתיות של המועדון.^[5]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאברי היה יתום שגודל על ידי קרובי משפחה במוירה, קו דאון. אשתו הראשונה של לאברי, קתלין מקדרמוט, לה נישא בשנת 1889, נפטרה משחפת בשנת 1891, זמן קצר לאחר לידת בתם, איילין (לימים ליידי סמפיל, 1890–1935).

בשנת 1909 לאברי התחתן בשנית, עם הייזל מרטין (1886–1935), אירית-אמריקאית הידועה ביופייה ובכושרה, שנולדה לה בת, אליס טרודו (גברת ג'ק מקנרי). הייזל לאברי תוארה ביותר מ-400 מציוריו של בעלה.

הייזל לאברי ייצגה את דמותה האלגורית של אירלנד שצייר בהזמנת ממשלת אירלנד, והועתק על שטרות איריים משנת 1928 עד 1975 ולאחר מכן כסימן מים עד כניסת האירו בשנת 2002. נישואיהם של לאברי היו סוערים. ^[6]

סר ג'ון לאברי נפטר בקילמוגני, ב -10 בינואר 1941, בן 84, ונקבר בבית העלמין בפוטני וייל.