ג'ון לורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון לורד
Jon Lord
ג'ון לורד, 2007
ג'ון לורד, 2007
לידה 9 ביוני 1941
לסטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביולי 2012 (בגיל 71)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jonathan Douglas Lord עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר המרכזי לנאום ודרמה בלונדון, בית הספר לבנים ויגסטון, הקולג' על שם וייגסטון והמלכה אליזבת הראשונה, דרמה סנטר לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, קונצ'רטו, רוק מתקדם, הארד רוק, מוזיקה סימפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה מקלדת אלקטרונית, פסנתר, סינתיסייזר, עוגב, עוגב, אורגן האמונד, קלידים מוזיקליים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פרפל רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
jonlord.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון דאגלס לורדאנגלית: Jonathan „Jon” Douglas Lord;‏ 9 ביוני 1941 - 16 ביולי 2012) היה מלחין וקלידן בריטי, שנודע בעיקר בזכות עבודתו החלוצית בשילוב אלמנטים של מוזיקה קלאסית וסגנון בארוק יחד עם מוזיקת רוק, בעיקר במסגרת להקת הרוק הכבד דיפ פרפל (סגול כהה), אולם גם עם וייטסנייק ולהקות נוספות איתן ניגן לפני ובמהלך תקופת חברותו בדיפ פרפל. ב-1968 לורד היה אחד ממייסדי דיפ פרפל, והיה יחד עם המתופף איאן פייס, אחד משני החברים היחידים שנותרו באופן קבוע בהרכבי הלהקה בין 1976-1968 עת הלהקה התפרקה. לורד חזר ללהקה בתקופת הקמתה מחדש בין 1984-2002, עת לורד פרש מהלהקה סופית. ב-11 בנובמבר 2010, לורד קיבל מעמד של חבר של כבוד בקולג' אדינבורו בסקוטלנד עבור תרומתו למוזיקה בקריירה הענפה שלו. ב-15 ביולי 2011 הוענק לו תואר דוקטור של כבוד למוזיקה מטעם אוניברסיטת לסטר. ב-4 באפריל 2016, הוכנס לורד לאחר מותו, להיכל התהילה של הרוק אנד רול יחד עם שאר חברי דיפ פרפל. לורד נחשב בידי רבים לאחד הקלידנים הטובים ביותר בכל הזמנים, ושמו מופיע תדיר ברשימות הקלידנים הטובים ביותר.[1][2][3][4]

דרכו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורד היה נגן קלידים, אשר על אף שהיה בין מובילי הרוק הכבד בעולם המוזיקה, דחף גם ליצירת מוזיקה המשלבת מוזיקת רוק עם מוזיקה קלאסית. כבר בראשית חברותו בלהקת דיפ פרפל הלחין מספר יצירות שהביאו לשילוב זה: April,‏ Blind,‏ Anthem. בנוסף לשירים אלו, הוציא לורד בשיתוף הלהקה שתי יצירות תזמורתיות באורך מלא: בשנת 1969 "Concerto for Group and Orchestra" ובשנת 1970 "Gemini Suite". בעקבות חילוקי דעות בין חברי הלהקה לגבי אופייה המוזיקלי הלא-ברור של דרכם, החליטה דיפ פרפל שלא לערב עוד בשיריה מוזיקה שאינה רוק. בעקבות החלטה זו הוציאה הלהקה את אלבומם "IN ROCK", הנחשב ליצירה המוזיקלית השלמה הראשונה בז'אנר הרוק הכבד.

מאז פרישתו מהלהקה שהקים, המשיך לורד להופיע ולהקליט יצירות תזמורתיות. במרץ 2010 יצא אלבומו: To Notice Such Things.

ב-10 באוגוסט 2011 הודיע באתרו הרשמי כי הוא נאבק במחלת הסרטן ולכן הוא לוקח פסק זמן מהופעות. יחד עם זאת, באותה שנה הוציא שני אלבומים: הראשון אלבום בלוז והשני אלבום הופעה תזמורתי.

ג'ון לורד נפטר ב-16 ביולי 2012 מסרטן הלבלב.[5]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מראשית שנות ה-70, הוציא לורד מספר אלבומי סולו, בהם השתתפו מוזיקאים רבים:

  • The Last Rebel - פס-קול לסרט בעל אותו שם משנת 1971, שבוצע בשיתוף פעולה עם הזמר טוני אשטון.
  • Gemini Suite - הקלטת אולפן משנת 1972, נוספת להקלטה החיה שנעשתה בעבר עם להקת דיפ פרפל, המשלבת בין להקת רוק לתזמורת סימפונית.
  • First of the Big Bands.
  • Windows - הופעה חיה משנת 1974, חיבור נוסף בין להקת רוק ותזמורת סימפונית. הפעם שיתף לורד פעולה עם המלחין הגרמני ברנרד שונר שגם ניצח על הביצוע המוקלט. חלקה הראשון של היצירה הוא עיבוד ליצירה מאת יוהאן סבסטיאן באך כשחלקה השני מקורי עם אזכור ליצירתו הקודמת של לורד Gemini Suite.
  • Sarabande - עיבוד של לורד למוזיקה ברוקית בביצוע להקה ותזמורת.
  • Before I Forget - נחשב למעשה לאלבום הסולו הראשון של לורד משנת 1982, המורכב ברובו משירים המושרים על ידי זמרים שונים וקטעים אינסטרומנטליים בעלי רקע קלאסי. החומר לאלבום נאסף על ידי לורד לאורך המחצית השנייה של שנות ה-70 ובשל כך מאופיין בחוסר אחידות.
  • Pictured Within - יצירה שלמה אותה הקליט לורד בעיירה שווייצרית על הרי האלפים ומבוססת על האווירה הייחודית למקום.
  • Live at the Basement.
  • Beyond The Notes - אלבומו של לורד משנת 2004 מהווה המשך ישיר לאלבומו הקודם, אך בעוד שהקודם היווה יצירה אחת שלמה בעלת גוון מלנכולי, הנוכחי הורכב מיצירות שונות, בעלות צליל והפקה זהה, אך איכויות שונות. כמו כן, את מקומה של המלנכוליה מפנה מרבית האלבום למוזיקה יותר חיה. ליצירות לעצמן, על אף שחלקן אינסטרומנטליות, משמעות אישית ללורד: שיר פרידה ללהקת דיפ פרפל ממנה פרש במהלך הקלטת האלבום, יצירות המוקדשות לחברו המוזיקאי טוני אשטון, לאימו ולאשתו, וכן יצירות אותן הלחין במהלך חיפוש אישי בטיוליו בטבע. באלבום זה התארחה חברת להקת אבבא לשעבר אנני-פריד לינגסטאד.
  • Danger. White Men Dancing.
  • Boom of the Tingling Strings & Disguises.
  • Durham Concerto - יצירה תזמורתית שהוקלטה בקתדרלת דרהאם בשנת 2007 על ידי התזמורת הסימפונית הממלכתית של ליברפול. ההקלטה בוצעה כחלק מאירועי ציון 175 שנה לאוניברסיטת דרהאם. היצירה נכתבה בהזמנה מלורד, שלצורך כתיבתה ביקר מספר פעמים בדרהאם ובקתדרלה שבה, וכתב בהשראת ביקורים אלו יצירה המתארת יום בחיי המקום.
  • To Notice Such Things (יצא במרץ 2010).
  • Jon Lord Blues Project Live
  • LIVE

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון לורד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]