ג'ון מרטיניס

ג'ון מרטיניס
John Matthew Martinis
לידה	1958 (בן 68 בערך)
מדינה	ארצות הברית
ענף מדעי	מחשוב קוונטי
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1985)
מנחה לדוקטורט	ג'ון קלארק
פרסים והוקרה	עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; John Stewart Bell Prize (2021); פרס נובל לפיזיקה (2025); פרס סמואל וסלי סטראטון (1996); פרס על שם פריץ לונדון (2014); Nature's 10 (2019) ;
	אתר רשמי

ג'ון מתיו מרטיניס (באנגלית: John Matthew Martinis; נולד ב-1958) הוא פיזיקאי אמריקאי ופרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.^[1] מרטיניס, ג'ון קלארק ומישל דבורה זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 על עבודתם המשותפת על תופעות קוונטיות מקרוסקופיות במוליכי-על.^[2]

ביוגרפיה

מרטיניס סיים את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וקיבל תואר ראשון במדעים עם התמחות בפיזיקה בשנת 1980 ותואר דוקטור בשנת 1987.^[3]

במהלך לימודיו לתואר דוקטור, הוא חקר את ההתנהגות הקוונטית של משתנה מקרוסקופי, הפרש הפאזה באפקט ג'וזפסון.^[4]^[5] מנחה הדוקטורט שלו היה ג'ון קלארק.^[5] במהלך תקופה זו, הוא שיתף פעולה עם מישל דבורה, חוקר פוסט-דוקטורט באותה תקופה.^[5]

ג'ון מרטיניס (2017)

בשנת 1985, קלארק, דבורה ומרטיניס הציגו את הניתוח שלהם של פולסי מיקרוגל שהדגים את ההתנהגות הקוונטית של אפקט ג'וזפסון.^[5] עבודה זו הפכה מאוחר יותר לבסיס לחישוב קוונטי מוליך-על.^[5]בשנת 2004 הוא עבר לאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, שם עבד בקתדרה על שם וורסטר בפיזיקה ניסויית עד 2017. בשנת 2014 מרטיניס וצוותו נשכרו על ידי חברת גוגל כדי לבנות את מחשב הקוונטים השימושי הראשון.^[6]

ב-23 באוקטובר 2019 פרסמו מרטיניס וצוותו מאמר ב-Nature בכותרת "עליונות קוונטית באמצעות מעבד מוליך-על ניתנת לתכנות",^[7] בו הציגו כיצד השיגו עליונות קוונטית בפעם הראשונה באמצעות מחשב קוונטי של 53 קיוביטים.^[8] באפריל 2020 התפטר מרטיניס מגוגל לאחר שהועבר לתפקיד ייעוץ.^[6]

ב-29 בספטמבר 2020, הוכרז כי מרטיניס עבר לאוסטרליה כדי להצטרף לחברת Silicon Quantum Computing, סטארט-אפ שנוסד על ידי פרופסור מישל סימונס.^[9]

בשנת 2022 הוא היה שותף להקמת חברת Qolab, מתוך הנחה ש"תעשיית המוליכים למחצה מחזיקה במפתח ליצירת מחשב קוונטי מעשי על ידי מתן אפשרות לייצור בקנה מידה גדול של קיוביטים באיכות גבוהה". נכון לינואר 2025 הוא מכהן כמנהל טכנולוגיות ראשי של החברה.^[10]

הוקרה ופרסים

בשנת 2014, הוא חלק את פרס פריץ לונדון עם מישל דבורה ורוברט ג'יי. שואלקופף.^[11] בשנת 2021 הוא קיבל את פרס ג'ון סטיוארט בל למחקר בנושאים יסודיים במכניקת הקוונטים ויישומיה.^[12] בשנת 2025 הוא קיבל את פרס נובל לפיזיקה יחד עם מנחו לדוקטורט, ג'ון קלארק, ודבורה, על גילוי מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי.^[2]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון מרטיניס (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא ג'ון מרטיניס בוויקישיתוף

ג'ון מרטיניס, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'ון מרטיניס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון מרטיניס, באתר dblp
ג'ון מרטיניס, באתר גוגל סקולר
מעיין כהן-רוזן, הזוכה בנובל בפיזיקה: "לא הצלחתי לקבל קידום בגוגל, וזה הרגיש לי מוזר מאוד", באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2025

הערות שוליים

^ "John Martinis | Department of Physics | UC Santa Barbara". www.physics.ucsb.edu. ארכיון מ-2025-10-07. .
^ ¹ ² "Nobel Prize in Physics 2025". NobelPrize.org. .
^ "Meet the 2025 Nobel prize winners in Physics: Where they studied and how their research shaped quantum science". The Times of India. 2025-10-07. ISSN 0971-8257. .
^ Clarke, J.; Cleland, A. N.; Devoret, M. H.; Esteve, D.; Martinis, J. M. (1988-02-26). "Quantum mechanics of a macroscopic variable: the phase difference of a josephson junction". Science. 239 (4843): 992–997. doi:10.1126/science.239.4843.992. ISSN 0036-8075. PMID 17815701.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Hassinger, Sebastian (2024-09-11). The New Quantum Era. "O'Reilly Media, Inc.". ISBN 978-1-0981-4938-3.
^ ¹ ² "Google's Top Quantum Scientist Explains In Detail Why He Resigned". forbes.com. 2020-04-30. .
^ Arute, Frank; Arya, Kunal; Babbush, Ryan; Bacon, Dave; Bardin, Joseph C.; Barends, Rami; Biswas, Rupak; Boixo, Sergio; Brandao, Fernando G. S. L.; Buell, David A.; Burkett, Brian (באוקטובר 2019). "Quantum supremacy using a programmable superconducting processor". Nature. 574 (7779): 505–510. arXiv:1910.11333. doi:10.1038/s41586-019-1666-5. ISSN 1476-4687. PMID 31645734. {{cite journal}}: (עזרה)
^ "Shtetl-Optimized » Blog Archive » Quantum supremacy: the gloves are off". 23 באוקטובר 2019. . {{cite web}}: (עזרה)
^ "Ex-Google quantum chief joins Simmons' silicon startup". InnovationAus. 2020-09-29. .
^ "About us". qolab.ai. .
^ "Fritz London Memorial Prize". phy.duke.edu. . {{cite web}}: (עזרה)
^ "John Stewart Bell Prize". . {{cite web}}: (עזרה)

[1] "John Martinis | Department of Physics | UC Santa Barbara". www.physics.ucsb.edu. ארכיון מ-2025-10-07. .

[:0-2] ¹ ² "Nobel Prize in Physics 2025". NobelPrize.org. .

[3] "Meet the 2025 Nobel prize winners in Physics: Where they studied and how their research shaped quantum science". The Times of India. 2025-10-07. ISSN 0971-8257. .

[4] Clarke, J.; Cleland, A. N.; Devoret, M. H.; Esteve, D.; Martinis, J. M. (1988-02-26). "Quantum mechanics of a macroscopic variable: the phase difference of a josephson junction". Science. 239 (4843): 992–997. doi:10.1126/science.239.4843.992. ISSN 0036-8075. PMID 17815701.

[:1-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Hassinger, Sebastian (2024-09-11). The New Quantum Era. "O'Reilly Media, Inc.". ISBN 978-1-0981-4938-3.

[forbes2020-6] ¹ ² "Google's Top Quantum Scientist Explains In Detail Why He Resigned". forbes.com. 2020-04-30. .

[7] Arute, Frank; Arya, Kunal; Babbush, Ryan; Bacon, Dave; Bardin, Joseph C.; Barends, Rami; Biswas, Rupak; Boixo, Sergio; Brandao, Fernando G. S. L.; Buell, David A.; Burkett, Brian (באוקטובר 2019). "Quantum supremacy using a programmable superconducting processor". Nature. 574 (7779): 505–510. arXiv:1910.11333. doi:10.1038/s41586-019-1666-5. ISSN 1476-4687. PMID 31645734. {{cite journal}}: (עזרה)

[8] "Shtetl-Optimized » Blog Archive » Quantum supremacy: the gloves are off". 23 באוקטובר 2019. . {{cite web}}: (עזרה)

[9] "Ex-Google quantum chief joins Simmons' silicon startup". InnovationAus. 2020-09-29. .

[10] "About us". qolab.ai. .

[11] "Fritz London Memorial Prize". phy.duke.edu. . {{cite web}}: (עזרה)

[John_Stewart_Bell_Prize-12] "John Stewart Bell Prize". . {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שאל (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) • ג'ון קלארק, ג'ון מרטיניס, מישל דבורה (2025)