ג'ון נוויל קיינס
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1852 סולסברי, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1949 (בגיל 97) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| אב |
John Keynes |
| אם |
Anna Maynard Neville |
| בת זוג |
Florence Ada Keynes (1880 – ערך בלתי־ידוע) |
| ילדים |
ג'ון מיינרד קיינס, ג'פרי קיינס, Margaret Neville Keynes |
  | |
ג'ון נוויל קיינס (באנגלית: John Neville Keynes; 31 באוגוסט 1852 – 15 בנובמבר 1949) היה כלכלן ופילוסוף בריטי, שנודע בין היתר כאביו של הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס. קיינס תרם במיוחד למתודולוגיה של הכלכלה ולחלוקה בין כלכלה פוזיטיבית, כלכלה נורמטיבית ו"אמנות הכלכלה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיינס נולד בעיר סולסברי שבמחוז וילטשייר באנגליה, בנם של ג'ון קיינס ואנה מיינרד נוויל. הוא למד בבית הספר Amersham Hall School, ולאחר מכן ב־יוניברסיטי קולג' לונדון וב־Pembroke College (אנ') באוניברסיטת קיימברידג' שם נבחר לעמית (Fellow) בשנת 1876.
בשנים 1883–1911 שימש מרצה למדעי המוסר באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1910 נבחר לתפקיד ה־Registrary של האוניברסיטה — תפקיד מנהלי בכיר — וכיהן בו עד 1925.
קיינס חילק את תחום הכלכלה לשלושה חלקים עיקריים:
- כלכלה פוזיטיבית ("positive economy") - עוסקת בתיאור המציאות הכלכלית ובאופן שבו הכלכלה פועלת בפועל.
- כלכלה נורמטיבית ("normative economy") - עוסקת בשאלה כיצד הכלכלה צריכה לפעול ומהם היעדים הרצויים.
- אמנות הכלכלה (The Art of Economics) - הכלכלה היישומית (אנ'), שמטרתה להשתמש בידע הפוזיטיבי כדי להשיג מטרות נורמטיביות.
הבחנה זו הפכה לבעלת השפעה רבה על המתודולוגיה הכלכלית במאה ה-20.[1]
קיינס ניסה גם לגשר על המחלוקת המתודולוגית הידועה בשם Methodenstreit, באמצעות שילוב בין חשיבה דדוקטיבית לבין חשיבה אינדוקטיבית.
בשנת 1882 נישא לפלורנס אדה בראון (אנ'), שלימים כיהנה כראש עיריית קיימברידג'. לזוג נולדו שלושה ילדים:
- ג'ון מיינרד קיינס (1883–1946), כלכלן בריטי מן המשפיעים במאה ה־20.
- מרגרט נוויל קיינס (אנ') (1885–1970), שנישאה ל־ארצ'יבלד ויויאן היל, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה לשנת 1922.
- ג'פרי קיינס (אנ') (1887–1982), מנתח וסופר בריטי.
קיינס ייצג את אוניברסיטת קיימברידג' שש פעמים במשחק השחמט השנתי מול אוניברסיטת אוקספורד, והוא מחזיק במשותף בשיא מספר ההופעות בתחרות זו.
קיינס האריך ימים מעבר לבנו הבכור בשלוש שנים. הוא נפטר ב־Cambridge בשנת 1949, בגיל 97.
ספריו המרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Studies and Exercises in Formal Logic (1884)
- The Scope and Method of Political Economy (1891)[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מילטון פרידמן מצטט את ספרו של ג'ון נוויל קיינס, The Scope and Method of Political Economy, בספרו The Methodology of Positive Economics, משנת 1953
- ↑ The Scope and Method of Political Economy , באתר אמזון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|