לדלג לתוכן

ג'ון סמית' (פוליטיקאי מווירג'יניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון סמית'
John Smith
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 במאי 1750
מחוז מידלסקס, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 1836 (בגיל 85)
מידלטאון, וירג'יניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ווינצ'סטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
בת זוג Anna Bull עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Martha Maria Smith Davison, Augustine Charles Smith, Elizabeth Barnwell Smith Mills עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה
5 במאי 17771 במאי 1780
(3 שנים)
14 באוקטובר 178614 באוקטובר 1787
(שנה)
חבר הסנאט של וירג'יניה
17 באוקטובר 179110 במאי 1794
(שנתיים ו־6 חודשים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של וירג'יניה
4 במרץ 18013 במרץ 1803
(שנתיים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של וירג'יניה
4 במרץ 18033 במרץ 1815
(12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון סמית'אנגלית: John Smith; 7 במאי 17505 במרץ 1836) היה בעל מטעים ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן בשני בתי האספה הכללית של וירג'יניה וכן בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם וירג'יניה.

ראשית חייו ומשפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד ב-7 במאי 1750 באחוזת 'Shooter's Hill', סמוך ל־Locust Hill שבמחוז מידלסקס, במושבת וירג'יניה, להוריו קפטן ג'ון סמית' (1715–1771) ומרי ז'קלין (1714–1764). הוא גם גידל את אחיינו היתום, אוגוסטין ז'קלין סמית', שלמד רפואה אך לא עסק במקצוע, אלא הפך לבעל מטעים לאחר שהגיע לגיל החוקי וירש את מטע 'Ravensworth' של אביו. האחיין כיהן בכמה כהונות נפרדות בבית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז פיירפקס.

ג'ון סמית' נישא לאנימוס (אנה) בול, בתו של הגנרל ג'ון בול ממחוז נורת'מברלנד, פנסילבניה. לזוג נולדו לפחות שלוש בנות ושני בנים שהגיעו לבגרות. בנו, אוגוסטין סמית' (1789–1843), שירת בהצטיינות כקצין בצבא ארצות הברית, בין היתר במלחמת 1812, קודם מדרגת מייג'ור לדרגת קולונל, ולאחר מכן עמד בראש מוסד חינוכי בווינצ'סטר ונבחר לסנאט של וירג'יניה (ייצג את מחוזות פרדריק וג'פרסון בשנים 1827–1831). בנו האחר, ג'ון ב. ד. סמית', שירת בבית הנבחרים של וירג'יניה. נכדו, קולונל ארצ'יבלד מגיל סמית', המשיך את המסורת הצבאית של המשפחה כקפטן פרשים בצבא הקונפדרציה, אף שכמה מבני דודיו הפכו לרופאים ועברו למיזורי לפני המלחמה. בתו אלייזה ברנוול סמית' נישאה לאדריכל הבולט רוברט מילס, ונכדתו מרי פאוול מילס נישאה לדיפלומט הקריאולי אלכסנדר דימיטרי.

בשנת 1773 עבר סמית' מערבה למחוז פרדריק, וירג'יניה, והפך לבעל מטעים. עד שנת 1777 בנה אחוזה שכינה 'Hackwood', סמוך לעיר המחוז וינצ'סטר. הוא מונה לשופט שלום בשנת 1773, וללויטננט המחוזי בשנת 1777.

סמית' שירת גם במיליציה המקומית ונלחם במלחמת דאנמור נגד האינדיאנים בשנת 1774. במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית קיבל דרגת קולונל ושירת תחת הגנרלים דניאל מורגן ומוהלנברג. במלחמת 1812 שימש כמייג'ור גנרל של מיליציית המדינה, אף שבנו אוגוסטין ס. סמית' היה זה שפגש בפועל בכוחות בריטיים.

בוחרי מחוז פרדריק בחרו בסמית' לראשונה כאחד משני נציגיהם בבית הנבחרים של וירג'יניה החל משנת 1777. הוא כיהן לצד אייזק זיין, נבחר מחדש פעמיים, אך הוחלף בשנת 1780 על ידי ג'וזף הולמס. בשנת 1786 נבחר שוב, הפעם לצד צ'ארלס מין ת'רסטון, אך נכשל בניסיון להיבחר מחדש והוחלף בג'ון שירמן וודקוק. למרות זאת, התמודד לסנאט של וירג'יניה ונבחר לייצג את מחוז הבחירה שכלל את מחוז פרדריק ואת מחוזות ברקלי, המפשייר והארדי הסמוכים, וכיהן בשנים 17911794.

בשנת 1800 התמודד סמית' לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית ונבחר לקונגרס השביעי ולשישה קונגרסים עוקבים, וכיהן מ־4 במרץ 1801 ועד 3 במרץ 1815. לאחר מפקד האוכלוסין של 1800 השתנה מספר מחוז הבחירה שלו מהמחוז הראשון לשלישי של וירג'יניה.

לאחר פרישתו מהקונגרס חזר לעסוק בחקלאות, ככל הנראה תוך שימוש בעבודת עבדים. אף שמפקד המיסים של 1787 מציין כמה אנשים בשם זהה, נראה כי ג'ון סמית' זה הוא האיש שהחזיק ב־26 עבדים במחוז פרדריק בשנת 1810. בשנת 1820 החזיק ב־17 עבדים סמוך למידלטאון שבמחוז פרדריק, ובמפקד האחרון לפני מותו הוא ואשתו החזיקו בשישה עבדים.

מותו ומורשתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נפטר ב־5 במרץ 1836 באחוזת 'Rockville', סמוך למידלטאון שבמחוז פרדריק. הוא נקבר תחילה בחלקת הקבורה המשפחתית ב־Hackwood, ליד וינצ'סטר. במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית שימשה 'Hackwood' כבית חולים לחיילי צבא האיחוד, אך נשרפה בקרב השלישי על וינצ'סטר, כפי שמציין שלט היסטורי מודרני המוצב במרחק של כקילומטר מהמקום. בשנת 1890 הועברו שרידיו לבית הקברות ההיסטורי מאונט הברון. כיום חוות Hackwood מתמקדת בחקלאות אורגנית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]