ערך זה עוסק בשר, חבר קבינט ממשלת בריטניה וסבו של וינסטון צ'רצ'יל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
ג'ון ספנסר .
ג'ון ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס השביעי ממרלבורוJohn Spencer-Churchill, 7. Duke of Marlborough
לידה
2 ביוני 1822 נורפוק , הממלכה המאוחדת
פטירה
4 ביולי 1883 (בגיל 61) כיכר ברקלי , הממלכה המאוחדת
מקום קבורה
ארמון בלנהיים
שם לידה
John Winston Spencer-Churchill, Earl of Sunderland
מדינה
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום מגורים
ארמון בלנהיים
השכלה
תארים
דוכס מרלבורו
מפלגה
המפלגה השמרנית
בת זוג
Frances Anne Spencer-Churchill, Duchess of Marlborough (12 ביולי 1843 – ערך בלתי־ידוע)
ילדים
רנדולף צ'רצ'יל Fanny Marjoribanks, Baroness Tweedmouth Lord Frederick Spencer-Churchill Rosamond Spencer-Churchill Lord Charles Spencer-Churchill Georgiana Curzon, Countess Howe Sarah Wilson Cornelia Guest, Baroness Wimborne ג'ורג' צ'ארלס ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס השמיני ממרלבורו Anne Innes-Ker, Duchess of Roxburghe Lord Augustus Spencer-Churchill
פרסים והוקרה
מסדר הבירית
הלורד נשיא המועצה
8 במרץ 1867 – 9 בדצמבר 1868
→ Richard Temple-Nugent-Brydges-Chandos-Grenville, 3rd Duke of Buckingham and Chandos
George Robinson, 1st Marquess of Ripon ←
לורד לוטננט
11 בדצמבר 1876 – 21 באפריל 1880
→ James Hamilton, 1st Duke of Abercorn
Francis Cowper, 7th Earl Cowper ←
חבר בית הלורדים
1 ביולי 1857 – 4 ביולי 1883
חבר הפרלמנט ה־14 של הממלכה המאוחדת
22 באפריל 1844 – אפריל 1845
חבר הפרלמנט ה־15 של בריטניה
29 ביולי 1847 – 1 ביולי 1852
חבר הפרלמנט ה־16 של הממלכה המאוחדת
7 ביולי 1852 – 21 במרץ 1857
חבר הפרלמנט ה־17 של הממלכה המאוחדת
27 במרץ 1857 – 1 ביולי 1857
לורד-לוטננט של אוקספורדשייר
25 באוגוסט 1857 – 4 ביולי 1883
ג'ון וינסטון ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס השביעי ממרלבורו (באנגלית : John Winston Spencer-Churchill, 7th Duke of Marlborough ; 2 ביוני 1822 - 4 ביולי 1883 ) היה מדינאי ואציל בריטי , שר, חבר קבינט ממשלת בריטניה וסבו של וינסטון צ'רצ'יל .
מרלבורו נולד בגרבולדישאם הול שבנורפוק , והיה בנו הבכור של ג'ורג' ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס השישי ממרלבורו ואשתו ליידי ג'יין, בתו של אדמירל ג'ורג' סטיוארט, הרוזן השמיני מגאלאווי . עם לידתו קיבל את תואר הרוזן מסנדרלנד , אותו נשא עד 1840 כשהפך למרקיז מבלנדפורד, שהוא התואר המוענק ליורש של דוכסות מרלבורו . בין 1834 ל-1839 למד באיטון קולג' , וב-1840 למד באוריאל קולג' שבאוקספורד . ב-7 ביוני 1853 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במשפט אזרחי מטעם אוניברסיטת אוקספורד .
מרלבורו היה חבר הפרלמנט הבריטי מטעם וודסטוק בין 1844 ל-1845 ובין 1847 ל-1857 . בשנתו האחרונה מונה לתפקיד לורד לוטננט של אוקספורדשייר , בו החזיק עד 1883 . לאחר שירש מאביו את הדוכסות הוא נכנס גם לבית הלורדים . בין 1866 ל-1867 הוא שירת תחת לורד דרבי בתפקיד לורד סטיוארד , ובין מרץ 1867 לדצמבר 1868 תחת דרבי ובנג'מין דיזראלי בתפקיד הלורד נשיא המועצה עם מושב בקבינט ממשלת בריטניה . ב-10 ביולי 1866 הושבע לחבר במועצה המלכותית , וכעבור שנתיים הפך לאביר במסדר הבירית . בין 1876 ל-1880 שירת פעם נוספת תחת ד'יזראלי, הפעם כלורד לוטננט של אירלנד . כהונתו באירלנד נחשבה למוצלחת, והוא פעל לשיפור הכלכלה המקומית.
מרלבורו מת ב-4 ביולי 1883 בכיכר ברקלי 29 שבמייפייר ממחלת לב , ונקבר בקפלה שבארמון בלנהיים . צוואתו בוצעה ב-15 בספטמבר של אותה שנה, והוערכה בשווי של 146,000 לירות שטרלינג . הוא החל גם במכירת חלקים מרכוש המשפחה על מנת להתמודד עם ההידרדרות במצבו של ארמון בלנהיים, שהחלה בתקופת הדוכס השישי ממרלבורו . בנו הבכור ויורשו, ג'ורג', המשיך במגמה זו.
