לדלג לתוכן

ג'ון פלטשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון פלטשר
לידה 20 בדצמבר 1579
ריי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 1625 (בגיל 45)
לונדון, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת סאת'ק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קורפוס כריסטי קולג', קיימברידג', The King's (The Cathedral) School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון פלטשראנגלית: John Fletcher;‏ דצמבר 1579 - אוגוסט 1625) היה מחזאי אנגלי מצליח מאוד בתקופה היעקובינית. פלטשר התמחה בסוגות הטרגיקומדיה ("הרועה הנאמנה", "הסגן התנודתי") וקומדיית-נימוסים ("מרדף שווא", "הסיכויים", "עולה רגל") וחיבר גם טרגדיות. נודע בשיתופי הפעולה שלו בחיבור מחזות עם פרנסיס בומונט ("פילסטר", "הטרגדיה של העלמה", "מלך לא מלך") עם פילפ מסינגר (אנ'), וגם עם שייקספיר (במיוחד במחזה "שני שארים אצילים"). היה מחליפו וממשיך דרכו של שייקספיר כמחזאי הבית הראשי של להקת אנשי המלך. מחזותיו חוברו לקהל משכיל; מתאפיינים ברוח רומנטית, במבנה מורכב ובליריות; ועוסקים בצניעות, מוסר, ומדינאות. פלטשר חיבר, בעצמו או עם מחזאים אחרים, עשרות מחזות, שזכו לעדנה מחודשת בתקופת הרסטורציה ואילך. נחשב למחזאי האליזבתני השלישי בחשיבותו לאחר שייקספיר ובן ג'ונסון.

חייו ויצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במזרח סאסקס. אביו, סר ריצ'רד פלטשר, היה בישוף וכיהן כבישוף של בריסטול, הבישוף של ווסטרשייר והבישוף של לונדון והכומר המוודה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. בגיל 11 החל ללמוד בקולג' קורפוס קריסטי באוניברסיטת קיימברידג', כהכנה לחיי כמורה. אולם בשלב מסוים עזב את האוניברסיטה והחל בקריירה של כותב מחזות בלונדון.

ב-1606 הוא מוזכר כחבר ב"להקת הילדים" (Children of the Queen's Revels) שהופיעה בתיאטרון בלקפרייר, עבורו חיבר מחזות עם פרנסיס בומונט. בשנת 1608 חיבר את הטרגיקומדיה הפסטורלית הלירית "הרועה הנאמנה", ששימשה מאוחר יותר מקור השראה למחזה "הסערה" מאת שייקספיר, ול"קומוס" מאת מילטון. כעבור שנה חיבר עם בומונט את המחזה "פילסטר", שהצלחתו עזרה לכונן את הפופולריות של סוגת הטרגיקומדיה בתיאטרון האנגלי של זמנו. שיתוף הפעולה הפורה בין בומונט ופלטשר נמשך עד לשנת 1613, ושניהם היו מיודדים עם בן ג'ונסון[1]. הטרגיקומדיות של בומונט ופלטשר זכו להצלחה גדולה, והשפיעו על המחזות האחרונים של שייקספיר. פלטשר חבר ללהקתו של שייקספיר "אנשי המלך"', וחיבר עמו את המחזות "הנרי השמיני", "שני שארים אצילים", והמחזה האבוד "קרדניו", המתוארכים לסביבות שנת 1613-1614. לאחר מות שייקספיר ב-1616, ככל הנראה פלטשר חתם על חוזה בלעדי עם "אנשי המלך" כמחבר המחזות הראשי של הקבוצה, במקום שייקספיר. פלטשר העדיף בדרך כלל ליצור עם שותפים, בהם נתן פילד (אנ') ופיליפ מסינגר (אנ'), שירש את מקומו כמחזאי-הבית הראשי של "אנשי המלך".

הוא נפטר במגפת הדבר בלונדון ונקבר בקתדרלת סאת'ק לצד אדמונד שייקספיר, אחיו של ויליאם שייקספיר.

כתב עליו פרדריק ויליאם מורמן: "פלטשר הצטיין יותר מכל בקומדיה רומנטית; ובטרגדיות שלו - זו רוח הרומנסה המדברת אלינו. בדרמה הרומנטית שלו אנו מוצאים דיאלוגים חיוניים בצירוף קלות גדולה של תנועה והמצאה, כשאי-אפשר למצוא אפילו מחזה אחד שלו שאינו מואר על ידי כמה פנינים של שירה לירית משובחת"[2].

מחזותיו שחוברו בזיקה למחזות שייקספיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה סוגה המחבר שנה זיקה למחזה השייקספירי הערות
הרועה הנאמנה טרגיקומדיה ג'ון פלטשר 1608 חלום ליל קיץ שייקספיר חיבר בהשפעתו את מחזהו "הסערה"
שכר האשה קומדיה ג'ון פלטשר 1610 אילוף הסוררת המשך למחזה השייקספירי: פטרוקיו מאולף על ידי אשתו השנייה מריה
פילסטר טרגיקומדיה בומונט, פלטשר 1610 סימבלין שני המחזות חוברו באותה תקופה ודומים זה לזה בעלילה ובלשון.

לא ברור מי השפיע על מי. שניהם חוברו בזיקה למחזה "המלט".

האחד השקרי היסטוריה פלטשר, מסינגר 1613 אנטוניוס וקלאופטרה עוסק באותה עלילה היסטורית מנקודות מבט פוליטיות
המסע הימי קומדיה פלטשר, מסינגר 1622 הסערה חיקוי למחזהו של שייקספיר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון פלטשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שניהם חיברו שירי-שבח למחזהו "השועל".
  2. ^ John Fletcher, The Faithful Shepherdess, London: Dent, 1897, עמ' iX